אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רם בלינקוב על תאגידי המים: "הרשויות המקומיות דואגות לעצמן, לא לצרכני המים" צילום: גיא אסיאג

רם בלינקוב על תאגידי המים: "הרשויות המקומיות דואגות לעצמן, לא לצרכני המים"

הממונה על התקציבים באוצר לשעבר תוקף את מאבק הרשויות המקומיות לביטול תאגידי המים - "הן יודעות שאין קשר בין התאגידים לעליית המחירים" - וטוען כי הן האשמות בהידרדרות משק המים - "על המים שהרשויות צרכו הן לא שילמו"

01.02.2011, 14:07 | רויטל חובל

"צביעות", כך מכנה הממונה על התקציבים באוצר לשעבר רם בלינקוב את המלחמה בין הרשויות המקומיות, הקוראות לבטל את תאגידי המים, לבין משרד האוצר ורשות המים. בלינקוב רואה בהצגת הנושא כקרב צרכני להורדת תעריפי המים הטעיה. "הרשויות רוצות להגן על עצמן כי הן היו רגילות שמשק המים מסבסד פעילויות לא נחוצות", אומר בלינקוב בראיון ל"כלכליסט". "אני בטוח שמה שמעניין אותן זה לא ההיבטים הצרכניים".

בלינקוב משקיף על המאבק בתחושת דז'ה־וו. מלחמות דומות הוא ניהל בתפקידיו הציבוריים האחרונים כממונה על התקציבים וכמנכ"ל משרד הפנים. ב־2006 החליטה הממשלה שהאוצר יפסיק לתקצב את משק המים ושהוא ימומן מכספי הצרכנים. לצורך כך הוחלט להפוך את נציבות המים הקיימת לרשות עצמאית בשם רשות המים. לאחר שהתגלה כי הענף הוזנח במשך שנים וכי מצב התשתיות בכי רע, הוחלט להקים את תאגידי המים, שהוכפפו לרשות המים ושתפקידם לנהל ברשויות המקומיות משק מים עצמאי ונפרד מהתקציב העירוני. הרשויות זעמו על אובדן מקור ההכנסה ויצאו למלחמה.

המחאה על מחירי הדלק "מי שמייקר את הדלק לא משלם עליו" הטענה לפיה המס על הדלק עלה בגלל איכות הסביבה לא משכנעת את רם בלינקוב: "זה רק נשמע טוב, אבל זה צעד פיסקאלי לחלוטין" רויטל חובל, 2 תגובותלכתבה המלאה

בתחילת ינואר החריף המאבק בין האוצר לבין השלטון המקומי, המרכז את מאבק הרשויות, ומאיים בשביתה כללית ברשויות אם לא יופחתו תעריפי המים. איום השביתה הביא את ראש הממשלה להקים את ועדת ניסן, שתפקידה לדון בממשק בין תאגידי המים לשלטון המקומי, אך הוועדה נקלעה למבוי סתום.

"נגמרה החגיגה ברשויות"

"הקמת תאגידי המים היתה מהלך מאוד חכם ואני מקווה שלא יוסגו בו אחורה", אומר בלינקוב. "זה היה מהלך נכון מבחינת משק המים, הסדר והניקיון ומבחינה כלכלית". בלינקוב טוען כי הקשר שקושרות הרשויות בין הקמת התאגידים לעליית מחירי המים אינו נכון. "אין קשר בין הדברים והרשויות יודעות זאת", הוא אומר. "הרשויות הציגו את עצמן כחסכניות במים, אך התברר שהן היו פזרניות והסבו נזק גדול למשק המים ולאיכות המים. צריך לזכור שהמחיר שהתאגידים משלמים למקורות על המים נקבע בכלל באוצר".

גם אם אין קשר, שני התהליכים קרו במקביל והרשויות רואות את תפקידן בהגנה על הכיס של האזרח הקטן.

