אנרגיה חלופית? במקרה של ניתוק הגז ממצרים - הכיס שלנו יספוג

בכל הנוגע למאזן האנרגיה עליה נשענת מדינת ישראל, המהומות במצרים תפסו את ראשי השלטון והחברות העסקיות בישראל בהפתעה גמורה. מרבית החברות אליהן פנה "כלכליסט" כדי לקבל תגובה רשמית מילאו את פיהן מים, והטענה העיקרית שחזרה על עצמה היא ש"מדובר בנושא רגיש בעל השלכות גיאו-פוליטיות". הסיבה: כ-40% מאספקת הגז הטבעי מקורה במצרים ועד שתתפזר עננת האי ודאות אף אחד לא מוכן לחבל במערכת יחסים שמעולם לא הצטיינה בלבביות יתר. שלושה ימים לאחר פרוץ המהומות, "כלכליסט" מנסה לענות על השאלות הבלתי פתורות שמעסיקות את משק האנרגיה בישראל.

1. האם חברת החשמל משנה את התנהלותה לאור האירועים במצרים?

נכון להיום חברת החשמל לא משנה כלום בהתנהלותה. במהלך הימים האחרונים נבחנה בקפידה זרימת הגז ממצרים והתגלה שאין בעיית אספקה. חברת החשמל קיימה הבוקר דיון חירום במצב, כאשר הרעיונות שעלו על הפרק - אם תווצר בעיה באספקת הגז - הם שימוש גבוה יותר בפחם ליצירת חשמל בתחנות הפחמיות ומעבר לעבודה בסולר בתחנות שפועלות כיום על גז. יצוין שחברת החשמל כבר ביקשה בעבר מספר פעמים לקדם את הקמת תחנת הכוח הדו דלקית (עבודה בגז וגיבוי פחם) באשקלון כמו גם את הקמת מתקן הגז הנוזלי (LNG) באזור חדרה, זוג מקורות ייצור חשמל שיקטינו את התלות במקורות זרים.

2. כיצד נערכים יתר לקוחות הגז הגדולים - החברה לישראל, קבוצת אי.די.בי?

כל עוד אין בעיה באספקת הגז ממצרים, שני הגופים שאמורים לקבל אספקת גז מהמצרים לתקופה ארוכה אינם עושים דבר. גורמים שמקורבים לחברה לישראל הסבירו שאופציית הרכש גז מהספק המצרי EMG, בהיקף של כ-1.5 BCM (מיליארד מ"ק) ל-20 שנה ובעלות של כ-4.3 מיליארד דולר, שרירה וקיימת. לגבי קבוצת אי די בי הסיכון פחות גדול כיוון שרק מפעל המלט נשר נהנה מאספקת גז מצרי וגם שם מדובר בכמות נמוכה יחסית (פחות מ-BCM בודד).

3. האם בחברות הגז מתכוונים להפעיל לחצים לשנות את מסקנות ועדת ששינסקי לאור האירועים במצרים?

בקבוצת דלק נקלעו למצב מוזר, לפיו המהומות במצריים משרתות אותם בצד ההסברתי אולם בצד האופרטיבי הפסקת הזרמת הגז ממצרים עלולה לגרום להם לנזק. הסיבה: הגז לישראל מגיע משני מקורות בלבד - הישראלי (ים תטיס) והמצרי. במידה ומוציאים את הגז המצרי מהתמונה הספק הישראלי הופך בין צלילה למונופול, מה שעלול להביא את המדינה לקבוע עבורו מחירי תקרה. לשכת שר התשתיות הוזהרה בימים האחרונים מתסריט מסוג זה, ועל פי ההערכות מחיר התקרה שיקבע יהיה בסביבות ארבעה דולר MMBTU (מיליון בריטיש תרמו יוניטס - יחידת המדידה לאנרגית גז - ל"ג), מחיר נמוך בכ-25% ממה ששותפות תמר קיוו לקבל. התוצאה: מצד אחד התמורה על הגז תהיה נמוכה, מצד שני כל החוזים במשק הישראלי ינותבו לספק הישראלי, מה שיקל עליו להציג תזרים מזומנים חיובי ברגעים בהם שותפות תמר יגשו לבנקים לקבל הלוואה לפיתוח המאגר.

עם זאת, החברות הישראליות יעלו את הבקשה על סדר היום, ויבקשו דיון חוזר בעניין החרגת מאגר "תמר" ו"ים תטיס" ממסקנות ועדת ששינסקי. הרציונל שעומד מאחורי הבקשה הוא שהמדינה לא דאגה עד היום לקדם את הבאת הגז לישראל, ומצבי קיצון דוגמת המהומות במצרים עלולים להשאיר את ישראל עם מחסור בגז. בשל החשיבות האסטרטגית יש לשקול שנית מתן תמריץ הפקה לגז, והעלאת המיסוי עליו אינו נכלל תחת שורת התמריצים האפשריים.

4. בתסריט יום הדין, בו מתחלף השלטון במצרים ואספקת הגז לישראל נפסקת לחלוטין, כיצד יפעלו חברת החשמל ויתר לקוחות הגז הגדולים?

בטווח הקצר המשק הישראלי לא ירגיש כל שינוי. נכון להיום כ-50% מייצור החשמל נעשה באמצעות פחם, ובתחום הזה אין בעיית אספקה או מחסור. שאר ייצור החשמל מתחלק בין השימוש בגז טבעי (כ45%) וסולר. בחברת החשמל כבר חזו תסריט דומה של בעיה באספקת הגז, ותחנות הכוח שפועלות כיום על גז טבעי מסוגלות לפעול על סולר. סיטואציה דומה חזרה על עצמה פעמיים בחצי שנה האחרונה: תחנת הכוח "חגית" שליד אליקים, שמספרת כשמונה אחוזים מהביקוש לחשמל במשק, פעלה במהלך אוקטובר האחרון מספר שבועות על סולר בשל עבודות תחזוקה של צנרת הגז לשם. גם תחנת הכוח "אשכול" שבאשדוד, שמספקת כ-12% מהביקוש לחשמל בישראל, פעלה ביוני האחרון במשך כמה ימים בתפוקה מפוצלת - 50% גז, 50% סולר - בשל בעיות אספקה. אם לא די בכך, חברת החשמל מסוגלת להגדיל את היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח הפחמיות בעשרות אחוזים, אולם מדובר בפתרון זמני בלבד.

עם זאת, יצרני החשמל הפרטיים שבונים על הגז כדי להפעיל את תחנות כוח, ובראשם דוראד, OPC ודליה אנרגיות, יצטרכו להשהות את תחילת עבודת תחנות הכוח שבבעלותן, וחיבור מפרץ חיפה למערכת הגז עלול להידחות.

5. אם תסריט כזה אכן יתממש, איך זה ישפיע על הכיס שלנו?

החשש הגדול הוא שחברת החשמל תצטרך להוציא יותר כסף על רכש דלקים, זאת כיוון שמחיר הסולר גבוה ממחיר הגז הטבעי. בהינתן מצב שכזה תוכל חברת החשמל לגשת לרגולטור, הוא רשות החשמל, ולבקש הכרה בעלויות שיבואו לידי ביטוי בעלייה בתעריף החשמל. גובה העלייה יקבע ביחס ישיר להיקף השימוש החורג בדלקים יקרים.