פאנל "כלכליסט": "פסגות עשה פאול. מעכשיו חובת ההוכחה עליו"

השנים האחרונות היו סוערות במיוחד למערכי ייעוץ ההשקעות בבנקים. קודם הם נאלצו להתמודד עם יישום רפורמת בכר בשוק ההון, שבמסגרתה הבנקים מכרו את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שהיו בבעלותם ונכנסו לתחום הייעוץ הפנסיוני. בהמשך הגיעה התרסקות שוקי ההון במשבר הפיננסי הגלובלי וההתאוששות, החריגה לא פחות, החל ממרץ 2009. ובינתיים, המשקיע הישראלי הפך למתוחכם יותר, הרגולציה נעשתה נוקשה יותר, הריביות בעולם - מהפרמטרים שקובעים את מדיניות ההשקעות - ממשיכות להיות נמוכות ואי־הוודאות בכלכלה העולמית ממשיכה לרחף מעל כל הענף. "כלכליסט" כינס חמישה מנהלים בכירים במערכי ייעוץ ההשקעות בחמשת הבנקים הגדולים בישראל לשיחה על הנושאים שעומדים במרכז סדר יומם של יועצי ההשקעות.

מהם האתגרים המרכזיים שעמם מתמודדים היועצים בתחילת 2011?

רונית מאירי הראל | צילום: עמית שעל

רונית מאירי הראל, מנהלת אגף ניירות ערך ונכסים פיננסיים בבנק הפועלים: "אני רואה שלושה אתגרים משמעותיים - תפקיד היועץ בעידן הנוכחי, המצב של השווקים והחיסכון לטווח הארוך. תפקיד היועץ הלך ונהיה מורכב ביותר בשנים האחרונות - אנחנו נמצאים בעולם של ריבוי שווקים, ריבוי מוצרים ולקוחות הרבה יותר מתוחכמים. השינויים האלה גורמים לכך שהיועץ צריך להיות מקצוען אמיתי. יכול להיות שיועץ שלא התעדכן שעה במה שקורה בשווקים פספס בדיוק פרסום של בנק ישראל, עבודת אנליזה או אירוע משמעותי בחו"ל ויהפוך ללא רלבנטי בשיחת הייעוץ הבאה. לכן חשוב להיות מעודכן כל הזמן".

שמואל זלוטניק, ראש מערך הייעוץ בבנק לאומי: "רוב עם ישראל נעזר בשירותי ייעוץ באמצעות הבנקים, שרפורמת בכר הפכה אותם ליועצים האובייקטיביים היחידים, שלנגד עיניהם נמצאת רק טובת הלקוח. האתגר המרכזי הוא להסתכל על הצרכים הפיננסיים של הלקוח הן בטווח הקצר, הן בטווח הבינוני והן בטווח הארוך. הייעוץ הפנסיוני, לפיכך, הוא גולת הכותרת בתחום: זוהי הפעם הראשונה שאזרחי ישראל יכולים לקבל ייעוץ אובייקטיבי. אנחנו מאוד מתאמצים להסביר ללקוחות כמה חשוב מבחינתם לקבל את הייעוץ הפנסיוני - בעיקר בגילאים הצעירים, שאם מתחילים לחסוך בהם, אפשר לצבור כמויות משמעותיות לפרישה במקום לגלות, עם היציאה לפנסיה, שקיים פער ענק בין הצרכים הכספיים לבין מה שמקבלים בפועל".

"מניות הגז והנפט מטריפות את כולם"

אחד התפקידים המרכזיים של מנהלי מערכי הייעוץ בבנקים הוא ניתוב התוכן והמידע הרבים הקיימים היום בשוק, כך שיגיעו אל היועצים בדרך היעילה ביותר. אחת הדרכים לכך היא הקמתן של מערכות תומכות החלטה, כמו מערכות דירוג הקרנות ומערכות הייעוץ, הקיימות בכל הבנקים. למרות התמיכה הרבה, מנהלי מחלקות הייעוץ טוענים כי המערכות התומכות אינן באות על חשבון שיקול הדעת של היועצים, אלא מסייעות לו לקבלו בצורה הטובה ביותר.

"מערכת תומכת החלטה כשמה כן היא: זו לא מערכת ייעוץ", אומר מאיר טיבי, מנהל סקטור ייעוץ פיננסי בבנק מזרחי טפחות. "ליועץ ההשקעות יש תפקיד חשוב מאין כמוהו ואפילו קריטי: לבדוק ולהבין את צורכי הלקוח. המערכות תומכות ההחלטה נותנות ליועץ את כל המידע, כולל מוצרים והמלצות. עם זאת, ליועץ יש חופש פעולה לבחור מוצרים שהוא חושב שמתאימים לפרופיל הסיכון של הלקוח".

אלה גולן | צילום: עמית שעל

אלה גולן, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק הבינלאומי: "כדאי להבין מהו התפקיד של המערכות הממוחשבות תומכות ההחלטה. החומרים שמתקבלים מהיצרנים השונים הם מבחינתנו חומרים 'לא מפוסטרים'. היצרנים משווקים מוצרים ולאו דווקא מבקשים להתאים את המוצר הנכון ללקוח - זה התפקיד שלנו בבנקים. אנחנו אנשי מקצוע, שלא הולכים על פופוליזם וטרנדים אלא על מה שנכון מקצועית ומתאים ללקוח. המערכות תומכות ההחלטה 'מפסטרות' את החומר שמגיע מבתי ההשקעות, ולא תמצא שהיועץ מוכוון למוצר ספציפי כזה או אחר".

זלוטניק: "אי אפשר לצפות שיועץ ההשקעות גם ייפגש עם לקוחות וגם ינתח חברות ומוצרי השקעות. אנחנו מביאים לשולחן היועץ את כל מגוון המוצרים, מדרגים אותם ובסיכומו של תהליך היועץ יושב מול הלקוח, מבין את הצרכים שלו ובוחר את אפיק ההשקעה והמוצר המתאימים בעבורו".

אם אתם לא רודפים אחרי טרנדים, מיהם כל אלה שנכנסים למניות הגז והנפט? משקיעים עצמאיים?

זלוטניק: "קודם כל, התשובה היא כן. בוודאי. יש הרבה פעילות עצמאית של לקוחות באינטרנט".

מאירי הראל: "יחידת האנליסטים של בנק הפועלים בכלל לא מסקרת את מניות הגז והנפט. התחום הזה מאוד מסוכן ותנודתי עם פוטנציאל לירידות ועליות חדות בתוך כמה שעות. יש משקיעים רבים שנכנסו להשקעה בתחום הזה מבלי להבין את מהות הסיכון".

גולן: "אין ספק ששיחת הסלון בישראל הפכה להיות מניות הגז והנפט. זה החלום הישראלי החדש. אבל צריך לזכור שעיקר הלקוחות המיועצים בבנקים הם ברובם לקוחות ברמות סיכון יותר נמוכות".

מאיר טיבי | צילום: עמית שעל

טיבי: "אין ספק שהתחום הזה מטריף את כולם, ואנחנו בבנק מגדירים אותו ברמת סיכון גבוהה. כשמגיע לקוח עם רמת סיכון נמוכה ואומר, למשל, 'אני רוצה לקנות רציו' - התפקיד של היועץ להגיד לו שרמת הסיכון שלו לא תואמת רכישה של מניה כזו".

"מוצרים מנוהלים טובים יותר לאורך זמן"

אחת המשימות המורכבות של מנהלי מערכי הייעוץ בבנקים היתה להיאבק בתדמית השלילית שיצאה ליועצי ההשקעות בעידן טרום רפורמת בכר. בין היתר, נאמר על היועצים, כי היד שלהם קלה על מקשי הקנייה והמכירה, אם הלקוח מבקש זאת מהם. היועצים נהגו אז להשתמש בעט אדום כדי לכתוב על טופס הייעוץ שהפעולה בוצעה "לבקשת הלקוח".

האם הנוהג של "בוצע לבקשת הלקוח" עדיין קיים בעולם הייעוץ ב־2011?

רועי אופיר, ראש אגף הייעוץ בבנק דיסקונט: "צריך לזכור שהכסף הוא בסופו של דבר של הלקוחות. היועץ צריך לעזור ללקוח, אבל אין זה מתפקידו להחליף את שיקול הדעת של הלקוח. צריך גם לזכור שהטרנד בשנים האחרונות משתנה יותר ויותר לכיוון של מוצרים מנוהלים כמו תעודות סל וקרנות נאמנות. זה מאוד נדיר שיש משקיע פרטי שקונה בבוקר מניית גז ומוכר בערב, ולמחרת קונה אותה שוב - ומצליח להשיג תשואה יותר טובה מהשוק. סטטיסטית, הצרכן הישראלי עדיין מאופיין בעולם ב־'over reacting' ו־'over doing'. אבל כנראה שלא כל העולם טועה, אלא להפך. צריך להיות קשובים לתובנה שהתפתחה בעולם שלאורך זמן מוצרים מנוהלים נותנים תשואה טובה יותר".

מאירי הראל: "בתקופה הנוכחית אנחנו נמצאים במקום שיש לקוחות שרוצים לממש, ואנחנו מחפשים להם אפיקים סולידיים. יש גם לקוחות ברמת סיכון גבוהה יותר שמחפשים לבחור מניות בפינצטה, כי ברמת המחירים הנוכחית ירדה הכדאיות של החזקת השווקים כמקשה אחת".

רועי אופיר | צילום: עמית שעל

דמי הניהול הם פרמטר משמעותי בייעוץ

מנהלי מערכי הייעוץ עומדים כאמור בתפר שבין היצרנים (בתי ההשקעות) למשווקים (יועצי ההשקעות). בתפקיד זה הם מנטרים את פעילות בתי ההשקעות מול היועצים, בוחנים את אמצעי השיווק, הדיוורים והסקירות ששולחים בתי ההשקעות ליועצים. לכן זכו גם לכינויים המאיימים משהו "שומרי הסף" או ה"גייטקיפרים". ככאלה, הם עדים גם לשינויים בסנטימנט של היועצים מול בתי ההשקעות, כמו זה שהתרחש לאחרונה בבית ההשקעות פסגות, שהעלה באופן גורף את דמי הניהול בקרנות הכספיות שלו, במקביל לחילופי הבעלים (אייפקס במקום יורק) והמנכ"ל (רונן טוב במקום רועי ורמוס) - פעולה שגררה מיידית פדיונות כבדים מצד הלקוחות, בין היתר אלו המיועצים בבנקים.

כיצד מגיבים למקרה כמו זה של פסגות?

גולן: "בהתנהלות מול היצרנים אנחנו משתדלים לא להיות אמוציונליים אלא ענייניים. כשיש פרסומים כאלה ואחרים בעיתונות על גוף כזה ואחר, אנחנו מנחים את היועצים להתעלם מהרעשים ומבטיחים שנגיב אם יהיה אירוע משמעותי. אנחנו מצפים מהיצרנים להתנהגות מסוימת ולא מקבלים מצב שבו לאורך זמן גוף יתנהג בסטנדרטים לא ראויים או לא יכבד אותנו ויביך אותנו מול הלקוחות, אם על ידי שינוי דמי ניהול או על ידי שינויים של הקצאת הנכסים חדשות לבקרים. אנחנו גם שוקלים להתחיל לדרג בתי השקעות, בין השאר לגבי סטנדרטים של עבודה. פסגות עשה פאול, אין מה לדבר. היה סטנדרט מסוים, היה אמון מסוים והוא נסדק. מעכשיו, חובת ההוכחה עליו".

שמואל זלוטניק | צילום: אוראל כהן

מאירי הראל: "העבודה שלנו עם היצרנים היא ברמת שקיפות מאוד גדולה עם מפגשים רבים מאוד. היצרנים מנהלים את נכסי הלקוחות שלנו, הבנק רוצה לקוחות מרוצים וחייב להיות שיתוף פעולה בין הצדדים. דמי הניהול שנגבים מהלקוחות הפכו להיות נושא מאוד משמעותי אצלנו. אנחנו הכנסנו לתוך מערכת הקרנות שלנו קריטריון של דמי ניהול, כולל הפער של דמי הניהול בקרן הספציפית בהשוואה לממוצע בקטגוריה. זה הולך והופך לפרמטר מאוד משמעותי בתהליך הייעוץ. כשיצרן בא ומעלה דמי ניהול, הדבר הזה משתקף מיד במערכות".

זלוטניק: "צריך להבין שכאשר קרן מעלה את דמי הניהול, היא לא מושפעת רק מהיום והלאה אלא כל הביצועים שלה בעבר מתוקננים כלפי מטה ונפגעים. זה אומר שהעלאת דמי ניהול פוגעת מיידית בדירוג של הקרן וייתכן אף שהירידה תהיה לרמה שההמלצה ללקוח תהיה למכור את המכשיר. זה לא מהלך פשוט מבחינת היצרן".

טיבי: "ראינו טוב מאוד שבית השקעות ששינה את דמי הניהול חטף פדיונות גבוהים. היצרנים צריכים להביא בחשבון שברגע שהם ישנו את כללי המשחק, אז גם כללי המשחק במערכות הדירוג ישתנו. כלומר, היועצים יחד עם הלקוחות יתעדכנו - ויפעלו בהתאם".

