חשיפת "כלכליסט" - עורך הדין של "הצל": "כלל פיננסים מתנערת מתשלום 5 מיליון שקל"

מסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבוע שעבר בפרשת אלי ארוך חושפים התנהלות מעוררת תמיהות מצדה של כלל פיננסים, לפיהם היא ניסתה להתנער מהתחייבות מפורשת לשלם 5 מיליון שקל לעו"ד יואב מוזר, פרקליטו הראשון של דוד שילוח, הוא "הצל" של אלי ארוך. למרות ההתחייבות, שמופיעה בכתב במסמכים שהגישה כלל לבית המשפט ומפורסמים כאן לראשונה, ניסתה כלל פיננסים להתנער מהתחייבותה ולטעון, לרבות בהודעות לבית משפט, כי אין לה כל ידיעה על קיומה של התחייבות כזו.

בפברואר 2006 חויבה כלל פיננסים לשלם 96 מיליון שקל לארוך, לפי פסק בוררות של שופט בית המשפט העליון המנוח יעקב מלץ, לאחר שארוך טען כי החברה ניהלה ברשלנות את תיקי ההשקעות שלו. כפי שקבע שופט בהליך אחר שהתנהל בפרשת ארוך, שילוח, חברו הקרוב של ארוך שלקח חלק בבוררות אך לא היווה בה צד, ביקש ממנו נתח מהכסף, אך זה סירב. בתגובה חבר שילוח לכלל, ושלושה חודשים לאחר מכן הם חתמו על הסכם שלפיו שילוח יעביר מסמכים וימסור עדות שיובילו לביטול פסק הבוררות של מלץ. בתמורה התחייבה כלל לשלם לשילוח 21 מיליון שקל.

במסגרת ההסכם בין כלל לשילוח, שהיה עד כה חסוי והוגש בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, התחייבה כלל מפורשות כי 5 מיליון שקל מתוך הסכום המגיע לשילוח ישולמו ישירות לעו"ד מוזר, שיזם את הפנייה הראשונית לכלל מטעם שילוח וגיבש מולה את העסקה. הכל כמובן בכפוף לכך שפסק הבוררות יבוטל או תושג פשרה עם ארוך.

אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי לאחר שהצליחה כלל לבטל את פסק הבוררות, היא פעלה להתנער מההתחייבות המפורשת, והחברה ופרקליטים בכירים המייצגים אותה הכחישו את קיומה בהודעות שמסרו בכתב לבית המשפט. אף שההכחשות נמסרו בכתב, עד כה אף גורם מטעם כלל או פרקליטיה לא הגיש לבית המשפט תצהיר שיאמת את הדברים. זאת בניגוד לעו"ד מוזר, שמסר תצהיר שלפיו כלל מפרה סיכום ברור עמו ומעלה טענות כוזבות.

ההסכם הראשון: כלל מתחייבת לשלם למוזר

ההסכם הראשון בין כלל פיננסים לשילוח נחתם ב־19 במאי 2006 והוא נחשב יוצא דופן ושנוי במחלוקת. בכלל הסבירו בשעתו כי לחברה לא היתה ברירה אלא להיכנע לדרישת התשלום של שילוח, שכן לא היתה דרך אחרת לקבל את ההוכחות שלפיהן פסק הבוררות של מלץ התבסס על מסמכים מזויפים.

לפי הכתוב בהסכם, כבר במהלך הבוררות חשדה כלל כי חלק מהמסמכים שהגיש ארוך מזויפים. לפי ההסכם, תמורת המסמכים והתחייבות שילוח להעיד "עדות אמת", ואם פסק הבוררות יתבטל או יסתיים בפשרה עם ארוך, תשלם כלל 16 מיליון שקל לשילוח וכן "סכום של 5 מיליוני שקל בתוספת הפירות היחסיים לעו"ד מוזר".

מכך עולה כי כלל התחייבה להעביר ישירות לידי מוזר 5 מיליון שקל, במקרה שפסק הבוררות יבוטל - כפי שאכן קרה. על ההסכם חתמו שילוח, כלל פיננסים, עו"ד גד טיכו ממשרד רם כספי שייצג את כלל ועו"ד יואב מוזר.

הסכם שני: שילוח יחליט אם לשלם למוזר

שנים אחדות חלפו, ובמהלכן סיפק שילוח את המסמכים הדרושים לכלל כדי לבטל את פסק הבוררות של השופט מלץ, שחייב אותה לשלם לארוך 96 מיליון שקל. ב־2008 שילוח וארוך הועמדו לדין פלילי באשמת השתתפות בזיוף מסמכים, וב־2009 הגיעה כלל לפשרה עם ארוך שלפיה תשלם לו 9.2 מיליון שקל, ופסק הבוררות של מלץ בוטל.

