דו"ח טכנולוגי: לא צריך אינטרנט כדי להתקומם

צבאח אל נור

ההתקוממות המצרית לא שוככת, ומובארק מוצא את עצמו בשלב המעיק הזה, שבין תחילת ההתקוממות ובין המנוסה אל המטוס האחרון/העמידה אל הקיר עם הסיגריה האחרונה. מידת השליטה שלו בצבא לא ברורה, אבל הוא מתעקש להמשיך לנסות.

אתמול (ב') הפסיקה ספקית הרשת האחרונה במצרים, נור, את פעילותה. מצרים מנותקת מן הרשת. זה יגרום לה נזק כלכלי ניכר - מיקרוסופט ו-HP כבר הפסיקו את פעילותן - אבל לרודנים תמיד היה אכפת יותר מהכוח שלהם מאשר מרווחת העם.

אבל זה לא עוזר, כי הסיפור הוא לא טכנולוגיה. גוגל וטוויטר שילבו ידיים כדי לאפשר למצרים למסור הודעות קוליות באמצעות טוויטר, בלי כל צורך בחיבור לרשת. אבל רק מאות מצרים השתמשו בו עד כה. משטר מובארק יורד לרמות טכנולוגיה חריגות - הוא הפסיק, למשל, את פעילותה של רשת הרכבות המצרית.

וזה לא עוזר. המידע עדיין מחלחל. המשטר בעט את רשת אל ג'זירה ממצרים, אז הכתבים שלה מדווחים ממצרים על תקן אזרחים מן השורה, לא כעיתונאים - גם אם הם צריכים לעשות את זה דרך טלפון. הרשת מגייסת כל מי שיכול לדווח ממצרים - בלוגרים, עדי ראיה, משתמשי טרשת חברתית. הכל דרך חיבורי טלפון בינלאומיים, שוודאי עולים להם הון. מובארק יוכל, סביר להניח, למוטט את רשת הטלפון המצרית, ולאלץ את המתקוממים להשתמש ברדיו ובמורס. וזה עדיין לא ישנה את התוצאה הסופית.

כי, בסופו של דבר, כשמסירים את שכבת הצעצועים הדיגיטליים, נשארות עובדות אנושיות וסוציולוגיות. משהוסר מחסום הפחד, דיקטטורות לא שורדות. והמצרים הוכיחו שהם הפסיקו לפחד.

התוכן שלכם? כדאי שיציית לכללים שלנו

לאחרונה, שלחה גוגל עדכון לאנשים שמפרסמים בפלטפורמת AdSense שלה, שגרמה ללסתות של כמה מהם להישמט בתדהמה: התמנון העליז הודיע להם - או, ליתר דיוק, הזכיר להם - שכל תוכן שהם מפרסמים לצד מודעות גוגל, ובכלל זה הודעות פורום, פוסטים בבלוגים, ואפילו תגובות, צריך לעמוד בתנאי התקנון של החברה.

גוגל הודיעה להם בעליצות שאכן, קשה לעקוב אחרי כל התוכן, ודאי התוכן שמייצרים הגולשים, אבל זה הג'וב שלהם ושכדאי להם מאד לעמוד בו. כפי שמציינים ב-Cnet, מדובר בתקן שגוגל עצמה איננה מסוגלת לעמוד בו, ואפילו לא מנסה.

במהלך המשפט הגדול שלה מול ויאקום, טענה גוגל שאין לה יכולת לעקוב אחרי תוכן שמעלים גולשים, שהיא מורידה תוכן בעייתי כשמודיעים לה עליו, ושזה צריך להספיק. במשפט ההוא היא ניצחה. זו המדיניות שלה כלפי יוטיוב: היא מסירה תוכן פוגעני או שפוגע בזכויות יוצרים על פי דרישה, אבל היא לא מנטרת את האתר.

נראה שהבלאגן החדש הזה הוא חלק ממאבקה של גוגל בהפרות זכויות יוצרים, במסגרתו היא בין השאר מקשה על חיפושים אחרי תוכן פיראטי. דו פרצופיות? לא נכחיש זאת.

בין חופש הדיבור ובריונות רשת

 

תלמיד מצטיין בקליפורניה לא ממש אהב את אחד המורים שלו, אז הוא כתב מה הוא חושב עליו בדף הפייסבוק שלו, וזה לא היה נעים. בית הספר נעמד מיד מאחורי המורה, טען שמדובר בבריונות רשת - מושג חם בימינו - והשעה את התלמיד.

אם זה היה קורה כאן, בזה זה היה נגמר. אבל מדובר בארה"ב, ועורך דין של ה-ACLU - ארגון זכויות האזרח של ארה"ב - התייצב מאחורי התלמיד. ה-ACLU איים לקחת את כל הנושא לבית משפט, וציין שגם לתלמידים יש זכות דיבור; שהתלמיד כתב את הפוסט מהמחשב שלו, בביתו, בזמנו הפרטי, ולא באמצעות שום כלי של בית הספר; ושפסיקות קודמות בארה"ב אוסרות על בתי ספר לדכא את חופש הביטוי של תלמידים, אלא אם יש בכך צורך דוחק לשמירת הסדר.