אופיר: "זה לא רק עניין דמי הניהול, זהו רק אחד הפרמטרים. נניח שיועץ ישב מול לקוח ובנה לו פרופיל תיק שכולל קרן מסוימת. אם הקרן מחליטה על שינוי מבנה האחזקות שלה, זה יוצר בעיה. הרשות עשתה מהלך מבורך בכך שהקרנות צריכות להגדיר בתשקיף בפרוטרוט מהו נכס הבסיס ומהי האסטרטגיה של הקרן".

"יש רגישות לשינויים הפרסונליים בפסגות"

ומה באשר לשינויים הפרסונליים בצמרת של פסגות? הרי ליועצים היתה חיבה מאוד גדולה לוורמוס.

טיבי: "יועץ לא קונה קרן של פסגות כי רועי ורמוס התקשר אליו להגיד לו מזל טוב ליום ההולדת. זה לא המצב".

זלוטניק: "אנחנו מאפשרים פגישות שוטפות של היועצים עם מנהלי הקרנות והם מתרשמים ומכירים את המקצוענות שלהם. אבל בסופו של דבר, יועץ השקעות שיחליט למכור קרן מסוימת יסתכל על האיכות שלה, על הדירוג שלה, על איכות הנכסים שלה. הוא לא ימכור קרן בגלל שרועי ורמוס עומד בראשות פסגות או לא. עם זאת, יש רגישות לזה שהחליפו בעלים ומנכ"ל, וגם הבעיות מול הרגולציה לא תורמות. אין ספק. כל אירוע כזה יוצר זעזוע".

רועי אופיר: "בארה"ב, כשמנהל של קרן מתחלף - הדירוג שלה מתאפס. המודל הזה לא קיים בישראל. אפשר להסתכל על תחלופת המנכ"ל בפסגות גם מכיוון אסטרטגי. פסגות מאוד חזקים בטווח הקצר: הם קנו גם קופות גמל, אבל היו שחקן חסר בשוק הפנסיוני והם גם לא מבטחים. אין להם גם ידע בתחום הזה. צריך לזכור שברוב המודלים, לקרן פנסיה יש יתרון מהותי על פני גמל. יכול להיות שהבעלים החדשים בפסגות מאמינים שהם לא יכולים להיות שחקן פיננסי מוביל בלי זרוע ארוכה. רונן טוב מכיר היטב את עולם הפנסיה והביטוח, ויכול להיות שהמינוי שלו זה ניסיון אסטרטגי לחזק את הצד הארוך בבית ההשקעות".

אלה גולן: "בעיני היועצים, ורמוס היה בעיקר איש מקצוע: מה שאפיין את פסגות היה מתן תשובה מיידית ומקצועית מהפרסונה הכי גבוהה. זה לא שהיועצים הרגישו מחויבות אישית לאיש כזה או אחר, אלא מדובר בסטנדרטים מקצועיים. אם פסגות יתמיד בסטנדרטים המקצועיים שהיו כל כך ייחודיים לוורמוס - אני לא רואה שתהיה פגיעה".

"כרטיס צהוב לבתי ההשקעות"

בשבוע שעבר הוציאה רשות ניירות ערך הוראה חדשה, המהדקת את הפיקוח על כנסים שמארגנים בתי השקעות ליועצי ההשקעות בבנקים. לפי ההוראות החדשות, יועצי ההשקעות יהיו רשאים להשתתף רק בכנסים מקצועיים, שתכליתם הבלעדית היא העמקת ההיכרות שלהם עם הנכסים הפיננסיים המשווקים על ידי מארגן הכנס. היועצים לא יורשו להשתתף ב"כנס מטעם", שמטרתו הרחבת ידיעותיהם הכלליות. הרשות הודיעה כי השתתפות בכנסים המשלבים תכנים מקצועיים עם תכנים בידוריים אסורה, וכי לא תקבל כל טענה של יועץ השקעות שלפיה השתתף רק בחלק המקצועי של הכנס או לא ידע על קיומו של תוכן בידורי בכנס, אם מידע בעניין נכלל בהזמנה שהועברה לו באמצעות מעסיקו. מהלכים אלו בולטים במיוחד לאור חגיגת סוכני הביטוח, שמחוזרים באופן נמרץ על ידי בתי ההשקעות בתגמולים ייחודיים כמו חופשות סקי למיניהן.

האם רשות ניירות ערך הלכה כאן צעד אחד רחוק מדי?

זלוטניק: "אם אני צריך לבחור בין החבילות בשוויץ או הטיולים בבורמה לבין ההנחיות החדשות של רשות ניירות ערך - אז אני בהחלט מעדיף את הנחיות הרשות. הרגולטור ראה מצב מסוים שקיים בשוק, חשב שצריך לתקן את המצב הזה - והוציא הנחיות בהתאם".

טיבי: "בכל הבנקים עורכים כנסים מקצועיים ומזמינים את בתי ההשקעות להרצות בפני יועצי ההשקעות. זה שאולי בתי השקעות לקחו צעד קדימה והזמינו כל מיני אורחים כאלה ואחרים לכנסים שארגנו - זה משהו אחר. הרשות הוציאה כרטיס צהוב לבתי ההשקעות. ככה אני תופס את המהלך הזה".

אופיר: "יש במדינת ישראל שני רגולטורים - משרד האוצר שמפקח על ההשקעות לטווח ארוך ורשות ניירות ערך שמפקחת על ההשקעות לטווח קצר. זה מייצר ארביטראז' רגולטורי בשוק. הפער היום בין התגמול הפוטנציאלי של הסוכנים בטווח הארוך לבין היועצים בבנקים יוצר שונות. רוב העם לא מבין מה ההבדל בין היועץ למשווק - אבל ההבדל הוא דרמטי. היועץ מחויב לטובת הלקוח ולא לעצמו. אז אני מסכים שהכי קל להסדיר את הסגמנט הבנקאי - אבל זה לא נכון, צריך להסדיר את הכל. אין ספק שהבנקים הם הגורם הכי אובייקטיבי בשוק ומנסים דווקא לחדד את האובייקטיביות שלהם. זה לא נכון".

אלה גולן: "אנחנו גאים בזה שהבסיס המקצועי שלנו מוצק יותר בהשוואה לקולגות שלנו (סוכני הביטוח - ר"ב ות"ז), שהאינטרס שלהם מוטה. אני בטוחה שעוד כמה שנים הבנקים יכבשו את התחום הפנסיוני".

מנהלי אגפי השקעות. "תפקיד היועץ הלך ונהיה מורכב יותר" | צילום: עמית שעל

"מיליון חוסכים מיועצים בבנקים"

פעילות הייעוץ הפנסיוני בבנקים נוסדה כתוצאה מרפורמת בכר מ־2005, והיא מזכה אותם בעמלת הפצה של 0.25% מהיקף הנכסים שלגביהם הם מייעצים. למרות הציפיות המוקדמות והמכירה הזריזה של הנכסים הפנסיוניים שנועדה לקדם את הייעוץ הפנסיוני בבנקים, התחום לא התעורר. הבנקים מונים מספר רב של סיבות לכך, בראשן היעדר מסלקה פנסיונית להעברת מידע וכספים והאיסור על הבנקים להגיע לשכירים ולייעץ להם במקומות העבודה. לפי הערכות, עד כה ייעצו הבנקים לכ־200 אלף לקוחות בלבד בתחום הפנסיוני.

למה הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא מתרומם?

זלוטניק: "דרושים שניים לטנגו. כשאני מבצע את פעילות הייעוץ הפנסיוני, אני לא נמצא לבד מול הלקוח. אני עובד מול יצרנים. ואם אין לי קשר שוטף איתם ואני לא יכול לקבל מהם את הדברים באופן ממוכן - העסק תקוע. היצרנים לא מחויבים לעשות דברים והכל מתעכב במשך שבועות וחודשים. אם היתה מסלקה, היינו היום במקום אחר. ברגע שגם נוכל להגיע אל השכירים, ההתקדמות בכמות הייעוצים הפנסיוניים תהפוך ללוגריתמית במקום ליניארית. הבנקים פרצו עם ייעוץ לכ־200 אלף לקוחות, בעוד 3־5 שנים מהיום נראה מספרים הרבה יותר גדולים של קרוב למיליון לקוחות שקיבלו ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי מהמערכת הבנקאית".

טיבי: "להכניס ייעוץ פנסיוני זה שינוי ענק. המשקיע הישראלי רואה לפעמים חצי מטר קדימה, ומשקיע בפק"מ לשבוע. מדובר כאן בחינוך שוק, שלוקח זמן".

אופיר: "ישראל היא הכלכלה היחידה בעולם שיש בה ילודה בריאה של משק מפותח עם צמיחה של משק מתפתח. בישראל יש מבנה נכון שמאפשר לבנות תוכנית ארוכת טווח לחיסכון ארוך טווח. צריך לבנות מודל נכון שייתן מענה לצרכים הפיננסיים של מרבית השכירים במדינה. המסלקה היא אבן נגף מרכזית, וזה לא חידוש - אמרנו את זה כבר בוועדת בכר. המודל הישראלי הוא היחיד בעולם שבו עמלת ההפצה של המפיץ, שמנהל רשת קמעונאית מדן ועד אילת כדי לפגוש את הלקוח, נמוכה משמעותית מעמלת ההפצה של היצרן. בעולם מקובל ש־50%–60% מדמי הניהול הולכים ליועץ. בארץ מדובר בשמינית. קרתה פה תקלה במבנה של חלוקת השוק. נוסף על כך, השוק של השכירים שבוי בידי המעסיק, שמבחינתו ייעוץ אובייקטיבי עושה רק כאב ראש. מנהלי ההסדרים, שהם בעצם סוכני ביטוח, הם היחידים בשוק שיכולים לעבוד גם עם המעסיק וגם עם העובד, ומי שמשלם את הפעילות הזו הם העובדים".

מאירי הראל: "צריך להבין שהראייה הנכונה היא ראייה כוללת של כלל נכסי הלקוח. אי אפשר להפריד בין נכסים פיננסיים לנכסים פנסיוניים. למנהל הסדר, שלכאורה נותן יעוץ פנסיוני ללקוחות, אין את כל המוצרים והוא לא רואה את כל התיק הפיננסי של הלקוח. האתגר של כולנו הוא לחנך את היועצים להסתכל על כלל הנכסים של הלקוח".

גולן: "צריך להבין שכאשר לקוח מגיע לסוכן ביטוח, יש ביניהם ניגוד אינטרסים מובנה. זה לא סוד שסוכן הביטוח מתחלק בדמי הניהול עם היצרן, והוא שואף שדמי הניהול יהיו גבוהים ביותר. אנחנו בבנקים שואפים שדמי הניהול יהיו נמוכים עד כמה שניתן, וזה הערך המוסף שאנחנו מציעים ללקוחות. אנחנו מנצלים את הכוח שלנו מול היצרנים כדי להוריד את דמי הניהול שמשלמים הלקוחות. ירידה בגובה דמי הניהול יכולה להפוך את החיים של אדם לטובים יותר לעת פרישה".

אין בועה בשוק האג"ח, אך הוא מסוכן

לאן הולך שער הדולר?

זלוטניק: "קשה להעריך. אנחנו רואים את הפעולות שמבצע בנק ישראל, ובמקביל צריך להיות ערוכים להתפתחויות אחרות: די להביט מה שקורה במצב הביטחוני שיכול לעורר תנודה חזקה בדולר. כרגע נראה שהדולר נמצא באיזון והוא יישאר ברמה דומה, אבל אנחנו צריכים להיות פתוחים לשינויים".

טיבי: "מאוד קשה להעריך מה יקרה לשער הדולר, המודלים הכלליים מניחים טווח של 3.6–3.8. הצעדים הכלכליים של בנק ישראל מוכיחים שהנגיד רוצה ששער החליפין יהיה גבוה מ־3.6".

האם יש בועה בשוק האג"ח?

זלוטניק: "אין בועה, אבל השוק מסוכן ומגיע לרמות תשואה נמוכות ביותר שלא היו מעולם".

מאירי הראל: "שוק האג"ח נמצא אמנם במקום בעייתי מבחינת היועצים והמשקיעים, אבל אני לא רואה פיצוץ גדול של בועה. השנה יהיה מורכב יותר או מאתגר יותר ליועצי השקעות למצוא את האג"ח המתאימות".

גולן: "שוק האג"ח עדיין לא אמר את המילה האחרונה, התשואות צפויות לעלות ונראה הפסדי הון משמעותיים - בעיקר כאשר מדובר במח"מים ארוכים. אנחנו ממליצים לקצר את המח"מים".

איפה ההזדמנויות בשווקים היום?

זלוטניק: "באפיקים היותר סולידיים אפשר להצביע על חלק מהבנקים כרלבנטיים להשקעה לאור המכפיל הנמוך".

מאירי הראל: "בישראל ההזדמנויות הן באותם סקטורים שהם מוטי המשק המקומי - מזון, בנקים, מסחר".

אופיר: "הבנקים, כימיה, קמעונאות, נדל"ן הם הסקטורים היותר מומלצים".

טיבי: "כדאי לשים לב למניות דיבידנד ולעשות סטוק פיקינג".