העמדתו לדין של שילוח סיכנה את קבלת התשלום, שכן שילוח הצהיר בהסכם מ־2006 כי לא השתתף בזיוף מסמכים. בסופו של דבר הצליח שילוח להגיע לעסקת טיעון שבמסגרתה נמחק האישום בזיוף וכך נסללה דרכו לקבלת התשלום המובטח.

בתחילת 2010 החלו שוב מגעים בין כלל לשילוח לגבי הסכום שיקבל תמורת המסמכים שסיפק לה. שילוח הוצף בדרישות מעורכי דין לקבל נתח מהכסף שיקבל, וביקש להשאיר נתח גדול ככל הניתן לעצמו. כלל מצדה טענה כי הוציאה מיליוני שקלים כ"הוצאות אבטחה" לשילוח, ודרשה כי הסכום יקוזז מהסכום הכללי שמגיע לו.

ב־14 במרץ 2010 חתמו כלל ושילוח על הסכם חדש שבו נכתב כי סכום הפיצוי מוקטן ויעמוד על 16.2 מיליון שקל. 14.2 מיליון שקל מהפיצוי יועדו לשילוח ו־2 מיליון שקל לעורכי דינו במועד החתימה, ובהם עו"ד שלומית ארליך, שהחליפה את מוזר בייצוג. בהסכם זה חסכה כלל 4.8 מיליון שקל (לפני ריבית והצמדה), וההתחייבות לשלם למוזר 5 מיליון שקל נעלמה ממנו.

בהסכם נכתב עוד כי לצדדים ידוע שעו"ד יואב מוזר דורש לקבל 5 מיליון שקל, אך נאמר כי "שילוח חולק על טענות עו"ד מוזר", וכי "מעולם לא נערך כל הסכם שכר טרחה בינו לבין מוזר, ומוזר גרם לו נזקים". עם זאת, לפי ההסכם החדש, מתוך הסכום המגיע לשילוח נקבע כי 5 מיליון שקל יופקדו בחשבון נאמנות, כך ש"אם ייקבע בפסק דין כי יש יסוד לדרישת עו"ד מוזר שעליה חולק שילוח", יהיה מקור לגבות ממנו את הכסף.

למעשה, ההסכם החדש גלגל את דרישתו של מוזר לקבל שכר לפתחם של שילוח ומוזר וכלל פיננסים לא הביעה בו כל עמדה האם עו"ד מוזר אכן זכאי לשכר המבוקש או לא. יתר על כן, בהסכם נכתב במפורש כי "אם וככל שיתגלעו חילוקי דעות" בין שילוח לבין צדדים אחרים, כלל "לא תנקוט עמדה כלשהי ותותיר את הנושא להכרעת בית המשפט".

שילוח וכלל מתנערים מטענותיו של מוזר

ימים אחדים לאחר החתימה על ההסכם החדש, ב־18 במרץ 2010, פנה שילוח לבית המשפט נגד מוזר ודרש לחייבו לפעול לפי ההסכם החדש, ולמעשה להוציא אותו מהתמונה. בבקשתו ציין שילוח כי טענתו של מוזר כי מגיעים לו 5 מיליון שקל היא "חסרת שחר", והוסיף כי "כלל וכן באי כוחה מעולם לא היו מעורבים בדיון בין עו"ד מוזר לבין שילוח בדבר שכר טרחתו של מוזר". על דברים אלה חזר שילוח בתצהיר שצורף לבקשה.

כלל יוצגה בהסכמים מול שילוח בידי עו"ד גד טיכו, אך מאחר שטיכו שימש גם כנאמן, הועבר ייצוגה של כלל בבית המשפט לעו"ד רובי בכר. בתגובה של כלל שהוגשה בצמוד לבקשתו של שילוח, נכתב כי "כלל פיננסים, נציגיה במשא ומתן וכן באי כוחה לא היו מעורבים בהסדרים, ככל שנערכו, בין שילוח ובין עו"ד מוזר בכל הקשור לשכר טרחתו של האחרון". בנוסף נכתב על ידי כלל כי "פיצול הסכום לשני סכומי משנה אינו יוצר כשלעצמו זכאות או חבות כלשהי בכל הקשור לשכר הטרחה ככל שמגיע לעו"ד מוזר". דברים אלה עומדים בניגוד לדבריה של כלל בהסכם הראשון עם שילוח.

בתגובה לדברי לבית המשפט שהגיש עו"ד מוזר לטענותיו של שילוח הוא כתב כי מדובר ב"טענות כוזבות שעומדות בסתירה מוחלטת להסכם שעליו הוא חתום". מוזר הגדיר את טענות שילוח כ"שקריות וכל כולן כפויות טובה ומשקפות אופי עברייני של אדם שזו דרך עולמו, אדם שאינו בוחל ואינו מהסס לנסות ולהתחמק מהתחייבויות כספיות פשוטות וברורות בכתב". מוזר טען בתגובתו כי העניק "שירות מעולה" שהוביל לכך ש"כלל פיננסים חסכה כ־90 מיליון שקל". הוא הוסיף והאשים כי כלל, עו"ד טיכו ושילוח "חברו יחדיו" כדי לעכב את קבלת שכרו.

כלל מזהירה את עו"ד טיכו לא לשלם למוזר

במסגרת ההליך המשפטי הוגשו לבית המשפט עשרות מכתבים שהוחלפו בין עורכי הדין של כלל ושילוח ושופכים אור על ההתרחשויות האינטנסיביות מאחורי הקלעים בחודש שלפני החתימה על ההסכם השני בין כלל ושילוח - אותו הסכם שבמסגרתו התנערה כלל מהתחייבותה לשלם למוזר 5 מיליון שקל.

רוב המכתבים סבבו סביב החשש כי עו"ד טיכו, ששימש כנאמן מטעם כלל פיננסים, יעביר לעו"ד מוזר את הכספים, וטיכו הוזהר על ידי כלל פיננסים ושילוח כי אסור לו לעשות זאת. מקור החשש היה בפנייה שערך מוזר לטיכו, ובמסגרתה דרש להעביר לו את חלקו לפי ההסכם הראשון. כך, במכתב מ־3 בפברואר 2010, פנתה עו"ד ארליך בשם שילוח אל טיכו, וביקשה ממנו "לאשר לי במכתב חוזר כי אכן לא תעביר כל סכום שהוא לעו"ד מוזר". במכתב ציינה ארליך כי בשיחה בטלפון הבטיח לה טיכו לקבוע פגישה דחופה בינה לבין אביגדור קפלן, יו"ר כלל ביטוח, חברת־האם של כלל פיננסים.

ב־8 בפברואר 2010 שיגרה ארליך מכתב לעו"ד מוזר וכתבה לו כי שילוח איבד בו כל אמון, וזאת לדבריה על רקע טענתו של מוזר כי "כביכול הסכום שהיה אמור להיות מוחזק בידיך הנאמנות עבור מרשי מגיע לך באופן אישי כשכר טרחה, טענה אשר כפי שידוע לך היטב, אין לה ידיים ורגליים".

ב־9 במרץ 2010, כתב עו"ד רובי בכר מכתב לטיכו בשמה של כלל פיננסים, ובו התריע גם הוא כי אסור לטיכו להעביר כספים כלשהם למוזר או לשילוח. בכר ציין כי הסיבה לכך היא "טענות חמורות נגד שילוח בדבר זיוף מסמכים, שעשויות להביא לביטול הסכם הנאמנות". במכתבו של בכר מצוטט בין היתר כי לפי כתב האישום שילוח "ידע והיה שותף בזיוף וביצוע מעשי המרמה", וכי "הנאשמים זייפו מסמכים שונים". חמישה ימים בלבד לאחר מכתב חריף זה, ב־14 במרץ 2010, חתמה כאמור כלל על ההסכם השני עם שילוח שבו התחייבה לשלם לו 16.2 מיליון שקל.

עו"ד טיכו ממשרד רם כספי, המייצג את כלל פיננסים בפרשה, מסר בתגובה: "כלל פיננסים אינה מתערבת בענייני שכר הטרחה שבין שילוח לבין עורכי הדין שלו. במסגרת ההסכם השני שנערך עם שילוח נשמרו במלואן זכויותיו הנטענות של עו"ד מוזר, ובהתאם נקבע בהסכם זה כי יישמר בחשבון נאמנות נפרד סכום של 5 מיליון שקל (בתוספת פירות מיום ההפקדה במקור), כך שאם ייקבע בפסק דין כי יש יסוד לדרישת עו"ד מוזר, לא תיפגע זכותו. החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מ־24 בנובמבר 2010 בעניין ההסכמים שבין שילוח לבין כלל התייחסה גם לחשבון נאמנות זה".

עוה"ד גידי קירש ומיכאל קירש, המייצגים את עו"ד מוזר, מסרו בתגובה: "עו"ד טיכו כנאמן מחויב בחובת נאמנות כלפי עו"ד מוזר כנהנה. ישיבתו על הגדר בגלל הוראות שהוא מקבל כנראה מכלל אינה מתיישבת עם חובת הנאמנות שלו. לא ברור לנו מה האינטרס של כלל להתנער מההתחייבות כלפי מוזר ומן הראוי שכלל תסביר את התנהלותה הבלתי הוגנת והבלתי ברורה בעניין זה".

את תגובת עו"ד ארליך, המייצגת את שילוח, לא ניתן היה להשיג עד מועד פרסום הכתבה