כדי ליצור עבירה של בריונות רשת, היה על התלמיד - כך עורך הדין - לבצע פשע שנאה, ליצור אווירה עוינת בכיתה או לבצע עבירת מין. אף אחד מאלה לא קרה, כך שבית הספר הבין שהוא עומד לפני תבוסה, ונסוג. לאט לאט, מקבלים פוסטים והערות בטרשת חברתית מעמד של דיבור מוגן.

שלמו, בבקשה

ספקיות הרשת בארה"ב מייללות מזה שנים שהן נאלצות לסבסד שורה של ענקי תעבורה, והתלונה מופנה בעיקר כלפי גוגל, שלדבריהן מנצלת כמות עצומה של תעבורה ולא משלמת עליה. עכשיו הוציאו ארבע ספקיות רשת גדולות באירופה דו"ח בנושא, עם מסקנות לא מפתיעות במיוחד.

הארבע טוענות שיש חברות רשת שזוללות תעבורה - יוטיוב ונטפליקס, שמשמשות להעברת סרטים, הן דוגמא נפוצה - ושמישהו צריך לשלם על כל זה. האופציות שהן מציעות הן כאלה: א. לדפוק את המשתמשים עוד יותר, ולדרוש מהם שישה יורו בחודש; ב. לדרוש חמישה יורו מכל חברת אינטרנט עבור כל ג'יגה-בייט של תעבורה; ג. לאפשר העדפה בתעבורה, כך שאם חברה "כבדה" תשלם יותר היא תקבל מהירות גבוהה יותר; ד. לעקוב מקרוב אחר התעבורה בשלב האחרון שלה; וה. לצמצם את שולי הרווח שלה... אה, לא, סליחה, זה לא קרה.

אחרים מזכירים שעם כל הכבוד, ספקיות הרשת לא רק שלא מפסידות. ככל שיש להן יותר לקוחות כך השירות שלהן צריך לעלות פחות כסף, משום שיש להן פחות הוצאות ללקוח - אבל ראה זה פלא, זה לא קורה. והתעבורה, אחרי הכל, מקורה לא בחברות הרשת אלא בלקוחות שרוצים בתוכן שלהן - לקוחות שכבר שילמו על החיבור שלהם. או, במילים פשוטות יותר, יאללה יאללה.

קצרצרים

גוגל מואשמת בצנזורה: קבוצה של מחבקי עצים באוסטרליה פרסמו מודעה בגוגל, שתוקפת איזה טייקון אכזר בשל זיהום הסביבה שגורם מפעל עיבוד הנייר שלו - מפעלי עיבוד נייר הם מהמזהמים הגדולים ביותר - והפנתה את הגולשים לאתר שלהם, שקרא להחרים את החברה. הטייקון מיהר להגיש תלונה לגוגל, בתואנה שהם השתמשו בשם המוצר שלו, ובכך פגעו בזכויות היוצרים שלו. גוגל הסירה בתגובה את המודעות. ארגונים נגד צנזורה טענו שגוגל מנצלת את כוחה - יש לה נתח שוק בתחום החיפוש של 90% בערך - כדי להשתיק צד אחד של דיון באמתלה של הגנה על זכויות יוצרים. גוגל אמרה שהיא בכלל לא צד לסכסוך ושלחה את הצדיים לפתור את זה בכוחות עצמם. או, במילים אחרות, התייצבה לצד הבריון עם הכסף.

החנות של אפל, האייטיונז, מפרה זכויות יוצרים בריש גלי. היא מוכרת ערימה של סרטים וסרטים מצוירים רוסים ותיקים, למרות שהללו עדיין מוגנים בזכויות יוצרים ולמרות שבעלי הזכויות - אולפנים רוסיים - לא נתנו את הסכמתם לכך. בין היצירות שעל גבן עושה אפל עושק שלא כמשפט אפשר למצוא את סדרת צ'יברושקה המונפשת, המוכרת לכל מי שגדל בחבר העמים. אפל, שלא כמנהגה, הגיבה והודיעה שהיא בודקת את הנושא.

המוח האנושי מנסה לסדר דברים, גם כשאין שום סדר. הוא מנסה לכפות סדר על מציאות כאוטית. על זה מבוססת החברה שלנו. לפני שנפליג למחוזות לאבקרפטיאניים, נציין שהנטיה הזו של המוח מתקשה להתמודד עם כמויות המידע העצומות שהוא נאלץ לעבד מאז המהפכה הדיגיטלית. התוצאה היא ערימות של תאי דואר שלא נקראו, תמונות שלא סודרו, רשימות פרועות ובלתי מסודרות והרבה, הרבה מועקה נפשית. הפתרון, ממליץ מומחה, הוא לאמץ את הכאוס. ועכשיו, אם תסלחו לי, יש לי 23,426 תמונות בלתי מפותחות מאז 2008 לסדר.

סטוקסנט, הנשורת: התולעת, שעל פי שורה של רמיזות הפגינה את הרשלנות הישראלית הקלאסית, לא יורדת מהכותרות. עכשיו, על פי דו"ח שהגיע לידי סוכנות הידיעות AP, נטען שהיא גם עשויה לגרום לתאונה גרעינית נוסח צ'רנוביל באיראן. מצד שני, האנשים שטוענים את זה הם נציגים רוסים, קרי אלה שממשלתם הרודנית ממשיכה לסייע לפרויקט הגרעין האירני. אולי די כבר עם הסרט הזול הזה?

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
  

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"