"אזכור אברג'יל אינו מספיק לביטול בוררות"

מאז ספטמבר 2010 מתקוטטות שותפות רציו, שבשליטת יגאל לנדאו וליגד רוטלוי, וחברת גלובוס שבבעלות שלומי שוקרון, בשאלה האם הבורר בסכסוך ביניהן, עו"ד אסף ברם, התמנה לתפקיד תחת לחץ פסול של איש העולם התחתון מאיר אברג'יל.

אלא שכעת מתברר כי הסכסוך האמיתי בין הצדדים כלל אינו נוגע לאברג'יל, אלא לדרישתו של שוקרון לקבל מרציו100 מיליון שקל. לאחר ששוקרון חשף את הדרישה במסגרת הסיכומים שהגיש בבקשה לביטול הבוררות לפני כחודש, מודים גם ברציו, בסיכומים שהוגשו מטעמה אתמול, כי הסיפור האמיתי של הפרשה נוגע לדרישה זו ולא לעולם התחתון.

מאברג'יל ועד יחזקאל

הפרשה החלה בשנת 2005, אז ביקשה רציו לגייס הון בבורסה. גלובוס, שהחזיקה בחלק ממניות השותפות, התנתה את הגיוס בכך שרציו תכסה את ההפסדים שרשמה עד אז ותבטיח את כלל השקעותיה.

על רקע זה נחתם הסכם בין גלובוס לרציו, שלפיו תקצה רציו 15% ממניותיה לגלובוס. ואולם, בהמשך טענה גלובוס כי רציו הפרה את ההסכם ולא הקצתה את המניות. בין הצדדים פרץ סכסוך שהגיע לבסוף לבוררות.

יגאל לנדאו וליגד רוטלוי. העבריינים היו רק תירוץ | צילום: אוראל כהן

בחודש ספטמבר 2010 הגישה גלובוס את הבקשה לביטול הבוררות שבה טענה, לראשונה, למעורבות של העולם התחתון בסכסוך. בין השאר, טענה כי עו"ד ברם מונה לבורר עקב לחץ שהפעיל אברג'יל שפעל מטעם רציו. רציו מצדה לא הכחישה שגייסה את אברג'יל לעזרתה, אך טענה כי נאלצה לנהוג כך לאחר שגלובוס שיגרה לעברה עבריין אחר בשם "יחזקאל" כדי לאיים עליה.

בדצמבר 2010, בשולי הסיכומים שהגישה גלובוס בפרשה, נחשפה השאלה האמיתית שעליה מתגוששים כעת הצדדים: האם הסכם הבוררות שעליו חתמו רציו וגלובוס מתיימר להגביל את תביעתה של גלובוס לסכום של שישה מיליון שקל או מעבר לכך.

גלובוס טענה בסיכומים כי על פי הסכם הבוררות אמור היה להתמנות שמאי מוסכם, שנדרש לקבוע את שוויין של מניות רציו הנמצאות במחלוקת. תקרת המקסימום שאליה התייחסה גלובוס בסיכומיה גלגלה לפתחו של בית המשפט שתי שאלות פרשניות: הראשונה נוגעת למועד שלפיו נדרש השמאי להכריע - האם מדובר במועד החתימה על הסכם הבוררות, 1 בינואר 2008, כששווייה של החברה עמד על כ־2.6 מיליון שקל, או האם מדובר בנקודת הזמן הנוכחית, שבה עומד ערכה על כארבעה מיליארד שקל.

מאיר אברג'יל | צילום:עמית שאבי

השאלה השנייה שבמחלוקת לסכום הפיצוי המקסימלי שנקבע בהסכם, עניינה בקביעה האם זה נועד לחול גם על קביעת השמאי - כלומר האם יוכל שוקרון לקבל 6 מיליון שקל לכל היותר, אף אם יקבע השמאי שיש לקבוע את שווי המניות לפי שוויה של רציו כיום.

שוקרון טען בסיכומיו כי מינוי השמאי אמור היה להתבצע באופן נפרד וללא קשר לתקרת הבוררות. לפיכך טען כי מגיעים לו עוד כ־100 מיליון שקל מרציו. עם זאת, ביקש מבית המשפט שלא להכריע במחלוקת, אלא רק בשאלה האם יש עילה לבטל את הבוררות בגלל מעורבות העולם התחתון.

הגרסה של רציו

אתמול הגישה רציו את סיכומיה שלה לבית המשפט. לטענתה, "הסיבה האמיתית לניסיון לבטל את הבוררות היא שיקולי כדאיות כלכלית". רציו טוענת כי הצדדים אכן אמורים להסכים על מינוי שמאי, אך מועד "החיתוך" לצורך המינוי צריך להיות יום החתימה על הסכם הבוררות, ב־2008.

לטענת רציו, בכל מקרה כפופה קביעת השמאי לתקרת פיצוי של שישה מיליון שקל. לראיה, טוענת החברה, כי דרישותיו של שוקרון ממנה בטרם הבוררות עמדו על 4.5 מיליון שקל, כך ש"מגבלת 6 מיליון השקלים אפשרה לכלול גם את שווי הזכות ל־15% ממניות רציו ואף הרבה מעבר לכך".

עם זאת מודים ברציו כי יומיים לפני שפנה שוקרון לבימה"ש, היתה מונחת על שולחנה של רציו טיוטת פשרה שלפיה תשלם לו "עשרות מיליוני שקלים".

עוד טוענת רציו, בתגובה לדרישת גלובוס לפסול את הבוררות מחשש לפגיעה בתקנת הציבור, כי "אין די באזכור שמו של אברג'יל ובמילים 'עולם תחתון' ו'ראש ארגון פשע' כדי ליצור בסיס משפטי לביטול הליך בוררות ארוך, שנוהל בהסכמה על ידי עו"ד מומחה ואובייקטיבי ועל פי כל דין".

לטענתה, אברג'יל לא שימש בורר ולא היה מעורב בהליך הבוררות, אך התמנה בצורה מפורשת על ידי הצדדים כדי לאתר בורר.

על פי עמדת רציו, "שני הצדדים הסכימו כי לאור כישלונם למצוא בורר מוסכם, אברג'יל ו'יחזקאל' יסייעו בידם במציאת בורר". לשיטתה, לנדאו הסכים להצעה שכן ביקש להעביר את הסכסוך בין הצדדים שנגרר "לרחוב" לבירור משפטי, לאור חששו מהאיומים על חייו ועל חיי בני משפחתו: "אין חולק כי אברג'יל לא איים על שוקרון או מי מאנשיו שנכח באותה פגישה ואף לא רמז לכך".

על סיכומיה של רציו חתומים עורכי הדין אלי זהר, אהרון מיכאלי, יהודה רוזנטל ואפרת קלש־משען. שוקרון מיוצג על ידי עורכי הדין בעז בן צור, חגי הלוי, איל מינץ, אורי קידר וארז שחם.