באוצר נוטים להימנע ממס חדש על תנועות הון מחו"ל

בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, הודעת משרד האוצר בסוף השבוע על ביטול הפטור ממס הכנסה שמקבלים משקיעים זרים על רווחים מהשקעה במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות, אינו מחריף את המלחמה שהכריזו לאחרונה בנק ישראל והאוצר על הספקולנטים במט"ח. למהלך תהיה השפעה שולית בלבד על המשקיעים, בעיקר משום שלאחר העלאת הריבית האחרונה של הנגיד סטנלי פישר, עלתה התשואה השנתית על המק"מ ל־2.7%. ללא הפטור של 15% ממס ירוויחו המשקיעים הזרים תשואה שנתית של 2.3%, הגבוהה עדיין משמעותית מהריבית האפסית על הדולר, שצפויה להישאר כזאת עוד חודשים ארוכים.

פישר. המדיניות מתחילה להצליח | צילום: בלומברג

האוצר ליווה את ההודעה על ביטול הפטור באזהרה לספקולנטים הזרים, ומסר כי מדובר "רק כלי ראשון בין הכלים שבוחן צוות בראשות מנכ"ל המשרד חיים שני להתמודדות עם המצב בשוק המט"ח". עם זאת, הספקולנטים הזרים לא צפויים לקפוץ אל השוחות. הצעדים הנוספים, אם ייצאו אל הפועל, צפויים להיות בעלי אופי שולי בלבד. צעד אפשרי כזה הוא ביטול הפטור ממס על רווחים מאג"ח קונצרניות, שניתן למשקיעי חוץ במהלך המשבר הכלכלי האחרון.

במשרד האוצר ביצעו לאחרונה חשיבה מחדש על הדרך להתמודד עם תנועות הון בעלות אופי ספקולטיבי. באוצר דנו בכמה דרכי פעולה אפשריות, בהן הדרך שנקטה בשנה האחרונה ממשלת ברזיל: הטלת מס על רכישת איגרות חוב מקומיות בידי משקיעים זרים. באוצר נוטים להשאיר עמוק במגרה הצעה דומה. "יש הבדל גדול בין ביטול פטור קיים ממס לבין הטלת מס חדש", הבהירו בסוף השבוע ראשי האוצר. "המשק הישראלי הוא משק קטן יחסית, שפועל בסביבה גלובלית גדולה, ואף שקיימים צעדים שבוצעו במדינות אחרות, ביצועם אצלנו יכול לגרום נזק שעולה על התועלת. מול הבעיה שנוצרה לנו בתחום המט"ח צריך להציב גם את גודל הסיכון הכרוך בצעדים שאמורים להתמודד איתה".

בשבועות האחרונים החל האוצר לבצע את המהלך שנחשף בתחילת החודש ב"כלכליסט", לגידור חלק מהחוב החיצוני של הממשלה באמצעות הפיכתו לחוב הנקוב בשקלים במקום במטבע חוץ. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועיים האחרונים ביצע החשב הכללי באוצר שוקי אורן כמה עסקאות החלף (SWAP) גדולות יחסית עם בנקים זרים וישראלים, בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. תוצאת לוואי של הפעילות היא ביקוש של הבנקים למטבע חוץ, המסייע להחלשת השקל.

הצעדים שנקטו בשבועות האחרונים בנק ישראל והאוצר (הרחבת חובת הדיווח על עסקאות במט"ח ובמק"מ; הטלת חובת נזילות על עסקאות החלף ועסקאות עתידיות במט"ח של תושבי חוץ; ביטול הפטור מרווחים במק"מ למשקיעים זרים; וגידור החוב הממשלתי שבמסגרתו נרכשו מאות מיליוני דולרים), יחד עם המשך רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל, מראים תוצאות: מאז הודעת בנק ישראל על המהלך הראשון, לפני שבוע וחצי, עלה שער הדולר מול השקל בשיעור מצטבר גדול יחסית של 4.3%. שער סל המטבעות עלה בפרק זמן זה בשיעור גדול אף יותר, של 4.9%.