השופט בן-עטר התאבד: "חשש שיפטרו אותו"

הלם וזעזוע במערכת המשפט, בעקבות התאבדותו של השופט מוריס בן-עטר: שופטים בכירים הפנו אמש (יום ג') אצבע מאשימה כלפי גורמים במערכת בתי המשפט, שלטענתם במקום לעזור לשופט בן-עטר (54) ממכבים, דחקו אותו לפינה וגרמו לו לשים קץ לחייו. לפני שבועיים זומן השופט לשיחה עם מנהל בתי המשפט משה גל ונשיאת בית המשפט השלום בירושלים - שם הבהירו לו השניים, כי בשל הפיגורים הרבים עומדות לפניו האפשרויות לפרוש ולעזוב את תפקידו, או להתחיל למהר ולהדביק את הפער.

השופט כתב במכתב ההתאבדות "העומס הכריע אותי" וביקש סליחה מבני משפחתו. ל-ynet נודע כי במכתב שהשאיר בן-עטר, הוא כתב כי אין בלבו על איש ושהוא תכנן כבר כמה ימים לשים קץ לחייו, אבל רצה לבלות עוד זמן עם בני משפחתו.

"במקום לסייע לו אמרו לו לך הביתה. איזה יחס זה, איזו התנהגות זו", הפנו השופטים אצבע מאשימה. לדבריהם, נכון הדבר שלשופט היו פיגורים רבים בתיקים, אולם היה ניתן לטפל בכל הסוגייה הזו בצורה שונה. שופטים המקורבים לשופט בן-עטר העידו כי בעקבות השיחות שהתקיימו בזמן האחרון, "הוא לקח קשה ללב את העובדה שהבהירו לו כי ייתכן שיפטרו אותו".

שופטים אחרים אמרו ל-ynet כי "השופט בן-עטר היה אדם יסודי וחרוץ, שהעבודה מילאה את רוב עולמו מלבד משפחתו, והיה ברור שהוא ייקח דבר כזה ללב בצורה קשה. היה צריך לעזור לו או לגרום לו בצורה יפה ללכת הביתה".

לעומתם, גורמים בכירים בהנהלת בתי המשפט אמרו כי מנהל בתי המשפט ונשיאת בית המשפט השלום בירושלים, קיימו עמו שיחות רבות ברוח טובה וביקשו ממנו שישקול אם מתאים לו להמשיך לכהן כשופט. "אף אחד לא חשב שמישהו ייקח את חייו בגלל העומס, נבנו תוכניות על מנת לעזור לשופט והמערכת עשתה כל מה שביכולתה לעשות. אי אפשר לתת לשופט אחד שני עוזרים משפטיים ולשופט אחר עוזר משפטי אחד. גם למערכת יש את המוגבלויות שלה ואין לה תקנים".

לדברי גורמים בכירים במערכת בתי המשפט, מזה כשלוש שנים לא הצליח השופט להתמודד עם עומס התיקים ונערכו איתו מספר שיחות בעניין, על ידי נשיאת בית המשפט ומנהל בית המשפט, אולם למרות כל השיחות הוא לא הצליח להתגבר על העומס.

שופט שלום בשמונה השנים האחרונות

השופט בן-עטר נולד בשנת 1956 ברודזיה. כשהיה בן 19 עלה לישראל. בשנת 1980 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ושנה לאחר מכן הוסמך כעורך דין. במשך 16 שנים הוא היה עורך דין בסקטור הפרטי ובשנת 1997 מונה לרשם וראש הוצאה לפועל בירושלים. בשנת 2002 הוא קודם לכהונת שופט בבית משפט השלום בירושלים.

לפני כמה חודשים פסק השופט בן-עטר פיצויים נגד הנהלת בתי המשפט, כיוון שהשופטת אלישבע ברק עיכבה פסק דין במשך שנים רבות.

