שיכרון אדי הנפט

לפני ארבעה חודשים נפגשתי עם מכר ותיק אי שם בבסיס צה"ל במרכז הארץ. שנינו ניסינו לשנות את רוע גזר הדין, שהיה כתוב שחור על גבי לבן בצו המילואים האחרון שקיבלנו. בשעות ההמתנה הרבות היה הרבה מאוד זמן להשלים פערים: ילדים, משפחה, החיים, ואיך לא - הבורסה.

המכר העוסק בתקשורת שינה כיוון והיה טרוד בהקמתו של מיזם חדש. בין לבין הוא סיפר לי בהתלהבות על נפלאותיה של הבורסה ושל מניה אחת בשם גבעות עולם. "שמתי שם את הכסף שלנו מהחתונה על המניה, והיום הוא שווה פי שניים". "נו", אני אומר לו, "לא מספיק?". "מה פתאום, זה עוד יעלה. אתה תראה".

סוף הרומן בין גבעות עולם לבין המשקיעים היה ידוע מראש. זו לא חוכמה לומר את זה ביום שבו המניה נחתכת ב־52%, אבל מי שהולך לישון עם חתולים לא יכול להתפלא כשהוא קם עם פרעושים. כל אותם משקיעים פרטיים שהעדיפו ללכת שבי אחר החזון המשיחי של טוביה לוסקין, הגיאולוג הראשי של גבעות עולם והדמות המרכזית בה, אכלו אתמול את הכובע כשראו איך חצי מיליארד שקל משווי השוק של השותפות מתאיידים להם.

רק חמישה חודשים חלפו מאז שלוסקין עמד מול קהל משולהב של 500 משקיעים בבנייני האומה בירושלים. "הדרך שלנו מזכירה את המסע של עם ישראל ממצרים לארץ ישראל. הרבה שנים קדחנו בארות ללא הצלחה, אבל מגד 5 הוא כמו מתן תורה", אמר לוסקין, והקהל הריע. אתמול התברר שלוסקין פשוט רכב על אדי הגז החם שסיפקו הקידוחים האמיתיים, והשתכר בעצמו מעדת המאמינים שסגדה לו. לא נפט ולא נעליים. מקסימום מים. אתמול, כשרבים מהם הפנימו שהלך הכסף, יכול להיות שגם משהו באמונה העיוורת שלהם נסדק.