אפליקציה לייצור דולרים: "הדיילי" והתוכניות של אפל ומרדוק

איך אפל מתכוונים להרוויח?

אפל נתפסת בעולם בעיקר כיצרנית מחשבים, סמאטרפונים וטאבלטים. אבל כבר קרוב לעשור שאפל היא גם חברת מדיה, שמכירת תכנים מהווה מקור הכנסה עיקרי שלה. The Daily, המגזין לאייפד שהשיקה אתמול עם ניוזקורפ, הוא רק עוד צעד שמאותת שהענקית מקופרטינו רואה בעצמה ספקית של מידע ובידור, ולא רק חברה שתפקידה הוא למכור עוד אייפון.

זה התחיל לפני עשור עם השקת אייטיונז, חנות המוסיקה הגדולה בעולם (המקוון והלא-מקוון), שאליה הצטרפו בהמשך גם סרטים וסדרות טלוויזיה. לפני כשנתיים וחצי השיקה החברה את חנות האפליקציות אפסטור, שם היא גובה 30% ממכירות של כל אפליקציה. נכון להיום הורדו בחנות יותר מ-10 מיליארד אפליקציות, ואף שרבות מהן חינמיות, יש גם לא מעט יישומים בתשלום שהניבו לחברה רווחים נאים. בשנה שעברה החלה אפל לפעול גם להפקת רווחים מהאפליקציות החינמיות, באמצעות השקת פלטפורמות הפרסום iAD, שמיועדת לאפליקציות אייפון ואייפד.

לכך יש לצרך את חנות הספרים הדיגיטליים iBook Store, שלדברי אפל מחזיקה בנתח שוק של 20% ומהווה מקור הכנסה נוסף. כמו כן, רק בינואר השיקה אפל את האפסטור גם למחשבי מק, וגם שם היא מקווה לשחזר את ההכנסות שהניבה החנות באייפון ובאייפד.

המכשירים של אפל לא זולים, ומספקים לה רווחים יפים מאוד. אבל מבחינתה זו רק ההתחלה. כל מק, אייפון, אייפד ואייפוד-טאץ' הוא פלטפורמה למכירת שירים, סרטים, אפליקציות וספרים. התוכן מספק לחברה הכנסות נאות, גם חודשים רבים אחרי שהתשלום בעבור המכשירים עצמם ירד מחשבון הבנק של המשתמש.

התמיכה הנרחבת שנותנת החברה למגזינים באייפד היא המשך של אותה אסטרטגיה. כפי שזיהתה וניצלה את הפוטנציאל הגלום בשוק המוסיקה הדיגיטלית ובשוק האפליקציות הסלולריות, כך מקווה אפל לעשות זאת בכל הנוגע למגזינים ועיתונים לטאבלטים - שנבנו בשביל מסכי המגע הגדולים, ולא יעבדו בצורה מוצלחת בשום מקום אחר.

והפעם פוטנציאל ההכנסות גבוה אפילו יותר: בניגוד לאפליקציות או לשירים, שם הקנייה היא חד-פעמית, מודל מינויים מהסוג שעליו יתבסס The Daily מבטיח זרם הכנסות יציב וקבוע, שמצריך פחות פעילות אקטיבית מצד המשתמשים. הקלקה אחת, והתשלום מועבר בקביעות מדי שבוע. ואם המגזינים והעיתונים שיופיעו בתקופה הקרובה יהיו מוצלחים, חדשניים ויצירתיים דיים, התשלומים האלו יהיו רבים במיוחד. כמה רבים? באפל מקווים שזה יהיה עסק של מאות מיליוני דולרים. ועד עכשים לא טעו בנושאים האלה.

איך מרדוק מתכוון להרוויח?

מבחינת מרדוק ושאר עולם העיתונות, 15 השנים האחרונות האחרונות היו רעות, בלשון המעטה. האינטרנט נגס בהתמדה ובעקביות במכירות וברווחים של עיתונות הדפוס, אבל למרות מאמציהם, גופי המדיה השונים לא הצליחו להפיק ממנו את אותם רווחים שסיפק הפרינט: הפרסומות זולות יותר ומכניסות פחות, אתרי לוחות הם חינמיים ברובם, ורוב הגולשים לא מוכנים לשמוע על תכנים שהם צריכים לשלם עבורם.

עד כה, תכנים מקוונים בתשלום לא רשמו הצלחה גדולה. גם הניסיון האחרון של מרדוק, גביית תשלום עבור גלישה באתר "הטיימס", אמנם לא נחל כישלון - אבל אף אחד לא ימהר להכתיר אותו כהצלחה מהדהדת שמשתווה לדפוס בימיו הטובים. היוצאים מן הכלל היו אתרים שהציעו תכנים מקצועיים ממוקדים, כמו "הוול סטריט ג'ורנל" ועיתוני כלכלה אחרים. ברשת יש, לצערם של גופי המדיה השונים, יותר מדי תכנים איכותיים בחינם. אז למה לשלם?

"הדיילי" הוא ניסיון ראשון של אותם גופי תוכן לעשות ריסטארט בכל הקשור לתכנים דיגיטליים. הוא מציע חוויה אינטראקטיבית, השונה משמעותית מזו המוכרת מגלישה ברשת דרך המחשב האישי. ובניגוד לרשת, הצרכנים כבר התרגלו לשלם על תכנים איכותיים באייפד, בדמות אפליקציות.

טבעם של הטאבלטים גם לא מאפשר לכל אחד ליצור תכנים מוצלחים בחינם. באינטרנט, במקרים רבים, מספיק כישרון כתיבה או צילום, פלוס עיצוב סביר. באייפד ובטאבלטים אחרים צריך להציע לגולש חוויה שדורשת אפליקציה מעוצבת ומושקעת, שיודעת לשלב את הטקסט והתמונות בממשק משתמש אינטראקטיבי וייחודי. ובשביל חוויה כזו צריך כסף. הגופים שיש להם אותו כבר למדו שאם הם רוצים לראות תמורה להשקעה שלהם, הם צריכים לגבות תשלום.