אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשאיים, אבל פחות: בשב"כ וברפאל מרעננים את השורות צילום: מאיר אזולאי

חשאיים, אבל פחות: בשב"כ וברפאל מרעננים את השורות

לשב"כ יש עוד חזית להילחם בה: דרושים לו עובדים חדשים, אבל טובי מפתחי התוכנה ומהנדסי האיכות פונים לחברות ההייטק. המציאות מחייבת פתרונות יצירתיים, ואפילו מאפשרת לארגון חשיפה באינטרנט. ברפאל בחרו למתג את עצמם מחדש כחברה מובילה בעסקים, ויוצרים סביב המשרות הילת מיסתורין כדי למשוך צעירים

07.02.2011, 16:15 | שגית פסטמן

לפני כמה שבועות פורסמה ב"וושינגטון פוסט" כתבה מסקרנת. מתברר שבכירים בסוכנות הביון המרכזית, ה־CIA, ובסוכנות לביטחון לאומי, ה־NSA, שני גופי הביטחון העוצמתיים ביותר באמריקה, ממש משדלים את הציבור להתגייס לעבודה אצלם.

דוברת ה־CIA, פולה וייס, אמרה בראיון: "אנחנו תמיד מחפשים מדענים, מהנדסים ומועמדים אחרים. כל מי שרוצה יכול להגיש את המועמדות שלו באתר האינטרנט שלנו ולבדוק אפשרויות". הדרישות הבסיסיות לעבודה באחד הארגונים המוערכים בעולם לא נשמעו גבוהות במיוחד בתיאור שלה: "זה יעזור אם למועמד יש עניין כלשהו בנעשה בעולם או ידע בשפות, אבל גם זה לא הכרחי", הרגיעה וייס את המועמדים הפוטנציאליים, אבל סביר להניח שלאחר קבלת קורות החיים הארגון מסנן היטב את המועמדים לעבודה אצלו.

בכל מקרה, רשימת המשרות בארגון כפי שעלתה מן הכתבה ארוכה ומגוונת. ב־CIA מחפשים מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות ומערכות, מהנדסים לניהול תוכניות, מדענים חוקרים, מומחי נשק וטכנולוגיה, קציני מבצעים טכניים ועוד. באתר הגיוס של הסוכנות (www.cia.gov) אפשר למצוא דוגמאות למסלולי קריירה מגוונים הכוללים סטאז', מסלולים המשלבים לימודים ועבודה והטבות מפתות נוספות.

המצב דומה ב־NSA, ארגון שהפרופיל הטכנולוגי שלו גבוה יותר, מכיוון שהוא עוסק בניטור של מערכות התקשורת הכלל־עולמיות. מנהלת הגיוס של הסוכנות לביטחון לאומי, לורי וולטמן, הבהירה בכתבה שבמשרות החמות אצלם בולטת דרישה למפתחי ומהנדסי תוכנה, אבל באופן כללי הארגון מחפש "אנשים אינטליגנטיים ובעלי יכולות חשיבה ביקורתית ויצירתית". ב־2011, היא מגלה, הסוכנות מתעתדת להעסיק יותר מ־1,500 עובדים חדשים, מחציתם בתחומי המחשב וההנדסה. "בעלי ידע טכנולוגי שרוצים לעמוד בחוד החנית - אנחנו הכתובת עבורם", היא מיחצ"נת את מקום העבודה שלה באגרסיביות מהולה בפטריוטיות. באותה נשימה מספרת וולטמן על תוכניות לפיתוח קריירה שהארגון מציע ועל בית ספר לפענוח צפנים וקודים שאפשר ללמוד בו במסגרת העבודה ולהשתלב במסלולי לימודים אקדמיים.

אטרקטיביים, ובכל זאת מחזרים

 

גורמים בשב"כ, המקבילה הישראלית, מאשרים שקיימת בעיה במיתוג העבודה בארגוני ביטחון, והגיוס קשה מבעבר. "בסך הכל אנחנו בסדר בתחום הגיוס", מסבירים שם, "אבל אם מחר נצטרך לגייס מסה של 100 איש לפרויקט מסוים, בעיקר בכל הקשור למקצועות הטכנולוגיים - נהיה בבעיה. באופן כללי אנחנו מתחרים על אנשים טובים מול המוסד, הצבא ועוד. בתחום מקצועות ההייטק יש לנו צורך בין השאר במפתחי תוכנה, מהנדסי איכות, מתכנני מוצרים ומפצחי קודים. אנשי יחידת 8200, למשל, לא יגיעו אלינו באופן טבעי. בתקופת הבועה נתקלנו בקשיים גדולים בגלל התחרות הפרועה במשכורות, אבל היום, כשעובדי הייטק רבים מחפשים יציבות, הם בהחלט יותר פתוחים לאפשרות לעבוד אצלנו".

ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל, צילום: מיכאל קרמר ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל | צילום: מיכאל קרמר ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל, צילום: מיכאל קרמר

א' הולצקן, מנהלת הגיוס הראשית של רפאל, מוסיפה: "אין ספק שאנחנו ארגון אטרקטיבי, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לחזר אחרי עובדים, בעיקר המצטיינים והאיכותיים שבהם. היום יותר מתמיד אנחנו מדגישים את המיתוג שלנו. חשוב לנו לשנות את התפיסה שאנחנו חברה אפרורית. למשל, נדגיש בפני מועמדים לעבודה אצלנו שרפאל היא לא רק מוקד של ידע אלא שחקן רציני בעולם העסקי, ובמובן הזה חשוב להזכיר שאנחנו מאוד יציבים כלכלית".

גורם בשב"כ: "בניגוד לרפאל, אנחנו פחות עובדים על מיתוג. מתוקף מהות הארגון שלנו, על רוב הפרויקטים שלנו אנחנו בכלל לא יכולים לדבר. הפתרון הוא לעורר מודעות בצורה מאוד מעודנת אצל הציבור. לפעמים זה נעשה באופן מאוד עקיף. לפני כמה שנים יוסי ורדי היה אצלנו והתרשם מאוד מהטכנולוגיה המתקדמת בארגון. אנחנו מאמינים שאפילו דרך חשיפה של אנשים כמוהו לטכנולוגיה שברשותנו, האטרקטיביות שלנו מטפטפת החוצה. מבחינה טכנולוגית אנחנו בחוד החנית, אבל הבעיה היא תמיד שאי אפשר לחשוף. בהשאלה, אפשר לומר שאנחנו לא יכולים להגיד מה מיסטר Q עושה אצלנו, אבל חשוב לנו להבהיר שהוא קיים, חי ובועט".

חלון הראווה של השב"כ

 

משכורת בטוחה ותנאי עבודה טובים הם פרמטרים שציבור העובדים מעריך מאוד, וברפאל ובשב"כ יישרו קו בתחום הזה. "נוסף על מעטפת תנאי עבודה במגזר הציבורי, שהיא משמעותית, היום כבר יש חוזי עבודה פרטיים בארגון, מה שפעם לא התאפשר, ומקובל גם לנהל משא ומתן על שכר", חושף הגורם בשב"כ.

"מבחינה כספית אנחנו עומדים יפה ברף שמציב כל תחום עבודה בישראל", מספרת הולצקן מרפאל, "ולא פחות חשוב, לכל משרה אנחנו דואגים שיהיה אופק מקצועי ומשקיעים גם בעתודה הניהולית".

מכורח המצב, בשני המקומות עשו בשנים האחרונות שינויים גדולים במערך הגיוס. ברפאל הקימו מחלקה מיוחדת לגיוס וקליטה של מצטיינים וייסדו מסלול VIP. כ' הראל, האחראית על הנושא: "כל תהליכי הגיוס בחברה קוצרו. בעבר הפסדנו אנשים מעולים כי תהליכי הגיוס ארכו חודשים ומועמדים לא יכלו לשבת סתם בבית. היום אנשים שאנחנו חפצים ביקרם ואנחנו יודעים שיש להם הצעות אחרות, יקבלו מאיתנו תשלום עוד לפני הכניסה לתפקיד ובמהלך החפיפה המקצועית". גם בשב"כ מבהירים שתהליכי הגיוס קוצרו ושופרו משמעותית, למעט בכל מה שקשור לתחקיר הביטחוני.

גם לאינטרנט יש תפקיד משמעותי. באופן חלוצי לרפאל יש קבוצת תמיכה בפייסבוק הכוללת 700 חברים, וזו עוזרת לגייס כוח אדם ומפיצה מידע על משרות. בהקשר הזה אומרים בשב"כ: "אנחנו מאוד מעורבים בשוק בכל מה שקשור לתהליכי גיוס, ולמרות החשאיות הבנו שאנחנו צריכים סוג של 'חלון ראווה' לציבור. בימים כאלה אתה לא יכול להתחבא תחת מושגים כמו 'מנגנוני האופל'. זה נשמע מיושן. לצורך כך מיקדנו את פעילות הגיוס באתר האינטרנט שלנו (www.shabak.gov.il). העובדה שאנחנו מתקשרים היום באופן בלתי אמצעי עם הציבור דרך הרשת היא שינוי גדול מבחינת הפתיחות שלנו. באתר יש עמוד של 'עובדים מדברים', שמספרים על החוויה של לעבוד בשב"כ, וזה לא מובן מאליו מבחינתנו".

