אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התשלום עבור קבלת תו צ'ויסס: בין 20 ל-200 אלף שקל

התשלום עבור קבלת תו צ'ויסס: בין 20 ל-200 אלף שקל

מדובר בתו סימון תזונתי שמטרתו לסייע לצרכנים לבחור מוצרים בעלי ערכים תזונתיים עדיפים. 53 מוצרים עם התו יושקו בישראל, אך החברות הגדולות כמו אסם, שטראוס ותנובה לא מצטרפות. מי כן? יוניליוור, מאפיית אנג'ל ושמן תעשיות

07.02.2011, 14:44 | אורנה יפת

עמותת צ'ויסס השיקה היום (ב') רשמית את הצבתם של מוצרי מזון הנושאים את תו העמותה ברשתות השיווק בישראל. בימים אלה מוצבים על המדפים 53 מוצרים בעלי התו מקטגוריות המזון ובכללם מרקים, לחם, שמנים, תחליפי לחם, דגני בוקר, ממרחים ותה.

מדובר בתו סימון תזונתי שמטרתו לסייע לצרכנים לבחור מוצרים בעלי ערכים תזונתיים עדיפים. תוכנית צ'ויסס כוללת המלצות של ארגון הבריאות העולמי להפחתת סוכר, נתרן, שומן טרנס ושומן רווי במוצרי מזון.

בעוד שבעולם חברות גלובליות, ביניהן יוניליוור, פפסיקו, קלוגס ואחרות כבר הודיעו כי תוך חמש שנים הן יורידו בעשרות אחוזים את כמויות הנתרן, השומן והסוכר במוצרים שלהן, ורשת וולמארט הכריזה לאחרונה כי בתוך חמש שנים 25% ממוצרי הרשת יהיו בעלי תכונות יותר בריאותיות. בישראל חברות בעמותה בשלב זה רק שלוש יצרניות: יוניליוור, מאפיית אנג'ל ושמן תעשיות.

כדי כדי לקבל את התו נדרשות היצרניות לתשלום לפי מחזור המכירות שלהן. ל"כלכליסט" נודע כי דמי החבר השנתיים מחולקים לשני סכומים: אחוז מהמחזור ומדובר בסכום של בין 20 אלף שקל ועד 200 אלף לשנה, ובנוסף, תשלום של 5,000 שקל בשנה עבור כל מוצר שמקבל את התו. לדברי רון גוטמן, יו"ר עמותת צ'ויסס בישראל, "לא מדובר בסכומים שימנעו מהתעשיה להיכנס לתוכנית".

ובכל זאת, בשלב זה מתקשים בעמותה לשכנע את היצרניות הישראליות הגדולות להצטרף לפעילות, כל אחת מסיבותיה שלה. באסם לא מאמינים בתו משפטי בינלאומי מהוסג של צ'ויסס. בשטראוס לא מתכוונים להצטרף למהלך, כי יש להם שותפות עם דנונה העולמית שמתנגדת לתווים שיפוטיים. את תנובה עדיין מנסה העמותה לשדל להצטרף לפעילות, אבל לכל החברות יש בעיה עם העובדה שהתוכנית מזוהה עם יוניליוור המתחרה.

לדברי ירון אנג'ל, מבעלי מאפיית אנג'ל, "אפשר להשוות את התו לתו של האגודה הישראלית לסכרת. גם שם צריך לשלם כדי לקבל אותו. זה לא אומר שמוצרים אחרים בשוק אינם זהים בערכים התזונתיים למוצרים שקיבלו את תו צ'ויסס, אבל התו מקל על הצרכן לבחור במוצר בריאותי בלי להתאמץ לבדוק את הערכים". לדבריו, "עולה כסף לתחזק מערכות כאלה. אם משרד הבריאות היה שותף בפרויקט כזה לא היינו צריכים לשלם כסף אבל פה התעשיה מובילה את המהלך".

"לכל החברות הגדולות יש כוונה להוריד את המלח והסוכר מהמוצרים שלהם", מסר בעבר מוטי קרן, המנכ"ל היוצא של יוניליוור, "הבעיה שהן מפחדות להצטרף, כי אם יש מוצרים שמוגדרים יותר בריאים אז מה זה אומר על יתר המוצרים שלהן. יוניליוור עושה את המהלך הזה כבר מספר שנים".

תגיות