מרחיבים את מעגל העבודה: ציון נכשל בהכשרת 20% מתלמידי ישראל

הציון הממוצע שהשיגו תלמידים חרדים במתמטיקה במבחני מיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית של משרד החינוך) לשנת 2007 עמד על 49 - פער של 15 נקודות מהציון של בנים הלומדים בכלל בתי הספר דוברי העברית בארץ.

הבנות החרדיות קיבלו ציון ממוצע של 74, הנמוך בשבע נקודות מציונן של תלמידות כלל בתי הספר דוברי העברית. גם בתוצאות המבחנים בעברית ניכרים פערים בין התלמידים החרדים לעומת תלמידי בתי הספר הממלכתיים: גם הבנים וגם הבנות החרדים קיבלו ציונים הנמוכים בכ־16% מאשר תלמידי בתי הספר דוברי העברית.

קורות חיים "חשבתי לצאת לעבודה, אך בסוף נשאבתי ללימודים" דוידי דרעי, מנהל כולל ואחיינו של אריה דרעי: האופציה לצאת לעבוד תמיד מונחת על השולחן, אבל אנחנו מתפללים שלא נגיע לזה. יש כאלה שתפילתם לא נענית" הדס שפר, 90 תגובותלכתבה המלאה

תוצאות נמוכות אלו מייצגות את המצב העגום שבו נמצא החינוך החרדי. אחד החסמים העיקריים העומדים בפני השתלבותם של חרדים בשוק העבודה מתחיל כבר בבית הספר היסודי. עד כיתה ח' מחויבים בתי הספר החרדיים ללמד את מקצועות הליבה, אולם החל משלב הישיבה הקטנה, שאליה מגיע התלמיד החרדי בגיל 13, הלימודים מורכבים בעיקר מתוכני קודש. הבנות החרדיות ממשיכות ללמוד יותר מקצועות חול, אולם גם אלו בהיקף קטן.

מערכות החינוך של הציבור החרדי כמעט לא מלמדות מקצועות חול כגון מתמטיקה, טבע, אנגלית והיסטוריה כללית. הן גם לא מעניקות תעודת בגרות, וכך נחסמת דרכם של בוגרי מערכות חינוך אלו ללימודי תארים מתקדמים, ולהתקבל לעבודות הדורשות השכלה גבוהה.

היעדר ההשכלה הנדרשת לשוק העבודה מצטרף לשורה של בעיות המקשות ממילא על שילוב חרדים בתעסוקה. כיצד יכול חרדי בן 30, עם ילדים וללא השכלה ראויה, לצאת לעבודה?

השלמה בליווי רבני

למרות נתוני הפתיחה הבעייתיים, במוסדות להשכלה גבוהה לומדים כיום כ־5,000 סטודנטים חרדים. מדובר אמנם בכ־3% בלבד מכלל הסטוסנטים בישראל, אך זו עלייה משמעותית לעומת 23 סטודנטים חרדים בלבד שהיו רשומים באוניברסיטאות ובמכללות לפני שמונה שנים.

במגזר החרדי מתגאים בנתון, ומסבירים שהוא מצביע על הגברת נכונות הציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה. "יש תזוזה בציבור שלנו. האנשים הבוגרים יותר שיש להם כמה ילדים כבר מקבלים את ברכת הרבנים לצאת ללימודים אקדמיים", אומרת עדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ומייסדת המכללה האקדמית החרדית בירושלים.

המכללה נהפכה למוסד מרכזי המושך סטודנטים חרדים, לצד הקריה האקדמית אונו והטכניון. "התכנים האקדמיים הם לפעמים קשים לעיכול לאדם חרדי. אנו מכניסים רבנים למכללה שיעברו על החומר וייתנו מענה לסטודנטים", אומרת בר־שלום, "אנחנו דואגים לרווחה, למעון לתינוקות, להפרדה בין גברים ונשים ולליווי רבני. בסופו של דבר, אין לאף אחד כוונה לפגוע בעולם התורה".

כדי להגיע למוסד להשכלה גבוהה נדרשים סטודנטים חרדים להשלים את הבגרות והפסיכומטרי החסרים במכינה הנמשכת 8–15 חודשים. "ההשלמה היא מגבלה קשה ורק בעלי כוח רצון חזק מצליחים להתגבר עליה. להערכתי, שיעור הגברים המסיימים הוא בערך 50%. אצל הבנות הנשירה היא אפסית", אומרת בר־שלום.

מלמדים 75% מהתוכנית

המקור לקשייו של אותו חרדי בן 30 מתחיל בחוק חינוך ממלכתי, שנחקק ב־1953. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, הסכים להשאיר את מערכת החינוך החרדית מחוץ לפיקוח משרד החינוך, ובתמורה הסכימו הרבנים החרדים כי בתי הספר שלהם יתוקצבו חלקית בלבד.

בשנת 1999 הגיש ח"כ יוסף פריצקי (שינוי) עתירה לבג"ץ, שבה תבע משר החינוך להגדיר מהם תוכני הליבה שמוסדות החינוך החרדיים המוכרים חייבים בהם. ארבע שנים מאוחר יותר הוגדרה תוכנית המוכרת כלימודי הליבה, שקובעת רשימה של תכנים שחייב ללמד כל בית ספר הנמצא בפיקוח. הרשימה כוללת את מקצועות החשבון, העברית, הטבע והחינוך הגופני.

למערכת החינוך החרדית ניתן פטור מוחלט מלימודי אנגלית ו"הנחה" מלימודי הליבה האחרים, כך שהם נדרשו ללמד רק 75% מהתוכנית ולא את כולה. חובה זו חלה רק עד כיתה ח', ולאחר מכן חופשי כל מוסד חינוך ללמד תכנים כרצונו.

בתמורה מקבלים אותם מוסדות חינוך חרדיים תקצוב מלא ממשרד החינוך, בדומה לבתי הספר הממלכתיים.

תנאי נוסף שנדרש מבתי הספר החרדיים הוא מבחני המיצ"ב, שבודקים את הרמה של התלמידים בבתי הספר השונים עד כיתה ח'. עם זאת, מאז 2007 לא נכללים בתי הספר החרדיים במבחנים.

גם הפשרה של לימודי הליבה מוזנחת בשטח, בחסות הפיקוח הרופף של משרד החינוך. לפני כחצי שנה מצא תחקיר של "ידיעות אחרונות" כי בבתי הספר החרדיים מלמדים את מקצועות הליבה בשיעור נמוך מהנדרש, המתקרב ל־50%. בתחקיר נמצאו גם תלמודי תורה (המקבילים לבית הספר היסודי) שאף מתגאים כי מקצוע הליבה היחיד שהם מלמדים הוא חשבון - שעה אחת בשבוע.

במערכת הלימודים החסרה הזו, שאיננה מכשירה את בוגריה למרבית המקצועות הדרושים כיום בשוק התעסוקה, לומדים כיום כ־350 אלף תלמידים. בשנת 2008 היוו תלמידי זרם החינוך החרדי כחמישית מכלל התלמידים בישראל. כיום, המספר כבר גדול יותר - ורק יגדל בהמשך.