אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך פעלה תוכנית המגירה המצרית לחסימת האינטרנט צילום: shutterstock

כך פעלה תוכנית המגירה המצרית לחסימת האינטרנט

מומחי מחשבים טוענים כי "ספקיות אינטרנט ידעו מראש שכל תשתית וקו שהן מקימות צריכים להיות מוכנים להורדה מיידית". בנוסף הם מזהירים מסיכון לתעבורת האינטרנט בין אסיה לאירופה, שעוברת בכבלים האופטיים שנמצאים בשטח מצרים

31.01.2011, 14:47 | עומר כביר

דברי ימי המלחמות שמנהלות מדינות העולם ברשת ידעו הרבה פרקים אפלים. מפעם לפעם חוסמת מדינה זו או אחרת אתרים שונים, בעקבות תכנים שלא נשאו חן בעיניה. בזמן המהומות באיראן ותוניסיה נקטו השלטונות מאמצים ניכרים להאטת הגלישה, ואף ניתקו את הרשת באזורים מסוימים; סין, האפלה מכולן, מצנזרת בצורה מסיבית את הרשת במדינה באמצעות "חומת האש הסינית הגדולה".

אבל כל האירועים האלו, כך נראה, מתגמדים לעומת המצב שאליו התעוררו אזרחי מצרים ביום שישי האחרון. אחרי שלושה ימים של מהומות, שלצורך ארגונן נעשה שימוש מסיבי במדיות חברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר, החליט הממשל המצרי לנסות ולסגור את החגיגה - והוריד את השאלטר, מילולית, על האינטרנט במדינה.

הניתוק היה כמעט מוחלט, ומוסדות ציבוריים, בתי מלון, בנקים, שגרירויות ובתים פרטיים נותרו ללא חיבור לרשת. היעד המקומי הושג, אבל המטרה הגדולה לא: לניתוק לא היתה שום השפעה על עוצמת המהומות, שאם כבר רק התגברו בעוצמתן ובמספר המשתתפים בהן. "מדובר במשהו שקורה לראשונה בהיסטוריה של האינטרנט", אמר ריק פרגוסון, מומחה אבטחת מידע מחברת טרנד־מיקרו, לסוכנות הידיעות אי.אף.פי.

 

קווים דרך חברה ממשלתית

איך חוסמים את האינטרנט למדינה שלמה? מהלך שכזה, אומרים מומחים ל"כלכליסט", דורש הכנה מראש של תשתיות המדינה. "במדינות מערביות כל ספקית אינטרנט רוכשת קו לגישה בינלאומית או לחברות אחרות בצורה ישירה", מסביר דיוויד ממן, מומחה אבטחה וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת GreenSQL. "ספק שרוצה קו בחו"ל פונה לספק שירותים ותשתיות, דוגמת מד נאוטילוס בישראל המספקת גישת רשת לחו"ל, ודרכו הוא מקבל את החיבור הדרוש".

במצרים, לעומת זאת, קווי הגישה לאינטרנט ניתנים לספקיות דרך חברה בבעלות ממשלתית. "לכן, להבדיל מישראל, נורא קל למדינה לאכוף סינון תכנים. כל הקווים עוברים דרך מקום מרוכז, והיכולת של המדינה לפקח ולהאזין לרשת היא כמעט אבסולוטית", אומר ממן. "חברה ממשלתית יכולה להאזין לכל, לסנן הכל, לעשות מה שהיא רוצה. ולכן, כשהחברה חתכה את האינטרנט, היא פשוט חתכה את הקווים לכל הספקיות".

ההליך, לדברי ממן, התבצע בצורה די פשוטה: "הורידו את השאלטר. כל מה שצריך לעשות זה להתחבר לציוד תקשורת ולתת פקודה להוריד ממשקים, ברמה הכי פשוטה".

אבל זה, מסביר ממן, רק חצי מהעבודה. "לספקיות יש קו לממשלה, שהוא החיבור העיקרי. אבל לספקיות יש גם גיבויים בצורת קווי לוויין, שהממשלה יודעת על קיומם. הרגולציה דורשת מספקיות אינטרנט במצרים לציית להוראות הממשלה באופן מיידי, אלו תנאי הרישיון שלהן. אז בהוראת הממשלה הספקיות חתכו גם את הקווים העצמאיים".

איך ההוראה הזו נמסרה? ג'יימס קווי, המדען הראשי של חברת ניטור הרשת Renesys, הסביר באתר החברה: "נראה שאנשים קיבלו שיחות טלפון שאמרו להם לנתק את הקו. הספקיות השונות צייתו בכניעה בזו אחר זו, עד שמצרים הושתקה". גם כאן, אומר ממן, לא מדובר בקפריזה רגעית. "כנראה היתה תוכנית מגירה. הספקיות ידעו מראש שכל תשתית שהן מקימות וכל קו שהן מקימות צריכים להיות מוכנים להורדה מיידית", הוא מסביר.

 

לא היה ניתוק מוחלט

עם זאת, האינטרנט במדינה לא נותק בצורה מוחלטת. אחת הספקיות הקטנות, Noor, שלה 8% מתעבורת הגלישה במדינה, עדיין חיה ובועטת. ייתכן שהדבר קשור לעובדה שמדובר בספקית הרשת של הבורסה המצרית - אשר לניתוקה מהרשת יכולות להיות השלכות כלכליות חמורות. ממן מעלה אפשרות אחרת: "יכול להיות שיש לחברה קו גיבוי לוויין שהיא החליטה לא לכבות, או קווי חיבור ממדינות שכנות, קווי תקשורת פיזיים שקנתה מספקיות שכנות".

ובנוסף, לא מדובר בספקית הרשת היחידה שעדיין פועלת. "לפי תכתובות ברשתות חברתיות, גולשים מצרים הצליחו למצוא ספקיות קטנות מאוד שעדיין עובדות", אומר ממן. "במקרה זה, מדובר כנראה בספקיות שחורות, לא־חוקיות. מדובר בדבר אשר מאוד נפוץ במדינות ערב: להגיע למקומות מרוחקים ולראות ספקים מקומיים רק של אותו כפר". לדברי מומחים שאיתם דיברנו, תופעה זו קיימת גם בישראל. "במג'דל שמס יש, למשל, ספק מקומי שכל הבתים ביישוב מחוברים אליו, וזה ספק שפועל בלי רישיון", אומר מומחה שביקש להישאר בעילום שם.

עם זאת גם אזרחים מצרים, שלא יכולים לזכות בגישה לאחת מהספקיות הפעילות, עדיין יכולים להתחבר לרשת. זאת, אם הם מצוידים בטכנולוגיה רועשת ומיושנת שזכורה מימי ראשית האינטרנט של שנות התשעים: מודמי Dial־Up. "אם קו הטלפון פועל ויש לך מודם מתאים, אפשר לחייג ולהתחבר דרך ספקית אינטרנט שנמצאת בחו"ל", אומר ממן. "המדינה אמנם יכולה לזהות גם חיבורים כאלו ולחסום אותם, אבל במקרה הזה, זה לא נחסם".

ואכן, נראה שאזרחים רבים בחרו באמצעי אנכרוניסטי זה כדי לזכות לגישה לרשת, גם אם אטית להחריד במושגים של ימינו. אותם גולשים, וכן גולשים שביקשו להסוות את פעילותם, פנו במקרים רבים לתוכנת הגלישה האנונימית TOR, שמספקת חיבור מאובטח על ידי הסתרת כתובתו של המשתמש וניתוב הגלישה שלו דרך חיבורי הרשת של משתמשים אחרים בתוכנה.

סיכון לתעבורה העולמית

אבל ההשלכות האמיתיות של ניתוק האינטרנט במצרים עלולות להתברר רק היום, עם תחילת שבוע העבודה במדינה. "הניתוק מהרשת עלול לגרום לשיבושים קשים בפעילות הכלכלית של מצרים", כתב קווי.

קווי גם מזהיר מתרחיש אימים אחר: "רוב קישוריות האינטרנט בין אירופה לאסיה עוברת דרך מצרים. מדינות המפרץ תלויות במיוחד בכבלים אופטיים שנמצאים במצרים ומחברים אותן לשאר העולם. נכון לעכשיו, תעבורה זו לא נפגעה. אולם בשעה שמומחים שונים הביעו חשש מעלייה במחירי הנפט או מסגירת תעלת סואץ, הסיכון לתעבורת האינטרנט העולמית שעוברת דרך מצרים הנו משמעותי באותה מידה, ומוכר הרבה פחות".

תגיות