אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השורה התחתונה: איפה להשקיע את הכסף בשוקי עולם? צילום: בלומברג

השורה התחתונה: איפה להשקיע את הכסף בשוקי עולם?

פדיונות ענק של משקיעים בשווקים המתעוררים הובילו אותם לירידות חדות, כשמנגד, השווקים המפותחים וארה"ב בראשם שוב מושכים אליהם כספים, והתשואות בהתאם. העולם המפותח שוב רלבנטי, אבל אל תמהרו להספיד את ההשקעה במדינות המתעוררות

13.02.2011, 07:02 | ענת ציפקין

פאניקה. זו המילה המתאימה ביותר לתאר את התנהגות השווקים המתעוררים בתחילתה של שנת 2011. לאחר שבשנים האחרונות החלו המשקיעים להניע את כספיהם באופן מסיבי החוצה מהשווקים המפותחים, וארצות הברית בראשם, וליצוק אותם לתוך השווקים המתעוררים, הרי שבחודש האחרון תנועה זו התהפכה. והתוצאות בהתאם. הבורסה בברזיל ירדה מתחילת השנה ב־5.1%, זו של הודו צנחה ב־13.6% ובסין ירדו המניות ב־0.2%. מנגד, רשם שוק המניות האמריקאי עלייה נאה של לא פחות מ־6%.

ראש בראש: שווקים מתעוררים מול שווקים מפותחים

הדבר מתבטא גם בתנועות הכספים בקרנות הנאמנות, אחד מכלי ההשקעה העיקריים של המשקיעים. מנתונים שפרסם בנק אוף אמריקה־מריל לינץ' עולה כי בינואר לבדו נפדו מקרנות מנייתיות המשקיעות בשווקים מתעוררים כ־6.8 מיליארד דולר, סכום גבוה, אם כי עדיין לא מתקרב לשיא של ינואר 2008 (10.7 מיליארד דולר). בפרק זמן זה גייסו קרנות מנייתיות המשקיעות בשווקים מפותחים לא פחות מ־21 מיליארד דולר, 16.7 מיליארד דולר מתוכם בארה"ב. ההתנהגות של השווקים אופיינית לתקופות שבהן גובר החשש של המשקיעים, כשהכסף מוסט ממקומות עתירי סיכון, דוגמת השווקים המפותחים, ועושה את דרכו לנכסים שנחשבים למקלטים בימי סערה, דוגמת השוק האמריקאי.

10 ליועץ: כל מה שאתם  צריכים לדעת היום על שוק ההון

חיים ישראל. אירופה, ארה"ב ויפן נתפסות כחופי מבטחים, צילום: בועז אופנהיים חיים ישראל. אירופה, ארה"ב ויפן נתפסות כחופי מבטחים | צילום: בועז אופנהיים חיים ישראל. אירופה, ארה"ב ויפן נתפסות כחופי מבטחים, צילום: בועז אופנהיים
האינפלציה מתחילה להרים את הראש

 

"די ברור לאן הכספים הולכים", אומר חיים ישראל, סגן מנהל מחלקת מחקר שווקים מתעוררים במריל לינץ', שמציין שתי סיבות עיקריות לכך שהכסף מופנה כיום לשווקים המפותחים: הראשונה היא המצב הפוליטי במצרים, "שגרם לאנשים להסתכל שוב על הסיכון הכרוך בהשקעה בשווקים מתעוררים". להערכתו, חוסר הוודאות לגבי עתידה של מצרים הסיט משקיעים רבים מהשקעה במדינה ובמדינות נוספות שבהן נשמעו קולות של הפיכה, בעיקר בעולם הערבי, להשקעה באירופה, ארה"ב ויפן, הנתפסות כחופי מבטחים.

הסיבה השנייה שמציין ישראל קשורה לעליית מחירים גלובלית, שמתבטאת באינפלציה מואצת בעיקר בשווקים המתעוררים. בהמשך ישיר לכך הוא מציין, כי אינפלציה גבוהה מגבירה את החשש מהעלאות ריבית חדות ומהירות. ביטוי לעליית המחירים החדה ניתן לקבל בנתונים שפרסם מוקדם יותר החודש האו"ם, שמהם עולה כי מחיריהן של לא פחות מ־55 סחורות מזון זינקו בינואר ב־3.4% בממוצע. כמו כן פורסם, כי הצרכנים במדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין), גוש המדינות המוביל בעולם המתעורר, מוציאים כ־19% מהכנסתם הפנויה על מזון בהשוואה ל־6% בלבד בארה"ב. האינפלציה עלולה לפגוע מאוד בצרכנים אלו, להחליש את כוח הקנייה שלהם, ולהוריד את הביקוש הפנימי במדינות אלו - מהלך שעלול להביא לשוקי ההון להגיב בהתאם.

"השווקים המתעוררים נכנסו לסביבה אינפלציונית", קובע ישראל. "משקיעים שואלים את עצמם מי מהמדינות האלה, ומתי, יעלו בתגובה את הריבית. בארה"ב הבנק הפדרלי כבר נתן לכך תשובה ברורה, שזה לא יקרה בקרוב. המשקיעים, לכן, מעדיפים להסיט את הכספים שלהם למדינות כמו ארה"ב, שבהן הריבית לא צפויה לעלות בחדות". לאחר ששבעה בנקים מרכזיים במדינות מתעוררות גדולות, דוגמת ברזיל ואינדונזיה, החלו להעלות את הריביות בחודשים האחרונים כצעד מנע לאינפלציה, גבר החשש בקרב המשקיעים, כי הדבר יגרור האטה בצמיחה המהירה שרשמו בשנים האחרונות.

השווקים המתעוררים פחות אטרקטיביים

 

ההשפעות של התהליכים הכלכליים יתבררו ככל שיחלוף הזמן. בינתיים הפדיונות הגדולים בשווקים המתעוררים, הם שמטרידים את מנוחתם של הבנקים הזרים. כלכלני סיטיבנק סבורים שלא מדובר בראשיתה של מגמה. "בשבוע האחרון של ינואר היקף הפדיונות מהשווקים המתעוררים הסתכם ב־0.4% מסך הנכסים שמנהלות קרנות אלו, כך שבסך הכל מדובר בנטרול הגיוסים בשני השבועות שקדמו לו", אומרים במחלקת המחקר של הבנק. "מתחילת 2008 היו פדיונות בהיקף של 220 מיליארד דולר מקרנות המשקיעות בשווקים מפותחים, כש־65 מיליארד דולר מתוכם ב־2010 לבדה. אנחנו סקפטיים אם מה שקרה בתחילת 2011 מראה על שינוי מהותי בטעמם של המשקיעים, וחייבים לציין שרק זרם חזק מאוד של גיוסים לאקוויטי של שווקים המפותחים, שיימשך לפחות 12 חודשים עוקבים, עשוי להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לאושש את קרנות השווקים המפותחים ולהביא אותן למצב שהיו בו טרום המשבר של 2008".

כלכלני סיטי מציינים, כי בטווח הארוך צפויים להשפיע על המשקיעים סוגיות מבניות בשווקים המפותחים, כגון שיעור תשואה נמוך יותר, תנודתיות גבוהה, והצלקות שהמשקיעים סוחבים מהעשור האחרון שבו הניבו השווקים תשואה מצטברת אפסית. משכך, סבורים בסיטי כי הביקוש לשווקים מתעוררים דווקא צפוי לגדול בקצב מהיר יותר מאשר הביקוש לשווקים המפותחים.

בדויטשה בנק רואים את המצב הנוכחי מזווית מעט אחרת. "היסטורית, מכפיל הרווח של השווקים במדינות המתפתחות היה נמוך יותר מזה של השווקים המפותחים", אומר דן הארוורד, אנליסט בכיר בדויטשה בנק ישראל. "בשנה וחצי האחרונות המשקיעים התחילו לשאול את עצמם האם כדאי להשקיע ישירות במדינות המתעוררות, שמכפיליהן נעשו גבוהים, או דרך חברות גלובליות שפועלות בהן. המשקיעים התחילו לתמחר את הצמיחה הגלובלית, וראו שבתקופה האחרונה השווקים המתעוררים הופכים לפחות אטרקטיביים להשקעה". משכך, במחלקת המחקר של דויטשה בנק העולמית מעניקים "משקל חסר" להשקעה בשווקים המתעוררים. עם זאת, הנחת העבודה של הבנק היא שמחירי הסחורות, הגורם המהותי שמשפיע על האינפלציה בשווקים אלה, צפויים לרדת - בניגוד לקונצנזוס, שבעטיו גובר החשש מירידות בשווקים.

השינויים מביאים איתם גם הזדמנות

 

ג'ון פול סמית', אסטרטג מחלקת המחקר של דויטשה, מעריך שהחשש מאינפלציה בשווקים המתעוררים, המונעת בין היתר מעלייה גלובלית במחירי המזון, יניע ממשלות אלו לנקוט צעדים לא קונבנציונליים למיגורה. "הן ינסו לרסן את הביקוש לסחורות, ואף יגדילו את הסובסידיות כדי למנוע העלאת מחירי מזון", כתב בסקירה שהוציא לאחרונה. לפיכך, פול סמית' מודאג מכך ש"מהלכים אלו יגררו תגובה שלילית של שוקי המניות במדינות המתעוררות".

אז מה הלאה? כאן ישנה חלוקה ברורה בין שתי אסכולות - האחת דוגלת בהמשך מגמת החזרה של המשקיעים לשווקים המפותחים והשנייה שמציעה לאמץ את הירידות האחרונות כדי להגדיל פוזיציה בשווקים המתעוררים.

מארק פאבר. מאמין בכלכלות המפותחות, צילום: בלומברג מארק פאבר. מאמין בכלכלות המפותחות | צילום: בלומברג מארק פאבר. מאמין בכלכלות המפותחות, צילום: בלומברג

מארק פאבר, גורו ההשקעות שחזה את המפולת בוול סטריט ב־1987, מפזר בשבועות האחרונים הצהרות שלפיהן שוקי המניות של הכלכלות המפותחות יניבו השנה ביצועי יתר על פני אלו של השווקים המתעוררים. "ב־18 החודשים האחרונים השווקים המתעוררים הציגו ביצועים יוצאי דופן, וחלקם אף עקפו את השיאים שאליהם הגיעו לפני המשבר העולמי", אמר פאבר בראיון ל־CNBC בסוף ינואר. לדעתו, חלקם כבר מתומחרים גבוה מדי, וזרימת הנזילות הגלובלית צפויה להזניק עוד יותר את מחירי הסחורות, המזון והאנרגיה שם, ולגרום להתפרצות אינפלציונית. משכך, הוא טוען, "עומדות בפני קובעי המדיניות שם שתי אופציות - לתת לאינפלציה לדהור, או לרסן אותה באמצעות הידוק מוניטרי. שתי האופציות האלו גרועות לשווקים המתעוררים".

וזה לא שפאבר שורי על השוק האמריקאי. בראיון לבלומברג בסוף ינואר הוא העריך שמדד S&P 500 יירד בחודשים הקרובים בכ־10% ולעומתו השווקים המתעוררים יירדו בכ־20%-30%.

גורו השקעות אחר, מארק מוביוס, רואה בשינויים בעולם המתעורר הזדמנות טובה להשקעה. מוביוס, יו"ר טמפלטון ומומחה להשקעה בשווקים המתעוררים, אמר בראיון לאתר מרקטווטש מקבוצת הוול סטריט ג'ורנל, כי הוא מסתכל לטווח הארוך. על האירועים במצרים הוא אומר, כי "אלה חולפים כמו שהם באים. הסביבה הגלובלית הנוכחית מייצרת הזדמנות לרכוש נכסים במחיר נמוך, כשהמשקיעים מוכרים מכל הבא ליד בפאניקה מוחלטת". 56% מתיק ההשקעות של קרן טמפלטון פרונטיר, שאותה הוא מנהל, מושקעים במזרח התיכון ובאפריקה, מתוכם כ־8% (4.3% מסך הקרן) במצרים. "אני עדיין מושקע שם, ולא מתכוון למכור", הוא אומר.

תקשורת ברוסיה, כלי רכב בטורקיה

 

ויש גם מי שמנסים ללכת בדרך ביניים. בבנק אוף אמריקה־מריל לינץ' הצהירו כי הם שוריים בטווח הארוך על השווקים המתפתחים, אבל לשנה הנוכחית הם ממליצים להגדיל חשיפה דווקא לאלו המפותחים. "ההמלצה החזקה שלנו היא ארה"ב, שבה נתוני המאקרו תומכים בהתאוששות הכלכלה, אולם בכל מקרה, תמיד יש לבדוק כל מדינה וסקטור לגופם", טוענים שם. למשקיעים שמבקשים להיחשף לשווקים המתעוררים ממליצים במריל לינץ' על השקעה במגזרי הקמעונאות והטלקום ברוסיה, כמו גם על תעשיית הרכב הטורקית.

בדויטשה בנק ממליצים למשקיעים להעניק למקסיקו "משקל יתר" בתיק השווקים המתעוררים, שכן זו צפויה ליהנות מההתאוששות בכלכלת ארה"ב, ונחשבת לחסינה יחסית ל"בועה החמה" האופיינית לשווקים מתעוררים. גם בדויטשה ממליצים לשים לב לשוק הטורקי על רקע הירידות שנרשמו שם. מנגד, הם מעניקים "משקל חסר" להשקעות בברזיל וברוסיה, שיסבלו לדבריהם מהירידה הצפויה במחירי הסחורות.

למשקיעים שמעדיפים את הביטחון של השווקים המפותחים ממליץ משה קלמפנר, ראש מחלקת מחקר בקמליה, להיחשף בעיקר לסקטור הפיננסים האמריקאי. "הבנקים בארה"ב נמצאים בנקודת מפנה, ואפשר לראות אצלם סימנים של התייצבות וצמיחה בפעילות הליבה". קלמפנר ממליץ על שתי קרנות סל העוקבות אחרי סקטור זה: SPDR KBW Banks (סימול: KBE) ו־SPDR KBW Regional Banking (סימול: KRE).

"החברות האמריקאיות צפויות ליהנות משיפור בצמיחת כלכלת ארה"ב, לצד עלייה בביטחון הצרכנים והעסקים שם, למרות שיעור האבטלה הגבוה", מסביר קלמפנר. עם זאת, הוא מציין, שגם בשווקים המתעוררים יש מקום לעליות. "בהתבסס על נתונים כמו מכפילי רווח, מכפילי הון ותשואות הדיבידנד, רמת הסלקטיביות ב־2011 תעלה ותאופיין בבחירה פרטנית של מדינות, ולא מדדים כלליים. זאת מכיוון שהקורלציה בין המדינות המתפתחות נמצאת במגמה של ירידה", הוא מסכם.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
הודו - הדבר הבא - כמו סין רק ללא סיכונים
בהודו הירידות האחרונות היו עקב יריבות של עשירי המדינה ,כך שבוצעו מכירות בבורסה המקומית ללא קשר למצבן הכלכלי של החברות אלא כנקמה של בעלי חברות למתחריהם, בנוסף בהודו כבר נמצאים לאחר מהלך עליות הריבית, מה שנשאר זה דמוקרטיה, צריכה חזקה פנימית שאיננה תלויה בצריכה העולמית ומעבר חד של אנשי מעמד נמוך למעמד ביניים, צמיחה של 9% לשנה (אמיתית ולא שקרית כמו שמפרסמים בסין ואי אפשר לגעת אם נכונה), כל אלה יתנו תשואה עודפת על שאר המדדים, במיוחד בהודו , מדד שנסחר בחסר לעומת מדדים אחרים- הזדמנות קנייה חד פעמית!!!!!!!
מוסדי , ת"א  |  13.02.11