בעקבות עליית המחירים: עיני מאיים בעיצומים

"הנחיתי את הצוותים המקצועיים בהסתדרות לבדוק את כל האפשרויות העומדות בפנינו, כולל הכרזה על סכסוך עבודה כללי במשק על עליית המחירים ואי-העלאת שכר המינימום", אמר היום (א')  יו"ר ההסתדרות, עופר עיני לקראת הפגישה שקיים בנושא עם נשיא לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, וראש מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט.

עיני הוסיף כי "זה יהיה מהלך משולב עם המעסיקים והשלטון המקומי, כשהדגש הוא על מחירי המים, ויכול להיות שזה יורחב לנושאים אחרים. אני מפנה את האצבע לשר האוצר והממשלה – מחירי המים עלו באופן חסר פרופורציה ואנחנו נפעל בכל האמצעים העומדים ברשותנו למניעת הפגיעה בשכבות החלשות".

ברוש אמר כי את הפתרונות להוזלת המים, שעלו ב-4%, הדלק, שהתייקר בעשרות אחוזים והלחם שהתייקר ב-3.3%, צריך להציג שר האוצר, יובל שטייניץ, והוסיף כי "ברגע שמעלים את המחירים בעשרות אחוזים מעלים את עלויות הייצור בימים שאנחנו מתמודדים עם שערי דולר שמביאים יבוא זול והעלאת תשלומי הביטוח הלאומי".

מחירי המים עלו בפעם השלישית תוך שנה, כאשר בינואר 2010 התייקרו המים ב-25%, וביולי האחרון ב-5% נוספים. בתחילת החודש עלה מחירו של בנזין ברמת אוקטן 95 לשיא של 7.26 שקל לליטר. השיא הקודם נרשם בתחילת ינואר 2011, אז נמכר ליטר בנזין ב-7.14 שקלים. המחיר לתדלוק בשירות מלא נקבע על 7.39 שקלים לליטר.

פגישה זו בין השלושה היא המשך לפגישות סגורות קטנות יותר שנערכו בתקופה האחרונה בהסתדרות, וכללו את הצוות המצומצם יותר שסביב עיני, כגון יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד אבי ניסנקורן, ראש הלשכה המשפטית באיגוד המקצועי, עו"ד שי תקן, ועוד. ביום חמישי האחרון נאם עיני בכנס על יחסי עבודה באילת, ורמז כי לא מן הנמנע שההסתדרות תפעל ליצור לחץ על הממשלה לטפל בנושאים חברתיים, בדומה ללחץ המופעל כיום על שר התמ"ת החדש, שלום שמחון, לאשר את ההסכם להעלאת שכר המינימום ל-4,300 שקל בחודש, במקום 3,850 שקל בחודש כיום.

הצעד שנחשב כאמצעי העיקרי הוא הכרזה על סכסוך עבודה, ולאחריה עיצומים ואף השבתה, גם של העובדים המאוגדים בהסתדרות וגם של הרשויות המקומיות. עם זאת, הבעייתיות בצעד כזה באה מצידו של ברוש, שהתעשיינים ובעלי העסקים אותם הוא מייצג יהיו בין הנפגעים העיקריים של עיצומים או השבתות שכאלו, גם אם ייעשו במגזר הציבורי בלבד. לכן, אם ירצו עיני ובוחבוט לבצע עיצומים כלשהם, האפשרות הסבירה יותר היא שעיצומים אלו יופנו נגד שרי הממשלה ופקידי האוצר הבכירים, בדומה לאלו שנקטו עובדי משרד החוץ בתחילת העיצומים שלהם בשנה שעברה, כאשר מנעו משרים הנפקה של דרכונים דיפלומטיים, הכנת מפגשים עם אישים מחו"ל וכדומה.

צעדים שכאלו עשויים להידרש לעמוד במבחנו של בית הדין הארצי לעבודה, במקרה שהמדינה תבקש מבית הדין להוציא צווים שיחייבו את העובדים לחזור לעבודה סדירה. המדינה תטען שההסתדרות חתמה בנובמבר האחרון על הסכם קיבוצי לעובדי המגזר הציבורי, בו היא מחוייבת לשקט תעשייתי עד 2013. ההסתדרות תטען מנגד כי התחייבות כזו תקפה רק בנושאי שכר, וכאן מדובר על נושאים חברתיים. זו אולי הסיבה לכך שעיני פנה בדבריו ביום חמישי שעבר גם אל הנשיאה החדשה של בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד.

אפשרות פעולה נוספת של עיני, ברוש ובוחבוט היא ליצור לחץ על הממשלה באמצעות חברי הכנסת וחברי מרכז המפלגות. לעיני יש עמדת שליטה טובה למדי במרכזי המפלגות של הליכוד באמצעות ועדי עובדים רבים שחבריהם התפקדו למפלגה, כגון אגד, נמלי הים, התעשייה האווירית ועוד. עם זאת, מאז יציאתה של מפלגת העבודה מהקואליציה כוחו הפוליטי של עיני נחלש משמעותית.

ההסתדרות בראשות עיני לא הרבתה לעסוק בנושאים חברתיים. מאז בחירתו של עיני לתפקיד יו"ר ההסתדרות ב-2006, פחת באופן משמעותי היקף הפעילות של הארגון בתחומים אלה, לעומת הקדנציה של קודמו בתפקיד, עמיר פרץ. מדי פעם התייחס עיני גם לנושאים שאינם במנדט הישיר שלו, כגון ההשפעה של עליית מחירי הדיור על מצבם של השכבות הבינוניות והחלשות באוכלוסיה, אולם נמנע מלנקוט מהלכים ברורים בנושאים אלו. כך, זוהי למעשה הפעם הראשונה בה עיני נוקט עמדה בנושא שהוא חברתי לא פחות מאשר כלכלי.

הדגש בפגישה ניתן למאבק בקיומם של תאגידי המים ברשויות המקומיות, להם מתנגדים בשלטון המקומי. ראשי הרשויות טוענים כי העלאת תעריף המים נעשתה בעקבות הקמת תאגידי המים ביוזמת משרד האוצר, שהוביל להקמת מנגנונים מנופחים הדורשים גידול בהוצאות והעלאת התעריף נועדה לממן הוצאות אלו. עם זאת, בוחבוט העדיף לשים את הדגש בדבריו אמש על המצב החברתי והאשים את הממשלה באזלת יד שהובילה לקיומם של מיליון וחצי עניים והתייקרויות המוצרים הבסיסיים.

שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מסר כי "בחודש יולי, כשאושר התקציב בממשלה, פגשתי את רוה"מ והראיתי לו כי הממשלה הולכת להטיל מסים בגובה של 12 מיליארד שקל בלו על הדלק, מים, חשמל, ארנונה ועוד. ראש הממשלה הבטיח כי בסוף השנה יבחנו כמה עודף יהיה בגביית המסים. ואכן, בסוף השנה נגבו 12 מיליארד שקל עודף. במקום להחליט על הורדת הנטל והורדת המסים, החליטו על הטלת מסים עקיפים שמטילים עומס כבד על המגזר העסקי בשעת משבר כלכלי שיחייבו העלאת מחירי מוצרים נוספת ושחיקה בכושר התחרות של המגזר העסקי. אני קורא לרוה"מ להורות לשר האוצר לבטל את ההתייקרויות של מחירי המים והדלקים ולהחזיר את המצב לקדמותו".

גורם במשרד האוצר אמר הערב כי בכל הקשור לנושא המים, דווקא היתה פגישה עם ראשי הרשויות המקומיות, אך אלו הם שפוצצו אותה. לגבי שכר המינימום, אמר הגורם שטענותיו של עיני בדבר סירוב האוצר להעלאתו אינן נכונות והוקמה ועדה לבחינת הנושא עם הביטוח הלאומי. הגורם הוסיף כי עיני צריך לזכור כי ההתייקרויות השונות נועדו למממן בין השאר תקציב מדינה מוגדל שמכיל בתוכו גם הוצאה של כ-2 מיליארד שקל בשנה עבור תוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי.