אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: שכחת את הסיסמה לפייסבוק? לרודן יש אותה צילום: אי פי

דו"ח טכנולוגי: שכחת את הסיסמה לפייסבוק? לרודן יש אותה

אם מצרים וסוריה חסמו את הגישה של אזרחיהן לרשת החברתית, מתברר כעת שהשלטון שהופל בתוניסיה הלך צעד אחד רחוק יותר: הוא ניסה להשיג את שמות המשתמש והסיסמאות של האזרחים. וגם: מדוע גוגל מתחילה לצנזר את הפיראטים?

27.01.2011, 13:20 | יוסי גורביץ

גנבי סיסמאות בשירות המשטר

העולם הערבי רועד. בזמן כתיבת טור זה מהומות כבדות, שלא נראו כמוהן בימיו של מובארק, מזעזעות את כסאו. השמועות אומרות שגמאל מובארק, בנו של והיורש המיועד, כבר נמלט לבריטניה. הבורסה של קהיר הקפיאה זמנית את המסחר הבוקר.

המפגינים קוראים למובארק: "המטוס של בן עלי ממתין לך". בן עלי היה, עד לפני שבועיים בערך, הרודן התוניסאי. גלי ההדף מגיעים גם לגן הסגור במיוחד של סוריה: היא החלה לחסום אמש (ד') גישה לשירותים סלולריים שמאפשרים צ'אט בפייסבוק. גם קהיר, לפי הדיווחים, נקטה צעד דומה.

פייסבוק היא כלי מרכזי של המתקוממים, כל כך מרכזי שמארק צוקרברג הפך לגיבור שלהם. ממשלת תוניסיה תפסה את זה – באיחור, אבל תפסה את זה. היא נקטה בתגובה במהלך מרהיב בחוצפתו: במהלך חג המולד האחרון, התחילו אנשי האבטחה של פייסבוק לשים לב שמשהו משונה קורה. לפתע, מישהו השתלט על החשבון של אחד מהם. הם החלו בבדיקות רציניות של מה שהתרחש.

מה שקרה היה פשוט, ומבעית: הממשל התוניסאי השתיל - ברמת ספק הרשת - פיסת קוד שהעתיקה את שמות המשתמש והסיסמאות של המתחברים לפייסבוק. ברגע שהם היו בידי ההאקרים של המשטר, אפשר היה לנתק את המשתמש בקלות מהרשת החברתית. אנשיו של בן עלי ניסו, בפועל, להעתיק את פרטי ההתקשרות של כל התוניסאים המחוברים לפייסבוק.

התגובה של פייסבוק, ברגע שהתבררו מימדי ההתקפה, היתה פשוטה גם כן: היא ניתבה את כל בקשות הכניסה לפייסבוק מטוניסיה דרך שרת https מאובטח. אנשים שכבר נותקו על ידי המשטר התבקשו לזהות תמונות של "חברים" שלהם ברשת החברתית. חמישה ימים אחרי שההתקפה של משטר בן עלי זוהתה, פייסבוק כבר פעלה כרגיל בתוניסיה.

החל מאתמול פייסבוק מאפשרת חיבור מאובטח גם לשאר המשתמשים בעולם. כלומר, לאלה מהם ששמים לב לאפשרות הזאת. בצירוף מקרים משונה, היכולת הזאת מגיעה לשאר הציבור דווקא אחרי שדף המעריצים של צוקרברג נפרץ, אבל שיהיה.

מפגינים נגד מובארק במצרים. תוצאת ביניים: פייסבוק 1, דיקטטורות 0, צילום: cc by Muhammad Ghafari מפגינים נגד מובארק במצרים. תוצאת ביניים: פייסבוק 1, דיקטטורות 0 | צילום: cc by Muhammad Ghafari מפגינים נגד מובארק במצרים. תוצאת ביניים: פייסבוק 1, דיקטטורות 0, צילום: cc by Muhammad Ghafari

קץ הרומן בין גוגל והפיראטים

 

טענה קבועה של אנשים שמפעילים אתרי גניבת תוכן, שגם הפושעים של פיירט ביי העלו במשפטם, היתה שהם בסך הכל עושים את מה שגוגל עושה. מי שיחפש תוכן בגוגל, ימצא בקלות גישה לתוכן פיראטי. תהיה לו בעיה ממשית למצוא משהו בתוך כל הבלגן, אבל זה נכון גם לגבי אתרי הפיראטיות עצמם.

גוגל, מטבע הדברים, לא אהבה את הדיבורים האלה. אחרי הכל, אנשים יכולים לחיות עם השקרים שמפיצים עליהם, אבל יש להם בעיה רצינית יותר עם האמת. לאחרונה, בלי יותר מדי רעש, היא התחילה לחתוך את העוגן שכובל אותה אל הפיראטים.

