פישר: "אין לנו כסף מיותר לבזבז; יש להימנע מצעדים פופוליסטים"

"אין לנו כסף מיותר לבזבז. יש להימנע מצעדים פופוליסטים" - כך אמר הערב (ג') נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, בנאומו בכנס הרצליה ה-11.

פישר הוסיף: "יש הרבה אי-ודאות בשבועיים האחרונים לאור המצב במזה"ת. עברנו הרבה זעזועים בשנים האחרונות - ולמרות זאת כלכלת ישראל צמחה. אך אסור להיכנס לשאננות".

נגיד בנק ישראל הוסיף ואמר כי "מדינות שהתמודדו היטב עם המשבר וצלחו אותו באופן טוב יחסית מתמודדות היום עם בעיות כלכליות קשות - במיוחד בנוגע לשער החליפין, הכוונה שלי היא למלחמת המטבעות.

"חששנו מאוד בתחילת המשבר, יש הרבה שחושבים על המשבר כ'משבר גדול' אך במיתון של שנות השלושים האבטלה הגיעה ל-35% זה היה משהו שלא הגענו אליו במיתון הנוכחי.

"אחת הסיבות שלא הגענו למצב הזה היא שהיה מעט מאוד פרוטקציוניזם (הגנה על הייצור המקומי) לאחר המיתון הזה. הנפילה בהיקפי המסחר הייתה חדה, אך היא צמחה חזרה. אחת הסיבות לכך היא המנגנון של ה-WTO - ארגון הסחר העולמי - אשר יכול למנוע פרוטקציוניזם".

"לא מאמין שהיו מלחמות מטבעות" | צילום: בלומברג

הנגיד אמר: "אני לא מאמין שהיו מלחמות מטבעות, שארה"ב השתמשה במדיניות הפיסקלית בכוונה לפגוע במדינות אחרות. רכישת האג"ח של הפד נועדה לעודד צמיחה, אך כל מדיניות כזאת עשויה להוריד ריבית ולהחליש את המטבע. מכיוון שהפד לא יכול היה להוריד את הריבית הוא רכש אג"ח. אם הייתה לי בחירה בין התמודדות עם מצב שבו כלכלת ארה"ב צומחת לאט ואני לא צריך לדאוג לגבי המט"ח ואופציה שכלכלת ארה"ב תצמח במהירות ואצטרך לדאוג לגבי שער החליפין - אני בוחר באלטרנטיבה השנייה. זה לא אומר שאין מדינות שמשתמשות בשער החליפין כדי לתמוך בשווקים שלהן, ואני מתייחס בעיקר לסין.

"הדאגה שמעוררת מלחמת מטבעות עולמית לגבי מדינות כמו ישראל היא שהשקל לא יישחק יותר מידי. יש בעיה בכלכלה הבינלאומית הקשורה למלחמת המטבעות שהיא שאין לנו חוקים מקובלים להתנהגות לגבי שערי חליפין בכלכלה הגלובלית. אין לנו חוקים לגבי כמה אנחנו יכולים להתערב, כמה אנחנו יכולים לרכוש מט"ח אך יש חוקים לגבי רגולציה של סחר בסחורות. כעת קרן המטבע העולמית שוקלת לאמץ חוקים כאלה, אילו צעדים יכולות המדינות לנקוט. אלו חוקים שצריך לאמץ כפי שבשנות החמישים אומצו חוקים לגבי הסחר העולמי".

לדברי פישר, "כלכלת ישראל צומחת, היה לנו מיתון קצר ב-2008. לא היה לנו משבר כלכלי אך אל לנו לשכוח שזה לא היה קל ולא חלק והיו חששות לגבי הבנקים. חששות לגבי מערכת הבנקאות יכולים להפוך מהר מאוד לבעיות אמיתיות".

"הרגשנו שרזרבות המט"ח לא מספיקות"

"היו הפסדים בפנסיה והממשלה הייתה צריכה לספק רשתות ביטחון. אפילו לפני קריסת ליהמן ברדרס מצאנו את עצמנו מתערבים בשער המטבע עקב היחלשות הדולר. החלטנו להתערב, זאת לא הייתה החלטה קלה, מכיוון שלא התערבנו במשך 10 שנים. עשינו את זה כי ראינו שהמיתון מתקרב ולא היינו מוכנים למכה כפולה - גם מהמיתון העולמי וגם משחיקת המטבע ב-20% לפני הגעת המיתון. התערבנו בקנה מידה רחב", אמר פישר.

"הרגשנו במשך זמן רב שהרזרבות של בנק ישראל לא מספיקות ושלישראל מצב גיאו פוליטי מיוחד ולכן היה צריך להגדיל את הרזרבות. היום אנחנו עומדים על 73 מיליארד דולר רזרבות. אני מרגיש הרבה יותר בטוח והאירועים האחרונים צריכים להסביר מדוע אנחנו שמחים שהרזרבות האלה קיימות.

