הזנב מכשכש בכלב

עונת הדוחות החלה בארה"ב וכעת תחל בישראל. בשבועות הקרובים נקרא לא מעט דו"חות ובעקבותיהם לא מעט כותרות בסגנון "חברה X פספסה/הכתה את התחזיות, המניה יורדת/עולה ב-Y אחוזים". בתי השקעות בכל העולם משתמשים בפלטפורמה של עבודות אנליזה כדי להשיג כותרות ולעודד פעילות ברוקראז'. בארץ, אנליסטים של חברות ברוקראז' (אנליסטים sell side), הפכו במרוצת השנים לסלבריטאים כאשר המפורסמים שבהם מעטרים את רשימת בעלי השכר הגבוה בשוק ההון.

עבודתם של האנליסטים חשובה, שכן הם מניעים את ציפיות השווקים לגבי כלכלות וחברות. אולם, נראה כי האנליסטים שכחו את מקומם בהיררכיה של שוק ההון. עונת הדוחות אמורה להיות שעת כושר לאנליסטים לבחינת תחזיותיהם. ברם, האנליסטים שמטרתם לחזות את מהלך התקדמות החברה הפכו את הקערה על פיה.

כיום, הקונבנציה בשוק הינה כי החברה "הכתה" או "פספסה" את הערכות האנליסטים במקום שיצוין באם האנליסטים הם שטעו או צדקו בתחזיותיהם.

היפוך היוצרות

באופן כללי, חברה פועלת בשוק הריאלי כאשר קברניטיה מציבים יעדים ארוכי טווח (לפחות הטובים שבהם...) ומטרתם לעמוד באבני הדרך הללו. מצידם של מנהלי החברה, מטרתם לעמוד ביעדים ובציפיות של בעלי המניות. לעומתם, מטרתם של האנליסטים הינה לחזות את יכולתה של החברה לעמוד בתוכנית הרב שנתית שלה ולזהות פריצת דרך עסקית. לא להיפך.

בעולם, ובעיקר בארץ, נוצר מצב הפוך לפיו מנהלי החברות צריכים לעמוד בתוכניות העבודה שחיברו האנליסטים משוק ההון. החברות ומנהליהן מושמים לקלון אם אינם "עומדים ביעדים" שהציבו להם האנליסטים. לא פלא שמנהלים רבים מדווחים על לחץ נפשי בתקופה של פרסום הדו"חות הכספיים מחשש לכותרות שליליות בתקשורת הכלכלית.

לדעתי, התקשורת הכלכלית צריכה לאמץ קו אחר לגמרי. על התקשורת הכלכלית ועל הציבור הרחב לבחון את הצלחתם של האנליסטים בניבוי התהליכים והדו"חות הכספיים של החברות. בארץ נוצר מצב אבסורד בו האנליסטים תמיד צודקים והחברות הן אלה שמפספסות את היעדים. הדבר משול לזנב אשר מכשכש בכלב.

חשוב להדגיש, כי לאנליסטים תפקיד חשוב שהוא לבדוק עבור הציבור האם החברה פועלת ונמצאת במסלול הנכון להצלחה, בין אם היא קבעה לעצמה אותו ובין אם לאו. ציפיות השוק מביצועי החברות נגזרים גם מציפיות האנליסטים בשוק ולפיכך מגדילים גם את תנודתיות הנכסים הנסחרים. בסוף, מי שמרוויח הוא בית ההשקעות.