החיפוש המשלים של גוגל לא מאפשר יותר לחפש את המילה "ביטורנט". כלומר, המשתמש יכול להשלים את המילה ולהקיש על אנטר, והמנוע הוותיק יעשה את השאר, אבל גוגל תסיר תוצאות שמפנות למידע פיראטי. החברה לא מצנזרת ככה אפילו מכחישי שואה, ודאגה להסביר למה התוצאה הראשונה לחיפוש אחרי Jew היא דווקא אנטישמית, נראה שהיא החליטה לשים גבול לעניין כשעלה חשש לתביעה מצד חברות התקליטים.

ביטורנט הוא לא המונח היחיד שגוגל מצנזרת באופן כזה: גם חברת שיתוף הקבצים הפופולרית Rapidshare מצאה את עצמה על הכוונת, ובהתאם היא השמיעה זעקה גדולה ומרה. בגוגל, מתקבל הרושם, לא מתרשמים במיוחד.

ובינתיים, בצד השני של המתרס...

עבודה עם תוכנת ביטורנט. גוגל לא תעזור להוריד תוכן פיראטי עבודה עם תוכנת ביטורנט. גוגל לא תעזור להוריד תוכן פיראטי עבודה עם תוכנת ביטורנט. גוגל לא תעזור להוריד תוכן פיראטי

קוזאק נגזל ובניו בע"מ

אחת התופעות המגונות ביותר שנלוות למלחמה בפיראטיות היא נטייתן של חברות עוכרי דין להרחיב את המאבק אל אנשים שהן יודעות, או לפחות צריכות לדעת, שהם חפים מפשע. רוב האנשים שמקבלים מכתב איום בתביעה נבהלים ומשלמים.

אחת החברות הגרועות בתחום היא ACS: Law, שתעלולי הסחיטה שלה כבר הגיעו לתשומת ליבו של בית הלורדים הבריטי. אבל לא רק בית הלורדים נכנס בה, אלא גם קבוצה זועמת של האקרים: החברה הודיעה השבוע שהיא לא תעסוק יותר בתחום תביעות הפיראטיות. אחד מאנשיה אף טען שהוא קיבל איומים על חייו.

ACS לא לבד בתחום, כמובן. משתמש שנמאס לו, בשם דימיטרי שירוקוב, הפך את לוח המשחק, ועשה זאת בדרך מעט יותר סבירה ולגיטימית מאיומים בהטמנת מטענים: הוא הגיש תביעה כנגד חברת Dunlap, Grubb & Weaver, בשל סחיטה, הונאה ונוכלות. החברה שלחה לו מכתב איום, שבו דרשה ממנו לשלם 1,500 דולר על משחק שהוא לא גנב.

שירוקוב, באמצעות עורכי דינו, מבקש לקבל את התביעה לייצוגית. הוא מציין שאפילו ההפניות המשפטיות שהופיעו במכתב של דנלאפ, גראב ו-וויבר היו שקריות: הם ציטטו פסק דין מפורסם בנושא, בפרשת ג'ואל טננברג, מבלי לציין את העובדה שהשופט קיצץ משמעותית את הקנסות.

נו, בגלל כאלה מקרים, נולדה האמרה ש-99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל השאר. בתגובתה המדהימה למדי טענה הפירמה שלעורכי דין מותר לשקר. או, אם לדייק, יכול להיות שאסור להם לשקר כחלק מתביעה, אבל אם הם שיקרו - מי שצריך לטפל בכך הוא בית המשפט, ולאזרחים מן השורה אסור לתבוע את עורכי הדין ש"רק עושים את עבודתם" (באמת!).

לטענת אוכלי הנבלות הנ"ל, הם מחויבים אך ורק ללקוחותיהם, ולא לאף אחד אחר. אשר על כן, הם הגישו תביעה משלהם נגד עורכי הדין של שירוקוב, בשל הפנייה של האחרונים לערכאות. נקווה שעוד יש שופטים בניו יורק.

רוצה סנדביץ'? נפנף בסלולר שלך

הבריטים לוקחים ברצינות את האולימפיאדה שלהם, שתגיע ללונדון בעוד שנה וקצת, והם מתכוונים להראות שבריטניה היא חברת העתיד האידיאלית. בתור התחלה, לונדון כולה תהפוך לנקודה חמה אחת גדולה, שבה אפשר להתחבר לאינטרנט מכל מקום. בנוסף, הם מתכוונים לייתר את הצורך בארנקים. כבר דיווחנו על רכבות שמקבלות תשלומים סלולריים, וזה לא יעצור כאן.