"על המים שהרשויות היו צורכות הן אפילו לא היו משלמות. ברשויות החלשות הציבור לא היה משלם חשבונות מים ואז הממשלה היתה מכסה את הגירעונות. פתאום נגמרה חגיגה. כשיש תאגיד היכולת לא לשלם נמוכה יותר, אז בטח שזה מעורר תסיסה".

זה מחזיר אותנו לשאלה האם המים לא צריכים להיות מסובסדים ומתוקצבים על ידי המדינה.

"סובסידיה היא דבר רע. קל וחומר במקרה המים. אין לנו מים, אין גשם, וגם כך הצריכה בארץ די מופקרת. מוצר מסובסד נצרך באופן לא כלכלי. המחיר שהצרכן רואה לא אמיתי. לא סתם הפסיקו לסבסד את הלחם, השמן והסוכר".

 

"יש לקדם תאגידים אזוריים"

למרות התנגדות הרשויות לתאגידי המים, הוקמו בעשור האחרון 50 תאגידים כאלה ו־18 רשויות עדיין מסרבות להקים אותם. אחת הביקורות נגד המהלך היא על הכנסת חיוב במע"מ לחשבונות התאגידים, שלא התקיים בחשבונות העירוניים ושכספיהן הולכים לקופת האוצר ולא לטובת משק המים. "יכול להיות שבעניין זה יש מקום להתערב", אומר בלינקוב. "חשוב למדינת ישראל שמשטר התאגידים יימשך, ובמיוחד חשוב לקדם תאגוד אזורי, כך שלא יהיו כל כך הרבה תאגידים".

לעומת זאת, בלינקוב דוחה על הסף טענות על כוח מוגזם שניתן לרשות המים. "מחירי המים היו פעם בפיקוח פרלמנטרי, והצריכה גדלה בצורה קיצונית. המחוקקים הכירו במצב והעבירו את הסמכות לקביעת המחיר למועצת רשות המים", הוא אומר. "מה זה יותר מדי כוח? במועצת המים יש ריכוז של כל הגורמים הרלבנטיים, ובסוף מתקבלות החלטות מקצועיות. הייתי שמח אם המדינה שלנו היתה מתנהלת כך גם בתחומים אחרים".

השלטון המקומי טוען שהתאגידים הביאו להוצאות שכר מנופחות.

"מי שטוען כך הוא טובל ושרץ בידו. בגלל הרשויות הקימו כל כך הרבה תאגידים. במקור היו צריכים להיות תאגידים אזוריים, אבל השלטון המקומי פעל בשיטת השלבים: קודם לחץ על הגורמים הממשלתיים הפוליטיים כדי שלא יקומו תאגידים אזוריים ועכשיו באים ומגלגלים עיניים ואומרים שיש יותר מדי תאגידים. אם זאת התלונה שלהם - שיתאגדו ויורידו את ההוצאות".

"מס הבצורת מצוין לחינוך"

בלינקוב דוחה את החשש שתאגידי המים סוללים את הדרך להפרטת משק המים, ואף אומר שאף שהנושא לא עלה עדיין לדיון רציני, "אם שומרים על כללים של הגנת הצרכן ואי־אפליה, אני לא רואה בעיה".

כבר היום המים המותפלים מופקדים בידיים פרטיות.

"כן, אבל מדובר במחיר מפוקח. יש שאלה איך שולטים על המחיר, כי שוק פרטי אמור לעבוד על פי מקסימום רווח. צריך לדאוג שהמחיר יהיה סביר ושאיכות המים תישמר. אם רוצים להגדיל רווחים הכי קל זה לפגוע באיכות המים, ולכן ההפרטה לא טריוויאלית".

מה דעתך על היטל הבצורת?

"הציבור הישראלי עדיין בזבזן במים ולכן מס הבצורת הוא מצוין לחנך את הציבור. במקביל, צריך להגביר את ההתפלה. יש ויכוח על כמה אגורות בין מקורות לבין האוצר במתקן ההתפלה באשדוד (בעניין המחיר שתשלם המדינה עבור המים - ר"ח). לאגורות האלה יש מחיר בעיכוב הפרויקט, ולכן הייתי מסבסד את ההפרש".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות