אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ההתפתחויות במצרים לא צפויות להביא למיתון גלובלי" צילום: אוראל כהן

"ההתפתחויות במצרים לא צפויות להביא למיתון גלובלי"

פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, שסיים שבוע של הרצאות בארה"ב: "הנושא המדובר ביותר בסוף השבוע בשווקים הפיננסיים לא היה המצב במצרים, אלא החשש הגובר מהאצה באינפלציה ברחבי העולם"

06.02.2011, 06:55 | תומר זלצר

סקר יועצי ההשקעות של "כלכליסט": "אפקט מצרים הוא תיקון חולף" רוב יועצי ההשקעות מאמינים כי שוקי ההון צפויים להמשיך להפגין עמידות בפני זעזועים פוליטיים, וכי האירועים האחרונים במצרים לא יגררו את השווקים מטה ענת ציפקין, 10 תגובותלכתבה המלאה

"האיום של הידרדרות המצב במצרים עלול להוביל להגדלה חדה של נטל הוצאות הביטחון, עם פגיעה של ממש בפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי", אמר ל"כלכליסט" פרופ' ליאו ליידרמן - היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. "את נטל הביטחון, שעלול להיווצר כתוצאה מהחרפה אפשרית בסיכונים הגיאו־פוליטיים, יש לממן לא רק ממקורות פנימיים, אלא גם מסיוע חוץ נוסף מהממשל האמריקאי במידת האפשר".

על רקע הדיווחים שלפיהם מערכת הביטחון צפויה לבקש בקרוב הגדלת תקציב בעקבות האירועים במצרים, ציין ליידרמן: "הסכמי השלום וההתפתחויות הגיאו־פוליטיות אפשרו להפחית את היחס בין הוצאות הביטחון לתוצר משיעור של יותר מ־32% אחרי מלחמת יום כיפור לכ־7% ב־2009. עם זאת, בכל אחת משתי האינתיפאדות שחווינו בשנות השמונים ובתחילת שנות האלפיים, היה צורך להגדיל את הוצאות הביטחון בכ־2% תוצר. הדרך שבה מומן הגידול בהוצאות הביטחון היתה באמצעות הקטנת ההוצאות בתקציבי הממשלה האחרים והעלאת מסים". 

לדברי ליידרמן, "האיום של הידרדרות המצב במצרים עלול להוביל להגדלה הרבה יותר חדה של נטל הוצאות הביטחון. מובן ששקל שהולך לביטחון לא הולך לסעיפי תקציב תומכי צמיחה, כמו השקעה בתשתיות או בחינוך. קיים גם חשש שבמוקדם או במאוחר הממשלה תבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה — דבר שיביא לדחייה נוספת של הטיפול בנושאים חברתיים חשובים שעלו לאחרונה לסדר היום הציבורי. עם זאת, עדיין מוקדם להגיע לאומדנים כמותיים בנושא זה".

ליידרמן סיים בסוף השבוע ביקור עבודה בארה"ב, שבמסגרתו קיים בין השאר סדרה של הרצאות מטעם אגודת הידידים של אוניברסיטת תל־אביב, ערך יום עיון עם בנק הפועלים בניו יורק וכן נפגש עם כלכלנים מובילים בוול סטריט.

ליידרמן. "יש להניח שקצב העלאות הריבית על ידי בנק ישראל יואץ ביחס לתחזית המקורית", צילום: עמית שעל ליידרמן. "יש להניח שקצב העלאות הריבית על ידי בנק ישראל יואץ ביחס לתחזית המקורית" | צילום: עמית שעל ליידרמן. "יש להניח שקצב העלאות הריבית על ידי בנק ישראל יואץ ביחס לתחזית המקורית", צילום: עמית שעל

 

כיצד צפוי להשפיע המשבר במצרים על הכלכלה הגלובלית?

"בצורתן הנוכחית, ההתפתחויות במצרים כשלעצמן לא צפויות להביא למיתון כפול בכלכלה הגלובלית. בארה"ב מסתכלים על המשבר כעל אירוע נקודתי, שמשפיע בעיקר דרך מחירי הנפט - אבל לא בעוצמה דומה לאמברגו הנפט שהחל באוקטובר 1973. ברור שמצרים נכנסה לתקופת מעבר לא קצרה, אבל למרות אי־הוודאות הגדולה, נראה שהשווקים הפיננסיים הגיבו בצורה מדודה וסבירה, וייתכן גם באדישות מסוימת שנקווה שלא תוכח כלא נכונה. נראה שמבחינת השווקים קיימת מעין 'עייפות' מהמתרחש במזרח התיכון".

לדברי ליידרמן, "הנושא המדובר ביותר בסוף השבוע בשווקים הפיננסיים לא היה המצב במצרים או הבעיות הכלכליות בגוש היורו, אלא החשש ההולך וגובר מהאצה באינפלציה. זאת בעיקר בשווקים המתעוררים, וכתוצאה מהשילוב של עלייה במחירי האנרגיה והמזון והמדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה בכל העולם. התוצאה ברורה: לקראת סוף השבוע חלה עלייה בתשואות לפדיון על אג"ח בינוניות וארוכות, עלייה המשקפת גם אופטימיות ביחס להתאוששות של כלכלת ארה"ב והמשק הגלובלי. התשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים עלו ביום שישי ל־3.6%, ואלה ל־30 שנים ל־4.7% - הרמות הגבוהות ביותר מאז אפריל־מאי אשתקד".

ליידרמן הוסיף כי "המקום הבולט שבו כבר רואים האצה של האינפלציה הוא השווקים המתעוררים: הממוצע השנתי בהם כבר עובר את רף ה־6%. באזור היורו, האינפלציה השנתית בינואר הגיעה ל־2.4% ובאנגליה לכ־3.7% (בדצמבר). גם בגרמניה, שיעור האינפלציה בינואר היה הגבוה ביותר בשנתיים וחצי האחרונות".

ההתלבטות של הבנקים המרכזיים

 

האם אנחנו צריכים לצפות להעלאות ריבית קרובות בעולם?

"לאחר תקופה 'קלה' יחסית מבחינת הבנקים המרכזיים, שמצאו לנכון להפחית ריבית על רקע המשבר העולמי והמיתון בפעילות הכלכלית, עוברים עתה לתקופה של התלבטות קשה, שכן ייתכן שיהיה צורך להתחיל להעלות ריבית אף שהכלכלות טרם חזרו לתעסוקה מלאה. בולט בכך הבנק המרכזי באזור היורו, שככל הנראה יתחיל להעלות ריבית באמצע השנה, אף ששיעור האבטלה עדיין קרוב ל־10%. גם באנגליה יש התלבטות קשה וכן חילוקי דעות פנימיים בבנק המרכזי. בשווקים המתעוררים, רוב הבנקים המרכזיים פועלים בפיגור מסוים ובהססנות רבה, והדבר עלול להוביל להעלאות ריבית חדות יותר בהמשך".

מה לגבי עליות המחירים שאנו רואים במשק הישראלי?

"גם בישראל ראינו לאחרונה עלייה של הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ל־3.3%, מעל ליעד שקבעה הממשלה. אצלנו, בנוסף להעלאות המחירים של המזון והאנרגיה, תחושות הציבור מושפעות מהעלייה הממושכת במחירי הדיור. עיקר הסיכונים בתחום האינפלציה הם כעת בכיוון מעלה, מעל ליעד. הדבר מושפע גם מהצפי לעלייה בשכר העבודה: תחזית האינפלציה שלנו בבנק הפועלים אמנם לא שונתה, ועומדת על 2.5% לשנת 2011, אך ייתכן שנצטרך להעלותה מעט בקרוב, וגם יש להניח שבתנאים אלה קצב העלאות הריבית על ידי בנק ישראל יואץ ביחס לתחזית המקורית".

תגיות