אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": הרטמן וכספי יבחרו את הבורר בין האוצר לכיל צילום: יובל חן

בלעדי ל"כלכליסט": הרטמן וכספי יבחרו את הבורר בין האוצר לכיל

עו"ד אלקס הרטמן (בשם האוצר) ועו"ד רם כספי (בשם כיל) יבחרו בורר יחיד, והוא שיכריע במחלוקת על חישוב תמלוגי ים המלח ועל העלאתם במקרה של תפוקה עודפת

01.02.2011, 07:01 | תומר אביטל ורויטל חובל

הבוררות בין משרד האוצר לבין כיל בסוגיית תמלוגי ים המלח מתקדמת שלב נוסף: משרד האוצר הודיע השבוע כי הבורר מטעמו יהיה עו"ד אלקס הרטמן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ. הבורר מטעם כיל יהיה עו"ד רם כספי, ראש משרד כספי.

על פי חוק זיכיון ים המלח, במקרה של מחלוקת בין המדינה לבין הזכיינית המנצלת את משאבי הטבע מים המלח, יש לפנות להליך בוררות כאשר כל אחד מן הצדדים מציע בורר משלו ושני אלה בוחרים בורר מוסכם.

הרטמן יקבל שכר טרחה של 840 שקל לשעה בתוספת מע"מ - סכום המעוגן בתעריפי החשכ"ל. הליך הבוררות יסתיים, לדעת האוצר, עד תום 2012, כאשר להרטמן הוקצה סכום גג של 450 אלף שקל.

הרטמן הוא מגשר ותיק ומנוסה. בין היתר, הוא שימש כונס הנכסים של מניות גד זאבי בבזק וחבר ועדת בך לבחירת היועץ המשפטי לממשלה ב־2003. כספי, מצדו, שימש עד לאחרונה בורר בין המדינה לבין זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, סיטי פס. בעבר הוא ייצג את משפחת עופר בפרשת מכירת בזן, והשיג עבורה פיצוי בגובה של 568 מיליון שקל בתום הזיכיון.

קודם להליך הבוררות ניסו הצדדים לפנות להליך גישור שבמסגרתו הוצע כי יו"ר חברת הביטוח מגדל ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר אהרון פוגל ישמש מגשר, אך בעקבות אי־הסכמות בין הצדדים הוחלט ללכת להליך בוררות שהנו הליך מחייב בניגוד להליך גישור. כזכור, במקרה של המחלוקת על העלאת תמלוגי כריית הפוספטים שנעשית על ידי חברה אחרת של כיל, פנו משרד התשתיות וכיל גם להליך של בוררות שנמשך כ־14 שנה.

המחלוקת שתעמוד לבוררות היא אופן חישוב תשלום התמלוגים מצד כיל, וכן בחינת העלאת גובה התמלוגים ל־10% עבור הפקת אשלג שמעל 3 מיליון טונות. על פי טיוטת דו"ח משרד רו"ח ברלב, גובה התמלוגים החסרים של כיל נאמד ב־115 מיליון דולר, אולם כדי לערוך בדיקה יסודית יותר באוצר נשכרו אשתקד שירותיהם של פרופ' חיים בן שחר ופרופ' אשר בלס, שאמורים להגיש דו"ח מסודר במסגרת הבוררות.

בעניין העלאת התמלוגים, כפי שפורסם ב"כלכליסט", כחלק מהפרטת כיל ב־1995 הוחלט כי שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה לא יעלה, אולם ב־2010 המדינה רשאית לבחון זאת רק לגבי ייצור אשלג של מעל ל־3 מיליון טונות. ב־1995 הכמות נשמעה מופרכת, אולם כיום מפיקה כיל כ־5 מיליון טונות אשלג בשנה, ש־70% מהם מופקים בישראל. עם הקמת בריכה האידוי השישית במפעלי ים המלח, הנמצאת בהליכי תכנון במוסדות התכנון, צפוי כושר ההפקה לגדול בעוד כמיליון טונות בשנה.

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה