פישר: יבוא ההון המשפיע על שער החליפין מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח

"יבוא ההון לישראל התמקד ברבעון האחרון של 2010 ברכישת מק"ם ובהפקדות של זרים בבנקים מקומיים, ופחות בהשקעות ריאליות ובמניות. כך הגיעה יתרת אחזקותיהם של המשקיעים הזרים בישראל לכרבע מיתרת המק"ם. ניתן אפוא להסיק שיבוא הון זה, המשפיע על שער החליפין, מונע בעיקר משיקולים קצרי טווח". כך כותב נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר במכתב המצורף לדו"ח האינפלציה לרבעון הרביעי של השנה, שהגיש היום (ד') לממשלה ולכנסת. בהמשך מכתבו, מונה פישר את הצעדים שבהם נקט בנק ישראל בשבועיים האחרונים במטרה לצמצם את ההשפעות קצרות הטווח האלה על שער החליפין.

בהמשך מכתבו, שב הנגיד ומציין כי הסיבה העיקרית ליבוא ההון לישראל היא חוסר האיזון שנוצר בין המשק הישראלי לבין כלכלת העולם. לדבריו, הצמיחה במשקים המפותחים עדיין נמוכה ולעומת זאת במשקים המתפתחים, ובהם גם המשק הישראלי, נמשכה גם ברבעון הרביעי של השנה החולפת ההתאוששות המהירה יחסית. "על רקע זה, העלאת הריביות במשקים אלו", כותב פישר, "לצד דחייה של הצפי להעלאות הריבית לסוף 2011 במשקים המפותחים (בעיקר בארה"ב ובאירופה), המשיכה לעודד יבוא הון למדינות המתפתחות, ובדומה להן גם לישראל".

על הפעילות הריאלית במשק, כותב פישר כי האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על המשך מגמת הצמיחה ברבעון הרביעי בקצב דומה לזה של הרבעון הקודם. בנושא התעסוקה הוא מציין כי החברות המשתתפות בסקר הרבעוני של בנק ישראל מדווחות במרבית הענפים על עלייה, אם כי מתונה, בקושי לגייס עובדים מקצועיים. לדבריו, עובדה זו מעידה על התקרבות המשק למצב של תעסוקה מלאה.

לדברי פישר, הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשק הישראלי בזירה הגלובלית הם אי-הוודאות לגבי הצמיחה העולמית והשפעתה על כלכלות המדינות השונות, ובכלל זה על הביקושים ליצוא הישראלי; ומגמת העלייה המסתמנת במחירי הסחורות, שעלולה להביא לעליית האינפלציה בעולם כולו, ובכלל זה גם בישראל.