גברים בעבודה: שיכון צמרת

בקצה חלקת הדשא בחצרי ניצב לתלפיות עץ פקאן אדיר ממדים. בימים אלו הוא עומד עירום מעלים. בעיניי הוא בשיא תפארתו, מציג לראווה את ענפיו העבים וקורא לילדים להתנתק מהמחשב ולנסות כוחם בתחביב שהיה כה נפוץ בילדותי - טיפוס על עצים. מובן שהייתי היחיד שענה לקריאתו של העץ. משתאים (שלא לומר מלאי רחמים) הביטו ילדיי באביהם הגמיש כקרש בניין המנסה נואשות לשחזר את ילדותו, הפטירו "אבא, אתה פאתט" וחזרו לפייסבוק. נותרתי חובק את הגזע המחורץ, שכן השריר התפוס בגבי לא אפשר לי כל תזוזה, וזוגתי הגישה לי סולם כדי לרדת מהעץ, תרתי־משמע.

בניגוד אליי, יש אנשים שהצליחו לשמר את גופם בד בבד עם שימור מנטליות של בני 12. כאילו כבר אין צרות בעולם, עוסקים הטיפוסים הללו באופן אובססיבי בטיפוס תחרותי על עצים שגובהם נע בין 15 ל־25 מטר (משהו כמו בניין בן 8 קומות). אחרי שנים רבות של עיסוק חובבני בתחרויות מקומיות קטנות החליטו האינפנטילים הנ"ל לקבץ את מנצחי האירועים המקומיים למפגן אמריקאי שייקרא להלן "האליפות הלאומית הראשונה בטיפוס על עצים", וייפתח אחר כבוד ב־17 בחודש בפארק פורסיית' הסמוך לעיר סוואנה, ג'ורג'יה - אחד ממעוזי הרדנקס.

בארה"ב כמו בארה"ב, האמריקאים מתוקתקים עד הפרט האחרון. לא מדובר כאן בחבורת ברברים המסתערים על גזעים בלי שליטה, אלא בתחרות מאורגנת ומסודרת למופת שתימשך שלושה ימים ובסיומה חלוקת פרסים כספיים וגביעים לפי כל כללי הטקס.

האירוע יכלול כמה ענפים שרובם מבוססים על עיקרון הטיפוס המהיר מהקרקע אל הצמרת, ומבדילים ביניהם שיטת הטיפוס והמכשולים. הראשון והבסיסי מכולם הוא טיפוס ללא כל עזרים טקטיים: ידיים ורגליים בלבד עומדות לרשות המטפס, וספירת הזמן מתחילה ברגע שבו ניתקת מהאדמה הרגל השנייה ומסתיימת בשנייה שבה המטפס מצליח לצלצל בפעמון הקבוע בצמרת.

רק באמריקה אנשים מבוגרים רוצים להיות טרזן | צילום: shutterstock

תחרות נוספת ומהנה לא פחות היא הטיפוס באמצעות חבל המשתלשל מגובה של 15 מטר. על המטפס להשתמש בכוח ידיים בלבד כדי להגיע אל פעמון החירות — חוויה הזכורה לכל יוצא יחידה קרבית, ולאו דווקא לטובה. אחותה החורגת, והקלה יותר, של תחרות זו היא תחרות הטיפוס על חבל בעזרת ידיים ורגליים כשהמטפס נעזר בקשרים לארכו של החבל. פיס אוף קייק.

עכשיו מתחילים העניינים להתחמם. התחרויות למקצוענים משלבות טיפוס בדרך לפעמון כשהמטפס נושא עמו כלי עבודה שונים, חבלים, מסור שרשרת ועוד, ועליו לבצע שורה של משימות יערנות ומחנאות כשהוא רכוב על ענף או משתלשל מחבל. זה מסובך כמו שזה נשמע. המתחרים צוברים נקודות בהתאם לדרגת הקושי, מורכבות הטיפוס וההצלחה בביצוע המשימות. בסוף הדרך ממתין למנצח סכום נאה של 2,000 דולר שממנו יש לנכות 100 דולר השתתפות. אגב, הספונסרית הראשית של התחרות היא חברת הוסקווארנה השבדית, לא במפתיע אחת מיצרניות מסורי השרשרת הגדולה בעולם.