אנשים שעבדו עם השופט סיפרו ל-ynet, כי הוא היה אדם חרוץ, שעבד קשה, אף פעם לא התלונן, ולא הראה שום סימנים למצוקתו. "העבודה היתה החיים שלו, הוא נשאר עד השעות המאוחרות, זה הבן אדם האחרון שהיינו מאמינים שיתאבד, זה פשוט נורא. לפני חודשיים אמו נפטרה, הבנות שלו ואשתו היו מאוד קשורות אליו והוא אליהם. ביום חמישי ראינו אותו בפעם האחרונה. אמרנו לו: להתראות והוא כמובן חייך והנהן. זה הזכרון האחרון שלנו ממנו. היה בן-אדם מדהים ומקסים, נתן יחס טוב לכל העובדים. אנחנו בשוק", אמרו העובדים שעבדו איתו ותחתיו.

"בן-אדם ישר, מסור ודייקן"

עו"ד זאב לנדנר, שהיה שותפו של בן עטר, הוסיף: "מוריס היה בן אדם ישר, מסור ודייקן. קשוב לכל מי שהופיע בפניו, מקצוען ברמה הגבוהה ביותר והצורך להוציא דין אמת ולא להתפשר על לעגל פינות עקב לחץ - כנראה זה מה שגרם לו למעשה הנורא שנעשה, שקשה לקלוט אותו. רק מסירות אינסופית ויושר מקצועי יכולים להוביל אדם לבחור בדרך הזו ולא בדרכים שרבים מאיתנו נוהגים בהן".

השותף לשעבר אמר כי השופט ביקש להעביר מסר: "הוא תמיד היה מגיע ראשון לעבודה ועוזב אחרון. היינו נדהמים מכושר העבודה שלו, כנראה לפרוש היתה בעיניו הדרך הקלה, כנראה בדרך הזו שהוא בחר הוא רצה להעביר מסר, לזעזע את המערכת, קשה לי להאמין אחרת. אין ספק שיש עוד שופטים מסוגו שגם כורעים תחת הנטל, אולי מישהו יפקח עיניים וימנע מצב שכזה. אם המערכת תלמד להפיק לקחים, להוריד את הנטל על השופטים אז זה לא היה לחינם. מוריס הוא אדם מאוד מחושב, זה לא היה משהו רגעי, הוא חשב על כך והסיבה היחידה שהוא רצה לומר חבר'ה תתעוררו, אתם גומרים אותנו".

עורכי דין רבים תיארו את השופט ששם קץ לחייו כנעים הליכות, פרפקציוניסט, ונוח הן לעורכי הדין והן לבעלי הדין. יו"ר לשכת עורכי הדין בירושלים, עו"ד אשר אקסלרוד, אמר ל-ynet: "קהילת עורכי הדין בירושלים המומה וכואבת את פטירתו בטרם עת של השופט, שהיה אדם אהוד ומשפטן מוערך. נסיבות פטירתו רק מלמדות על מידת המחוייבות והמסירות שהיתה לו לעבודתו השיפוטית והאחריות הרבה שראה בהתמסרותו למפעל השיפוטי. אין מילים שיכולות לתאר את הכאב בנסיבות הללו וכל שנותר לנו הוא לקוות שיופקו הלקחים המתאימים והגישה של כל הגורמים במערכת תהיה מתונה יותר, בהתייחסות לבעיות הרבות שכרוכות בעשייה השיפוטית".

עו"ד איתן פלג, שמכיר את השופט שנים רבות, אמר ל-ynet: "הגורם שעמד בראש מעייניו באופן בולט ביותר - היה תמיד הנאשם. הוא תמיד דאג שהנאשם יבין מה קורה והסביר לו את זכויותיו. יחד עם זאת, הוא ידע לגזור את הדין ולהכריע את הדין. האבידה למערכת המשפט על כל חלקיה היא גדולה ביותר. האנושיות שלו לא ידעה גבול".