הטעות הטכנית של שטרית עשויה להציל את גאידמק

תיק פועלים נאמנויות וארקדי גאידמק, כחלק מפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים, שמתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מציג תמונה תמוהה דווקא באשר להתנהלות המחוקק. סוגיה מרכזית העומדת במחלוקת בין פרקליטי גאידמק לבין התביעה היא כניסתו לתוקף של סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון. אחת הסיבות למחלוקת הקשה הזו היא התנהלותם של שני שרי המשפטים שכיהנו באותה תקופה, ציפי לבני ומאיר שטרית: לבני, כך מסתבר, לא פרסמה ברשומות "בשגגה" את הצו שמכניס לתוקף את הוראות החוק, ושטרית פרסם צו בנוסח אחר מזה שאושר בוועדת חוקה חוק ומשפט.

השאלה "באיזה תאריך בדיוק נכנסו לתוקף הוראות חוק איסור הלבנת הון" קריטית לנאשמים בתיק, שכן על פי כתב האישום, ב־18 באפריל 2002 פתח איש העסקים נחום גלמור את חשבון הבנק של חברת קאזפוספט בבנק הפועלים, שבאמצעותו הולבן ההון לכאורה.

גלמור מואשם שהצהיר שהוא הנהנה היחיד בחשבון ובעל השליטה בחברת קאזפוספט, בעוד שהצהרתו היתה כוזבת ובפועל הנהנה בחשבון היה גאידמק. לכן יוחסה לגלמור ולגאידמק עבירה על החוק לאיסור הלבנת הון.

הצו לא פורסם בזמן

סנגורי הנאשמים טוענים שהצו שהכניס לתוקף את הפרקים הרלבנטיים לחוק נחקק ב־19 במאי 2002, ופורסם ברשומות ב־22 במאי. הנאשמים נסמכים על כך שמועד תחולתו של כל דבר חקיקה הנו מיום פרסומו, ומכאן שלטענתם, העבירה התרחשה עוד קודם לכן, ב־18 באפריל.

סנגוריו של גאידמק, פרופ' דוד ליבאי ודפנה ליבאי, טענו בבית המשפט כי בישיבתה ב־31 בינואר 2002 אישרה ועדת חוקה חוק ומשפט את צו הכניסה לתוקף שהוציא שר המשפטים, ולפיו כניסת הפרקים הרלבנטיים לחוק איסור הלבנת הון היתה ב־17 בפברואר 2002, אלא שלטענת גאידמק, וכך מודה הפרקליטות, "שר המשפטים, כנראה בשגגה, לא פרסם את צו הכניסה לתוקף ברשומות".

גאידמק טוען כי ממלאת מקום שר המשפטים דאז ציפי לבני הביאה לאישור בוועדת החוקה את הצו שלפיו "הצווים והתקנות ייכנסו לתוקף ב־17 בפברואר 2002", אלא שהצו שאושר ב־31 בינואר בוועדת החוקה לא פורסם. לטענת הסנגורים, הצו לא נחתם על ידי השרה ולא נכנס לתוקף. לטענתם, ב־22 במאי 2002 פורסם בקובץ התקנות נוסח שלא הובא לוועדת החוקה ולא אושר על ידיה, ומדובר בצו המתיימר להחיל את החוק רטרואקטיבית, החל מ־17 בפברואר 2002.

"פגם טכני"

הפרקליטות, באמצעות עו"ד שרון פרידמן ולירן חיים, הסכימה כי חל איסור על חקיקה פלילית רטרואקטיבית, אך טענה כי "לא כל דבר חוק המתקן פגם טכני מהווה חקיקה רטרואקטיבית". בין היתר הזכירה הפרקליטות את הלכת בנסול, שבה תיקן שר האוצר רטרואקטיבית הוראות בעניין תשלום מס הבלו.

לטענת הפרקליטות, יש לפרש את הצו בפרשנות תכליתית, ולקבוע כי הואיל והנאשמים פעלו לפיו כבר מ־17 בפברואר 2002, ולאור העובדה שהוא תוקן מאוחר יותר עקב טעות טכנית, אין בכך כדי לפטור את הנאשמים מאחריות פלילית. לפי הפרקליטות, טענת גאידמק שההוראות מעולם לא נכנסו לתוקף, "בלתי נתפסת", וקבלתה תבטל את כל ההליכים, הפליליים והאזרחיים, שהתנהלו נגדו בעשור האחרון. עוד טוענת הפרקליטות כי אין זה משנה כיצד פעלו השרים, שכן סעיף 35 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי אם שר המשפטים לא יעשה שימוש בסמכותו לקבוע מועדים אחרים, ייכנסו הסעיפים לתוקפם אוטומטית.

תגובת לבני: "לבני לא כיהנה כשרת המשפטים בתקופה הרבלנטית. יתכן והתבקשה למלא באופן נקודתי את מקום השר למספר ימים, ואם הביאה את הנושא לוועדה היה זה במסגרת זו וכדי למנוע עיכוב בחקיקה. הניסיון להציג את התקופה ככזו שבה כיהנו שני שרי משפטים שאחד החליף את השני אינו אמת. לבני אינה קשורה לקידום הצו ופרסומו, שהרי הנושא נמצא בסמכות הבלעדית של שר המשפטים, משרדו ומחלקת הרשומות. הניסיון לשרבב את שמה פסול".