גלנט עורר ועדה מרבצה

פרשת הנחלה החקלאית של האלוף יואב גלנט שמרעישה בימים אלו את המדינה, עוררה ככל הנראה את הוועדה לבחינת המדיניות לניהול הקרקע החקלאית של מינהל מקרקעי ישראל לפעילות. זאת, ארבעה חודשים ארוכים אחרי שהממשלה קיבלה את ההחלטה להקימה. הוועדה קמה כדי לפתור את הבעיות שהתעוררו עם החלטת המדינה להשיב אליה קרקעות שהוחכרו לחקלאות, כדי לבנות עליהן יחידות דיור ולהגדיל את ההיצע בשוק. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ד"ר גיא רוטקופף, תצטרך להחליט אחת ולתמיד כיצד יקבעו בכל מושב כמה קרקעות יועברו בחזרה למדינה, כמה קרקע תוצא לעיבוד חקלאי והיכן יעברו הגבולות של כל חלקה.

יריית הפתיחה נורתה בסוף השבוע כשפורסם קול קורא לציבור להציע פתרונות לסוגיות הקרקעיות, ובכך למעשה הזמינה הוועדה את בעלי העניין להופיע בפניה. הוועדה תהיה פתוחה לשמוע הצעות של הציבור עד לאמצע מרץ - במשך שישה שבועות בלבד, והיא אמורה להגיש המלצות לראש הממשלה בתוך חצי שנה.

לא מדברים על פיצוי

הזמנת הוועדה התקבלה בזעם על ידי רוב הגורמים הקשורים לנושא. "הזמן שניתן להגשת המלצות לסדרה כל כך ארוכה של נושאים שהמדינה לא מצליחה למצוא להם פתרון עשרות שנים, הוא לא הגיוני", אמר אתמול יו"ר לשכת השמאים ארז כהן. לדבריו, "כיום בהרבה מאוד מקרים, אין תב"ע (תוכנית בניין עיר) מסודרת למושבים והחלוקה מבוססת על תוכניות ישנות ומפות מנדטוריות לא רלבנטיות למציאות. הבסיס לתהליך צריך להיות יצירת תב"ע ברורות בדיוק כמו בערים".

אחת הבעיות הבוערות בהסדרי הקרקעות היא כמובן סוגיית הפיצוי שידרשו בעלי האדמות מהמדינה. למרות חשיבות הנושא, הוא הושאר מחוץ לכותלי חדר הוועדה בהתאם להחלטת הממשלה. למרות זאת מעריך כהן כי "הפורמט יהיה מתן מגרש נוסף לבעלי הנחלות בהרחבות של המושבים, מעבר למגרש שמקבל כיום כל בעל נחלה". גורמים נוספים בשוק הנדל"ן מעריכים גם כן כי אופן הפיצוי יהיה בנתינת קרקע חלופית.

נציגי תנועת המושבים מזכירים שהפיצוי כבר נקבע בהוראת שעה: חקלאי שישיב קרקע למדינה יקבל פיצוי מוגדל בתוך 60 יום ממועד דרישת המינהל לפנות את הקרקע. הפיצוי הכספי שנקבע יהיה גבוה ב־50% מזה שקבע השמאי הממשלתי הראשי: עבור דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין הפיצוי הוא 12,700 שקל, ועבור דונם קרקע הנטוע מטעים הפיצוי הוא 30,800 שקל. בנוסף, תינתן לחוכר הזכות לרכוש בפטור ממכרז ובתשלום מספר מגרשים מוגבל בתחום התוכנית. מנגד, המינהל יוכל להחזיר לרשותו קרקע חקלאית שלא פונתה על פי דרישתו ללא צורך בהליך משפטי ארוך. אך הוראת השעה הזאת תקפה לשנתיים (שספירתן החלה באוקטובר האחרון), ולפי נציגי תנועת המושבים עוד לא נאמרה מילתם האחרונה.

ארז כהן. "דרושה תב"ע במושבים"

"הפיצוי שנקבע אינו מתמרץ"

יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים עו"ד, עמית יפרח, טוען כי צעדי אטיאס אינם מספקים תמריץ אמיתי לשחרור הקרקעות. לדבריו, "הפיצוי הוא חקלאי בלבד ואינו מביא בחשבון את תקופת הזמן הארוכה שבה הקרקעות הוחזקו על ידי המושבים ואת ההשקעה בהם. הפיצוי חייב להביא בחשבון את תרומת האגודות החקלאיות להשבחת הקרקע, ואת העובדה שמדובר במקור פרנסה שנלקח מהם ללא כל פיצוי". יפרח מבהיר ש"כתפיסה הנחינו את המושבים לבקש קרקע חלופית ולא פיצוי כספי, כי אנחנו חושבים שהמהות שלנו היא להמשיך ולהתפרנס מחקלאות. לצערנו, הרשויות לא מתאמצות לחפש עבורנו קרקעות חלופיות". לדבריו, אם מחליטים על פיצוי יש לאפשר לבעל הזכויות על הקרקע לבנות עליה בהנחה משמעותית, במקום לקבל פטור ממכרז. "אם המטרה היא לשחרר קרקעות מהר, חייבים לספק הנחות משמעותיות". יפרח אינו מאוים מאפשרות הלאמת הקרקע ללא הליך משפטי: "זה לא יעזור, יש לא מעט אפשרויות משפטיות כדי לעכב את שחרור הקרקעות לתקופות של שנים".

רוטקופף. פתוחים להצעות | צילום: עמית שעל

"למדינה אין אינטרס להוזיל קרקע"

הכנסות המינהל בשנת 2010 זינקו בשיעור של 35% מאשתקד והסתכמו ב־6.9 מיליארד שקל, והכנסות המינהל נטו עומדות על 6.1 מיליארד שקל, כך נודע ל"כלכליסט". לדברי תנועת עמי, הנאבקת בין היתר לטובת דיור לזוגות צעירים ולזכאים, הנתונים מחזקים את ההערכות כי למדינה אין אינטרס אמיתי להורדת מחירי הקרקעות ובעקבות כך להורדת מחירי הדירות. גד הרן, יו"ר תנועת עמי, הוסיף, כי הפתרון למשבר הדיור מצוי בבנייה מהירה על אדמות המדינה באמצעות הוצאת מכרזים לקבלנים בשיטת "המחיר למשתכן", בנטרול מחיר הקרקע (חכירה ללא היוון).