"אני חושב שארה"ב ואירופה מנסות לצאת מהמיתון ואנחנו במצב הטוב שכבר הסתיים פה המיתון ואנחנו צריכים ריבית גבוהה יותר. לאחרונה התחלנו בצעדים למניעת זרימת ההון לטווח קצר. הצעדים האלה הם זמניים ולא רצויים אך הכרחיים. הריבית נמוכה וזה מעלה את מחירי הנדל"ן. בין 2009-2000 מחירי הבתים בישראל עולים ב-20% לשנה".

"אנחנו לא רוצים להיות כמו אירלנד"

לדברי הנגיד, "אם אתם רוצים לראות את הסכנות בעלייה מהירה במחירי הנדל"ן תסתכלו על אירלנד. אם יש לכם בתים באירלנד אתם בצרות. אנחנו לא רוצים להיות במצב הזה ושמחירי הבתים ייצאו משליטה".

פישר התייחס גם למצב הגיאו-פוליטי: "מזמן בנק ישראל התחיל להרגיש את העובדה שזה גורם שאנחנו צריכים לקחת בחשבון בהחלטות כבנק מרכזי ושהמדינה צריכה לקחת בחשבון. מבחינת מדיניות כלכלית, העלות לאנשים שרוצים לקנות ביטוח בשווקים, נגד האפשרות שממשלת ישראל לא תשלם את החובות שלה לחמש שנים. ביטוח כזה עלה לפני פחות מ-4 שנים 0.2%, בשיא המשבר העלות הגיעה לכמעט 3% אז זה ירד לסביבה של לאחרונה 1.15% ואז קרה מה שקרה במצרים והעלות קפצה ל-1.45%. זה ירד לאחרונה לבערך 1.30%".

דבלין. "מחירי הבתים באירלנד יצאו משליטה" | צילום: בלומברג

"השווקים מספרים לנו משהו שאנחנו יודעים. זה שהסיכונים הגיאו פוליטיים עלו. אנחנו יודעים את זה, השווקים יודעים את זה. מה עלינו לעשות? אני רוצה להתחיל בהדגשה שיש לנו משק מאוד חזק מאוד איתן בעל חוסן, מרשים. אם אתה לא מאמין שיש לנו משק מסוג זה תחשוב על הזעזועים שעברנו מאז נכנסתי לתפקיד ואני לא רואה קשר סיבתי בין הגעתי לבין האירועים", אמר פישר.

"בין האירועים יש את מחלת ראש הממשלה שרון, הניצחון של חמאס בבחירות, מלחמה בלבנון, מלחמה בעזה, מיתון גלובלי ומשך כל התקופה הזאת המשק הישראלי המשיך לצמוח ובמשך המיתון כמעט ולא נפגע ובוודאי נפגע פחות מהמשקים המערביים. אבל אנחנו צריכים לנהל את המשק כך שאם יהיה משבר בעתיד, אם תהיה הידרדרות נוספת במצב הגיאופוליטי - נוכל לטפל בהם מעמדת חוסן ולא מעמדת חולשה. יש אלו שמדברים על הצורך להגדיל את התקציב הביטחוני. תראו מה קרה לתקציב הביטחוני מאז 1960.

"אם אתה מוציא יותר מ-30% על הביטחון יש בעיה במשק. במשך השנים ירד התקציב ל-7.5% מהתמ"ג שמופנה לביטחון. יכול להיות שהמספר הזה יעלה. אם ננהל את עצמנו באופן נכון נוכל להתמודד.

"בבנק ישראל צריך לשמור על אינפלציה נמוכה ורמות יתרות גבוהות, כדי שאם יהיה צורך נוכל להביא לארץ מה שצריך. הממשלה צריכה לשמור על התקציב, על המשך הירידה ביחס החוב לתמ"ג בארץ שעכשיו נמצא יחסית נמוך פחות מ-80%.

"התקציב היה תחת שליטה והמדינות הפיסקלית מזמן הייתה ממושמעת. היתה עלייה בגירעון ב-2009 וב-2010 ירידה ל-3.7%, התקרה ל-2011 זה 3% ול-2012 2%. אנחנו צריכים לשמור על זה.

"הממשלה העבירה לפני חודש וחצי את התקציב הדו שנתי ואנחנו צריכים להוכיח לעצמנו ולכולם שאנחנו יכולים לשמור על המשמעת הפיסקלית. זה לא הזמן להתחיל לשחק עם התקציב. אסור לנו להתבלבל כתוצאה מהעובדה שהתקבולים של הממשלה ב-2010 היו גבוהים מהצפי. אין לנו כסף לבזבז. יש לנו צורך לשמור על מה שיש לנו, אנחנו צריכים להתנהג באחריות. האוצר מתנהג לגמרי בסדר וששר האוצר לוחם כדי לשמור על מסגרת התקציב, זה מתייחס לכולם במערכת הפוליטית שחושבים שאנחנו במצב נורמלי. המצב אצלנו משתנה, הוא השתנה לפני שבועיים, יש היום יותר אי ודאות ממה שהיה לפני שבועיים.

"צריכים להימנע משאננות, לא היה משבר פיננסי אבל לא היה קל. צריכים להימנע גם מפופוליזם, אני בטוח שנעשה את זה . בנק ישראל יעשה את חלקו ומצפה שהאוצר יעשה את חלקו וגם האחרים", סיים פישר.