רפי פלד: "לא ידעתי על שום הוצאות כספים מהחברות הציבוריות"

בבית המשפט המחוזי בתל אביב נמשכה הבוקר (ה') עדותו של מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל חברת החשמל לשעבר רפי פלד, המואשם במעשי מרמה והטעיית משקיעים. בין הנאשמים הנוספים בפרשה נמצאים שותפיו לשעבר - טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי.

בכתב האישום שהוגש ב-2005 נגד מנהלי קבוצת פלד־גבעוני, נטען כי הם השתלטו על חברות ציבוריות, ובהן פויכטונגר תעשיות, ומשכו מקופותיהן לכיסיהם עשרות מיליוני שקלים. על פי כתב האישום, קבוצת פלד־גבעוני לקחה מהבנקים אשראי גדול שלא היה בכוחה להחזיר, ובאוגוסט 2002 קרסה ונותרה עם חובות עתק של כ־800 מיליון שקל. במהלך 2001 ו־2002 רכשה הקבוצה באמצעות האשראי שקיבלה שורה של חברות ציבוריות במטרה לבנות קבוצה בורסאית גדולה.

פלד, המיוצג בידי עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, נשאל האם ידע על הוצאות כספים למיניהן מהחברות שקבוצת פלד גבעוני רכשה. פלד סיפר כי ידע על מנגנון מסלקה פנימי להעברת כספים בין החברות ומנגנון למניעת רמאויות בנקאיות, אך לא ידע דבר על הוצאת כספים מהחברות הציבורית פויכטונגר תעשיות או משב לחברות הפרטיות של הבעלים. פלד סיפר כי בכל מקרה כל העברות הכספים נעשו בגיבוי של חוות דעת משפטית.

בהמשך נשאל פלד על מחשבות פרישה מהמיזם שהיו לו בזמנו. פלד סיפר: "כמה חודשים אחרי שנכנסתי לחברה הגעתי למסקנה שאני רוצה לפרוש ממנה וגם הודעתי על כך. היו לזה כמה סיבות. הראשונה זה נושא השכר - אמנם אני אוהב להתנדב אבל אני לא אוהב שלא מתקיימים סיכומים. יש לי משפחה ויש לי אלטרנטיבות, וזה הפריע לי מאוד במערכת בין גבעוני וביני. סיבה נוספת הייתה הקיפאון בנושא של ההשקעות. על כוונת הפרישה שלי סיפרתי לגבעוני ויגרמן, לא להבי. יגרמן הכיר את האלטרנטיבות שהיו לי בחוץ, ובעצם הם אמרו לי 'תשמע, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה אבל תדע שבתקופה הזו, אם אתה עוזב זה יכול לגרום לקבוצה נזקים מאוד קשים', וידעתי שהם צודקים. הבנתי שאם אני קם והולך היום תהיה בעיה מול בנקים. הייתה לי בעיה גם מול עצמי".

פלד המשיך: "דבר נוסף שהיה חשוב לי זה החברות. משב ופ.ת. (פויכטונגר תעשיות - אה"א) הן חברות יוצאות מן הכלל, יש להן 2,000 עובדים ולא רציתי לפגוע בהם. הסיכום היה שממילא הקבוצה עוסקת במימוש חברות, אז ברגע שיגיעו למימוש חברה אני אפרוש. יגרמן דיווח על זה פה במשפט. לפויכטונגר תעשיות היו המון נכסי נדל"ן בהיקפים עצומים. רק נכס אחד יכול היה להביא עשרות מיליוני דולרים. אני ניסיתי גם לסייע בשיווק הנדל"ן, אבל מעשית מצאתי את עצמי נגרר ממש כמעט עד החקירה. הדבר הכי פשוט ונכון זה לעזוב באוק' 2001. האישיות שלי הכתיבה לי להישאר ושילמתי על זה מחיר יקר. אבל המניעים שלי היו טובים וראויים. האמת שהיו לי הצעות מאוד מפתות. הלוואי על כל אחד מאיתנו ההצעות שקיבלתי. אני לא חושב שכדאי שאספר עליהן כאן מפאת כבודם של המציעים".

בהמשך סיפר פלד על מעורבותו של יגרמן בחברת החשמל: "אני הכרתי את יגרמן דרך גבעוני. בסביבות 1996-1995 היינו נפגשים מידי פעם, בעיקר בימי שישי, ארוחת פרלמנט שכזו. מצאתי ביגרמן איש מעניין, ברמה מאוד גבוהה וגם עם מערך קשרים מאוד מרשים במדינת ישראל, קשרים אישיים, גם מדיניים ופוליטיים. באחת ההזדמנויות שוחחתי עם סמנכ"ל הכספים של חברת החשמל, והצעתי לו להיפגש עם יגרמן בנושא השקעות במט"ח. חשבתי שיהיה מעניין לחח"י לראות גם יועצים חיצוניים. הם נפגשו והסמנכ"ל קיבל אותו לריטיינר חיצוני. לא הייתי מעורב לא בהחלטה ולא בשוטף. לאחר תקופה לא ארוכה הסמנכ"ל אמר לי שהוא לא רואה תועלת בעניין הזה".

בהמשך סיפר פלד על מערכת היחסים הפיננסית אישית שלו עם טל יגרמן: "מהיום הראשון שנפגשתי איתו, גבעוני פירט לי בהרחבה את העבר הכלכלי של טל, החל מכך שבגיל מאוד צעיר הייתה לו חברת השקעות גדולה מאוד, ואח"כ ההתמוטטות של הקבוצה עם חובות רבים מאוד של יגרמן מול נושים. אחד הדברים שהרשימו אותי זה התיאור שהוא עובד נמרצות להחזיר את החובות לכולם, ושהחובות פוחתים. בשלבים המאוחרים הרושם שלי היה שנשארו חובות קטנים יחסית. גבעוני עצמו ניהל את הכספים שלו אצל יגרמן והפסיד, אבל נשאר ביחסים טובים כל התקופה, ויגרמן החזיר לו את כל החובות. מבחינתי גבעוני היה מליץ היושר של יגרמן".

אדרת שאל את פלד: "כתב האישום מייחס לך שאתה תמכת ביגרמן, כולל מתן הלוואות ומתן שיקים. על איזה רקע וממתי החל הקשר הכספי הזה בינך לבין יגרמן?". פלד ענה: "כששומעים אותך חושבים 'הטייקון רפי פלד תמך ביגרמן'. אני חושב שהשיקים לביטחון היו הראשונים. גבעוני בא אלי ואמר 'תראה, יגרמן בקשיים ואנחנו חברים שעוזרים לו', והוא סיפר על מנגנון שאנחנו נותנים שיקים לבטחון, הוא מקבל אשראי ונותן תמורת זה שיקים נגדיים. קראנו לזה ה-410. זה שיק ביטחון של 100 אלף דולר. מאותה תקופה, במשך שנתיים עשינו את זה. הייתי נותן שיק של 410, מקבל שיק נגדי, בדר"כ של אשתו, הוא היה חזיר לי את השיק, הייתי נותן לו אחר, וכך הלאה.

"למה הוא היה צריך את השיקים האלה?", שאל אדרת. פלד ענה: "היו בערך 12 שיקים כאלה שהוחלפו. היו מספר פעמים שהיו תקלות. בודדות. הוא היה מצלצל אלי ושואל אם אפשר לפרוע, ואמרתי שאין בעיה. והיו פעמיים שהשיקים נפרעו בלי שטל אמר לי קודם. במקרים האלה מיד קיבלתי את הכסף חזרה בלי שום בעיה. אם לא הייתי מקבל את הכסף לא הייתי ממשיך את ההסדר. במסגרת היחסים בניניו, והמשכורות שהובטחו לי, המשכתי. זה גם היה בזמן שעבדתי אצל יוסי מימן, כך שהסיפור הכלכלי לא היה רציני. לא חשבתי שיש בעיה. סברתי כל הזמן שהיו ליגרמן קשיים אבל סמכתי עליו".