אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכוי סובייקטיבי הוא ה"יהיה בסדר" החדש

סיכוי סובייקטיבי הוא ה"יהיה בסדר" החדש

הסיכוי הסובייקטיבי מסוכן ויוצר הטיה בקבלת ההחלטות. הוא גם המקור ל "יהיה בסדר" הישראלי שלמדנו על בשרנו שלא תמיד עובד. לכן, על הציבור הישראלי להכין את עצמו לכל אפשרות

11.02.2011, 08:58 | טל שביט

המשבר הפוליטי במצריים הזכיר לנו כי אנו חיים באזור נפיץ ולא יציב, וכי בכל רגע הכל יכול להשתנות. הציבור הישראלי לעומת זאת חי שנים רבות בהכחשה וחושב ששום דבר לא יכול להשתנות. אז איך יתכן שלמרות כל מה שקורה מסביבנו אנחנו עדיין חושבים שהכל טוב?

את התשובה אפשר למצוא בסיכוי הסובייקטיבי, שאותו אנו משייכים לאירועי קיצון או בכלל לאירועים שונים בחיינו. קחו למשל את המשבר הכלכלי של 2008 ואת ההפתעה הגדולה שהיתה למשקיעים, לבנקים ולממשלות מייד לאחר שהוא פרץ. הייתכן שאף לא אחד חזה את התקרבותו של המשבר או את עוצמתו? התשובה היא כמובן שרבים במערכת הפיננסית הרגישו שמשהו לא בסדר, אך מבחינה פסיכולוגית נתנו לאירוע כזה סיכוי סובייקטיבי נמוך מדי - או לפחות נמוך מהסיכוי האמיתי.

במקרה כזה של אירוע שלילי, הנטייה היא לתת סיכוי נמוך מדי לאירוע. אך מה בקשר לאירוע חיובי? קחו למשל קנייה של כרטיס הגרלה בלוטו. במקרה הזה אנו נוטים לתת סיכוי גבוה מדי לזכייה בפרס הגדול וזו הסיבה כנראה שאנו מוכנים לקנות כרטיס הגרלה. זו גם הסיבה שמשקיעים רבים השקיעו את כספם במציאת נפט (שנראה כמו רכישה של כרטיס לוטו).

הערכת אירועים על פי הסיכוי הסובייקטיבי היא אחת הסיבות לבועות פיננסיות. המשקיעים חושבים שהסיכוי לעליית המניות גדול ממה שהוא באמת ולכן משקיעים עוד ועוד כסף. ההשקעות גורמות לעליית מחירים ומחזקות את הבועה עד לרגע הפיצוץ.

אז מה קורה בישראל? אנו חיים באזור מסוכן ונפיץ תחת איום מתמיד של טרור, טילים ואיראן שמאיימת להשמיד את ישראל כשתוכל. הפשע והשחיתות עולים על כל דמיון ומערכת החינוך מידרדרת במהירות ומשאירה אותנו ללא המשאב האנושי שחשוב כל כך לקיומנו. לאחרונה גם מחירי מוצרים רבים עולים בהתמדה וצפויים עוד לעלות בזמן הקרוב.

אז איך אפשר להסביר את ההתנהגות של הציבור הישראלי? כיצד ייתכן כי הישראלים קונים עוד ועוד, לוקחים עוד משכנתאות ומחפשים עוד יעדים לטיול הבא בחו"ל? כיצד ייתכן כי מחירי הנדל"ן בישראל עולים בהתמדה והבורסה לא מפסיקה לעלות?

התשובה גם כאן תהיה ההסתברות הסובייקטיבית. למרות ההבנה שמשהו כאן לא בסדר עם מחירי הנדל"ן, אנשים עדיין רצים ומשקיעים בדירות. למרות שכולם מבינים שעליית מחירי הדלק והמוצרים האחרים פוגעת להם בכיס הם ממשיכים לקנות. למרות שהישראלי יודע שלעמוד עם מינוס בבנק ולקנות ג'יפ חדש זה לא הגיוני הוא עושה את זה. אך לא רק בתחום הכלכלי או בצריכה, אלא גם בתחומים אחרים ישנו פער גדול בין מה שאנו יודעים לבין מה שאנו עושים. למשל, ברור לכולם שרעידת אדמה זה רק עניין של זמן אבל לא עושים עם זה כלום. זה גם ברור שכשטילים יפגעו בתל אביב לא יהיה מי שיחלץ אזרחים מבניינים גבוהים, אך גם במקרה הזה לא עושים דבר. אותו הדבר לגבי החינוך, המים וכו'.

תרחישים של פגיעת טילים, רעידת אדמה או מצב שבו הבנק לא יאפשר לנו יותר אשראי נראים לרובנו כאירועי קיצון להם אנו נוטים לתת סיכוי סובייקטיבי קטן יותר מהסיכוי האמיתי שיקרו. ההתנהגות שלנו תלויה בסיכוי הסובייקטיבי שאנו נותנים ובסופו של דבר אנו עלולים למצוא את עצמנו לא מוכנים למשבר כלכלי, להתקפת טילים או לרעידת אדמה.

אך יש מקומות בהם מתייחסים באופן רציני יותר לאירועים קיצוניים. בשנים האחרונות, ובעיקר אחרי המשבר, התפתח ניהול הסיכונים בבנקים ובמערכת הפיננסית בעקבות רגולציה בינלאומית. אחד הפרמטרים החשובים בניהול סיכונים הוא בחינת אירועי הקיצון והשפעתם על ניהול הבנק. במקרה זה נותנים משקל כבד לאירועי קיצון שליליים ולעיתים אפילו בסיכוי סובייקטיבי גבוה ממה שהוא באמת.

הציבור הישראלי צריך לקחת ברצינות גדולה יותר את הסיכוי לאירועי קיצון ולהכין עצמו לכל אפשרות. הסיכוי הסובייקטיבי מסוכן ויוצר הטיה בקבלת ההחלטות. הוא גם המקור ל "יהיה בסדר" הישראלי שלמדנו על בשרנו שלא תמיד עובד.

ד"ר טל שביט הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, ראש המחלקה למימון, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות