קבוצת מילומור תובעת 60 מיליון שקל מחברת קווינקו

בתביעה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו תובעת קבוצת מילומור כ-60 מיליון שקל מחברת קווינקו בבעלותו של יגאל זילכה. מכתב התביעה עולה כי מילומור מבקשת לחייב את קווינקו בגין כספים המגיעים לה עבור עסקת מכירת מניות חברת שחר המיליניום לקווינקו שנערכה במרץ 2007.

כתב התביעה של מילומור, אשר הוגש באמצעות רו"ח חן ברדיצ'ב המשמש כנאמן החברה הנמצאת בהקפאת הליכים, שופך אור על המתרחש מאחורי הקלעים של הסכסוך בין שתי החברות הנמשך כבר מעל שלוש שנים. בכתב התביעה טוענת מילומור כי "בשנתיים האחרונות סיכלה קווינקו את האפשרות לקיים את ההסכם עימה בכל הנוגע לקיום הליכי בוררות לעניין השבת כספים אלו".

בשנת 2007 מכרה מילומור את אחזקותיה בחברת שחר המילניום לקווינקו ונקבע כי תהיה זכאית לתמורה נוספת הנגזרת משוויון של מניות חברת הבת QLI שהחזיקה אז שחר המילניום. מכתב התביעה עולה כי מילומור הציעה לקווינקו מיד לאחר חתימת ההסכם הצעה לאופן חישוב המס המגיע למילומור על פי ההסכם. לטענת מילומור "קווינקו הפחיתה מתוספת התמורה באופן חד צדדי סך של 58.4 מיליון שקל".

באוקטובר 2008 נכנסה מילומור להקפאת הליכים בעקבות משבר תזרימי וחוב של כ-460 מיליון שקל. בדצמבר 2008 אישר בית המשפט הסדר נושים לחברה במסגרתו מונה לחברה נאמן במסגרת הסדר הנושים. מיד לאחר מינויו החל הנאמן במאמצים להגיע להבנות עם קווינקו בסוגית המס. משכשל, ניסה את כוחו בפניה לנתיב הבוררות. לכן, מינה בית המשפט בפברואר 2009 את רו"ח יוני קפלן למגשר, זאת לאחר שקפלן, לשעבר נציב מס הכנסה, ביקש שלא לפעול כבורר.

"התהליך בפני רו"ח קפלן היה רצוף סחבת קיצונית מצד קווינקו" כותבת מילומור בכתב התביעה, ומוסיפה כי "קווינקו נמנעה מהעברת המסמכים הדרושים במשך שבועות רבים, נמנעה מלהשיב לפניות טלפוניות והכתיבה דחייה ניכרת במועדי ישיבות הגישור". במרץ 2010 ביקש מר קפלן לסיים את תפקידו, מאחר שניסיונותיו להביא להסכמה בין הצדדים לא צלחו. באותו חודש מונה מה אהוד ברזילי, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, כבורר. אולם לטענת מילומור, "בנובמבר 2010 הודיעה קווינקו לברזילי כי היא מבקשת להפסיק את הבוררות".

מילומור כותבת בתביעה כי משך קרוב לשנתיים "היא מנסה באמצעות נאמן לקבל את תוספת התמורה המגיעה לה ואילו קווינקו נוקטת סחבת בזויה ונלוזה בהעמידה פנים כי היא נכונה לקיים את הליך הבוררות עד הכרעה". מילומור מוסיפה בכתב התביעה כי לא נותרה בידה ברירה אלא לפנות לבית משפט שיכפה על קווינקו לשלם לה את הכספים המעוכבים, כי "כל אימת שנדמה שההליכים מתקרבים לכדי אפשרות של הכרעה במחלוקת על ידי צד שלישי שהוסמך על ידי הצדדים, מוצאת קווינקו אמתלה להפוך את הקערה על פיה, ומתחמקת מבירור הענין". מילומור מוסיפה בכתב התביעה כי בדצמבר 2010 הציעה קווינקו להמשיך את הליכי הבוררות בפני בורר אחר אך מילומור "הגיעה למסקנה כי אין כל תועלת בבורר נוסף".

עוד כותבת מילומור בכתב התביעה כי "לימים התחוור לנאמן כי קווינקו נמצאת במצב כספי קשה וכי הכספים אותם גזלה שלא כדין ממילומור משמשים אותה בעסקיה כדי להקל מוצוקתה הכלכלית. לנאמן לא נותר אלא להסיק שאלו הן הסיבות שבגינן סיכלה קווינקו את מהלך הבוררות ובאופן דומה תנסה לסכל כל מהלך עתידי שעניינו השבת הכספים שעוכבו בידה". מילומור מציינת בכתב התביעה כי קווינקו לא עמדה באמות המידה הפיננסיות שלה מול בנק לאומי שהוא הבנק המלווה שלה, וכי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 הפסידה סך של 126 מיליון שקל. מילומור כותבת על בעיות מהותיות בנכסיה העיקריים של קווינקו. "מניות חברה הבת QLI הן הנכס העיקרי של קווינקו שבאמצעותו היא מחזיקה בבתי הקזינו שלה. מחודש מאי 2010 עד למועד הגשת בקשה זו נעשו במניה 3 עסקאות בלבד בהיקף של 500 יורו". עוד כותבת מילומור כי בקזינו לוטרקי ביוון קיים סכסוך מהותי בין קווינקו לבין שותפתה בנכס- חברת קלאב הוטל, וכי הקזינו ברומניה נסגר ל-30 יום כקנס עונשי על הקטנת מספר השולחנות בניגוד לדין. מילומור אף מציינת כי עיריית קונסטנטה ברומניה הודיעה לקווינקו כי היא מבטלת חד צדדית את ההסכם שחתמה עימה למתן רישיון לקזינו בעיר עקב אי עמידת החברה בהתחייבויותיה.

מקווינקו נמסר בתגובה כי התביעה טרם התקבלה במשרדי החברה ולכשתתקבל נלמד את פרטיה ונגיב בהתאם.