מה שצעירים אוהבים

 

ברפאל נוקטים שיטה הפוכה, ואסטרטגיית השיווק כוללת פיזור מסתורין סביב הפעילות המקצועית במקום העבודה. הולצקן: "מבדיקה שערכנו עולה שהילת מסתורין מאוד מושכת אנשים - בעיקר צעירים - ולכן אנחנו משתמשים בזה. בפרסומים שלנו אנחנו למשל שותלים משפטים כמו 'בואו לגלות את מה שנסתר מאחרים'".  

בשב"כ מגחכים על הניסיונות של רפאל. "בשב"כ לא צריך לעודד את הסודיות. היא הכרחית, אבל באופן טבעי אנחנו כבר לא אומרים לאף אחד היום: 'תגיע לדירה מסוימת במיקום X ושם יפגוש אותך מישהו ויראיין אותך'. אצלנו מאוד מאמינים בשיטת חבר מביא חבר ובזירה של האינטרנט, שכפי שציינתי, אנחנו מושקעים בה מאוד בכל מיני רמות".

ברפאל בחרו להשקיע בדור הצעיר. הולצקן: "כשאנחנו עושים תערוכות של מוצרים, אנחנו מביאים סימולטורים כדי שהסטודנטים יוכלו להתנסות ולירות טילים בעצמם. בחומרי פרסום שאנחנו מפיצים יש חידות היגיון מורכבות, ורק מי שמצליח לפצח אותן מוזמן לראיון עבודה. פעולה חדשה וחריגה מבחינתנו קשורה להזמנה של קבוצות סטודנטים מצטיינים לסיורים בתוך מתקנים ברפאל. לא פשוט לערוך סיור כזה ולחשוף פיתוחים, אבל מתברר שזה צעד משתלם. סטודנטים שמילאו משובים על הסיור ציינו: 'כל מה שחשבנו על רפאל היה מוטעה', וכזה פידבק מראה שכנראה עלינו על טקטיקה נכונה".

"כסף ופטריוטיות כבר לא עובדים היום", מודים בשב"כ, "אבל מעמד ואחריות דווקא כן. אנחנו נותנים לילדים בני 20 לשבת מול ראש הממשלה ולספר לו על כלים מבצעיים שהם פיתחו, וזה מבחינתם המון. אנחנו גם מאוד משתדלים לחבר אותם לכל הקטע המבצעי של הארגון. אם יש מבצע בשטח, גם הם שם בסביבה, במינימום סיכון כמובן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

28.
ל -3 - כניראה הסיווג הביטחוני שלך לא גבוה
בל נשכח כי מדובר באירגונים חשאיים כאשר במקביל לרמה המקצועית יש גם צורך בסיווג בטחוני גבוה - אם לא הצלחת להבין את זה לבד הדבר אומר דרשני. לי לקח בזמנו מספר חודשים ( כ- 7) בכדי לעבור את מנגנוני הקבלה של השב"כ והמוסד לתפקידי אבטחה.
חשאי לשעבר , מרכז  |  02.03.11
27.
קצת אמת על רפאל..
יחסית להייטק השכר בהתחלה סביר אבל לאורך שנים הוא נשחק ואין עליית שכר כמו בחברות אחרות.אין כמעט רכב צמוד.בנוסף הסביבה מיושנת גם מבחינה טכנולגית בגלל הבטחון תוכלו לשכוח מאינטרנט נגיש מאייפון מעכבר אלחוטי ועוד.ומי ששכח מה זה צבא יזכר מהר מאד.ארגון הרככי סמי צבאי.יש עוד אבל הבנתם. הקיצר תחשבו פעמיים
רפי , אל  |  08.02.11
26.
תגובה ל18 - לא דיברתי על רפא"ל,
פניתי רק למוסד ולשב"כ מכיוון שאני גר בת"א ואין לי רצון לעבור. אם למוסד ולשב"כ יש מועמדים יותר טובים מאשר בעלי תואר שני שפרסמו מאמר אקדמי בקריפטוגרפיה וששירתו ביחידה סודית (ועל כן יש להם סיווג בטחוני), ברמה שהם אפילו לא טורחים לקבוע להם ראיון ראשוני, כנראה שהכתבה הזאת מיותרת.
מתכנת , מתגובה 3  |  08.02.11
לכל התגובות