עוד השנה מתכוונת חברה בשם ההולם Everything Everywhere לאפשר ללקוחות אורנג' בבריטניה לשלם עבור כמעט כל דבר, כולל סנדוויצ'ים, באמצעות המכשיר הסלולרי שלהם, מבלי שיצטרכו לשלוח את ידם אל הארנק. ממילא סביר יותר שלקוחות יאבדו את הארנק מאשר את הסלולר.

לצורך כך, הגרוטאות הסלולריות יצטרכו להיות מצוידות בשבבי NFC, כמו זה שגוגל הכניסה לנקסוס S, וכמו שאפל מתכוונת כנראה לשתול באייפון 5. ההערכות הן שעד 2014, אחד מכל שישה סלולרים יוכל לאפשר חיוב אשראי כזה.

הסנדביצ הסנדביצ'ים מגיעים לסלולר! | צילום: shutterstock הסנדביצ

קצרצרים

יום אחד התעורר מוסטפה פְטֵזַ'ה, תושב סטטן איילנד יוצא מונטנגרו, וגילה שפייסבוק לא אוהבת אותו יותר: הדף שלו, על 340 אנשי הקשר, התמונות, הזכרונות – הכל נעלם לתהומות הנשיה, ללא כל הסבר. פטז'ה ההמום, שהטרשת החברתית שימשה אותו ככלי תקשורת עיקרי עם בני משפחתו במונטנגרו, אלבניה, גרמניה ושאר מדינות הרחוקות מארה"ב, ניסה לברר מה היה העוול שביצע ואיך יוכל להחזיר לעצמו את מה שהוא רואה כרכושו. פייסבוק סירבה להתייחס לפניות שלו, ועל כן הוא תובע אותה עכשיו, ודורש פיצויים בסך חצי מיליון דולר. האם אפשר לתבוע כסף בשל הפסקה חד צדדית של שירות חינמי? זו תהיה הסוגיה המעניינת שבית המשפט יצטרך להתחבט בה. בינתיים פייסבוק נמנעת מלהגיב.

אמזון הכריזה לפני מספר חודשים על פרויקט הסינגלס שלה, שמטרתו היא לאפשר פרסום מאמרים או סיפורים מושקעים, ארוכים מכדי שמגזין כלשהו ירצה לפרסם אותם, אבל קצרים מכדי להפוך לספר. כעת היא מודיעה על התוצאות הראשונות של הפרויקט, והן נראות מרשימות למדי. האם נמצאה דרך לחיות מכתיבה? אל תעצרו את נשימתכם בציפייה.

אל תספרו לכולם איפה אתם, צילום מסך: google.com אל תספרו לכולם איפה אתם | צילום מסך: google.com אל תספרו לכולם איפה אתם, צילום מסך: google.com

אחת המגפות המעיקות ביותר הנספחות לטרשת חברתית היא צרעת שירותי המקום, שפושה בעיקר בקרב מאמצים מוקדמים והיפסטרים. מיקרוסופט פרסמה מדריך קצר לשימוש נבון בשירותי המיקום, שעיקרו, אם לצטט את ראש המוסד לשעבר אברהם שלום, "מי שצריך לדעת, יודע". את המידע על מיקומכם העבירו רק לאנשים שאתם סומכים עליהם. כשאתם מצלמים את הבית שלכם או את הילדים, הקפידו שהמידע לא יכלול geo-tagging, שהוא לא יאפשר לאנשים שאינם חבריכם לדעת איפה אתם, וכן הלאה. נמסר שצווחות אימה נשמעו במטה פייסבוק. משום ש...

...ברכותי, הפכתם לפרסומת: מזימת ההתעשרות החדשה של מארק צוקרברג לוקחת את המידע שפרסמתם בפייסבוק – לייקים, סטטוסים, עדכונים ממקומות ממותגים למיניהם – והופכת אותו לעוד אמצעי לקידום של חברות ענק. מה שהיה משהו תמים ביניכם ובין כמה "חברים", הופך פתאום לעוד זרוע של תמנון תאגידי. מרוצים?

הצד הפחות הסימפטי של התפיסה האמריקאית הרווחת, שגורסת שכל מהלך התקדמותה של ההיסטוריה נועד להביא להקמת מקומות כמו סאות' בנד, אינדיאנה, היא בורות איומה בכל מה שמתרחש מחוץ לתחומיה של ארה"ב. הבורות הזו, שמתורגמת בקלות לדעות קדומות, היא גם נחלת האנליסטים של המודיעין האמריקאי. התשובה המתבקשת היא "מצאו אנליסטים אחרים", אבל זה כנראה לא יקרה בקרוב. אז חשבו שם על פתרון יצירתי: משחק מחשב שמיועד לגאול את האנליסטים מהנחות היסוד השגויות שלהם. נו, אם זה לא ישיג את המטרה, אז לפחות כמה מתכנתים יתפרנסו בזכות קהילת המודיעין. גם זה משהו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות