אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"במגזר מעדיפים עבודה 'בשחור', אבל זה פחות משתלם בטווח הארוך" צילום: אוראל כהן

"במגזר מעדיפים עבודה 'בשחור', אבל זה פחות משתלם בטווח הארוך"

עבודה מתחת לשולחן בשביל להמשיך לקבל קצבאות? תפגע בפנסיה של האברכים. עבודה עם חילונים משחיתה? תפיסה מיושנת. גורו התעסוקה החרדי שמואל פפנהיים מנפץ מיתוסים

15.02.2011, 14:35 | הדס שפר

אתמול נחשף ב"כלכליסט" סיפורה של חברת השמה המתקשה לאייש כ־1,500 משרות ייעודיות למגזר החרדי. לטענת החברה, ל.מ. כוח אדם, בחודשים האחרונים נמצאו רק מועמדים חרדים בודדים למאות המשרות בתחומי שירות לקוחות, הנהלת חשבונות והתעשיות השונות. "מהניסיון שלי למדתי שבדרך כלל חרדים פשוט מעדיפים לקבל קצבה מהמדינה, וללכת לעבוד 'בשחור' מבלי לשלם מסים", אמר מנכ"ל החברה המאוכזב, רפי אלימלך.

קורות חיים "העבודה לא הפכה אותי לחצי דתי" עמיחי גרינברג לומד בכולל עד 11:00 ואח"כ הולך לעבודה: "לאחי יש שמונה בנות והוא יושב ולומד. למרות זאת, האוברדראפט שלי יותר גדול משלו" הדס שפר, 91 תגובותלכתבה המלאה

הטענות על כך שהציבור החרדי מעדיף לעבוד "בשחור" - בצורה לא רשמית ובלי לשלם מסים - עולות לא פעם מפי מעסיקים וארגונים הפועלים לעידוד תעסוקת החרדים. גם במגזר יש מי שמודה שהסטיגמה השלילית נכונה בחלקה ואף נלחמים לשנות אותה מבפנים. "המונח לעבוד 'בשחור' השתרש במגזר החרדי בתקופת קום המדינה, זה פשוט נתפס בתודעה כדרך מועדפת לעבוד, שההורים מעבירים לילדים". כך אומר שמואל חיים פפנהיים, דמות מוכרת בעדה החרדית ועיתונאי לשעבר, שעשה שינוי קריירה והפך למקדם תעסוקה במגזר. לדבריו, "לציבור החרדי קשה לשנות מהר תודעה. כמו שאומרים ש'קל יותר להוציא את היהודים מהגלות מאשר להוציא את הגלות מהלב היהודי'. חלק מהעבודה שלנו הוא להתמודד עם תפיסות ישנות שקשה לשנות אותן".

איך מתמודדים עם ההעדפה לעבודה "בשחור"? פפנהיים מפתיע ומסביר את חוסר הכדאיות הכלכלית שלה: "אני מסביר שזו טעות וזה פחות משתלם להם. אולי בטווח הקרוב זה שווה, אבל בטווח הרחוק הם יוצאים מופסדים, בלי פנסיה ובלי קרנות השתלמות. אנחנו רואים אנשים שמגיעים לגיל זקנה ואין להם ממה לחיות. אני מראה להם שזה ממש לא כלכלי למרות ההנחות ולמרות הקצבה".

עורך שהפך ליועץ תעסוקה

פפנהיים (41) הוא אב לחמישה, סב לנכד ומתגורר בקריה החרדית בבית שמש. הוא מוכר כעורך לשעבר בעיתון החרדי "העדה", אך גם הייחוס המשפחתי תורם לפרסומו - סבו, הרב שלמה פפנהיים, נחשב לאחד מראשי העדה החרדית ומשמש חבר דירקטוריון בבית החולים ביקור חולים. אביו של פפנהיים יושב ולומד, וכך גם אחיו וגיסיו. "סבא שלי עסק בעשייה ציבורית וזה נדבק לי ממנו", הוא מסביר את בחירתו ללכת לעבוד ולא ללמוד. לאחר שהתחתן למד 15 שנה בכולל, הוציא תעודה לרבנות ובמקביל עסק בעשייה ציבורית.

בשלוש השנים האחרונות, לאחר שפרש מעיתונאות, הוא עובד ב־70% משרה כאחראי השמה בארגון מפת"ח, מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים של הג'וינט. במקביל הוא מתנדב במד"א, משמש כמנהל שירות הלקוחות של קופת חולים מאוחדת בבית שמש, ועושה יחסי ציבור לכמה גופים חרדיים. "בדמי הפיצויים התחלתי ללמוד מינהל עסקים במכללת לומדה (מכללה חרדית - ה"ש), ויום אחד ראיתי פרסום לקורס מקצועי של מקדמי תעסוקה".

העבודה מחלחלת לקהילה

שמואל חיים פפנהיים, צילום: אוראל כהן שמואל חיים פפנהיים | צילום: אוראל כהן שמואל חיים פפנהיים, צילום: אוראל כהן

עבודת ההשמה במגזר החרדי מתמקדת יותר בהכנת המועמד לעולם התעסוקה ופחות בהיבטים הטכניים של שליחת קורות חיים. "לאחרונה הגיע אליי אברך, אב לחמישה, שביקש ללמוד תוכנות מחשב. הבעיה היתה שאשתו התנגדה לזה, היא שמעה שהאינטרנט מקלקל. הצעתי לו להדפיס את תוכנית הלימודים, מה נדרש ממנו ובאיזו אווירה ילמד, ולהראות לאשתו. אחרי שהיא קראה את הדברים היא הסכימה".

פפנהיים מסביר כי "החלום שלי הוא שיהיו לנו רופאים חרדים. כיום הציבור החרדי חי בפחד ומגננה מפני הפיתוים שבחוץ: מתירנות, חזות חיצונית וסלנג, ומרגיש שהוא צריך להעמיד חומות בצורות. אבל זו בעיה. הציבור החרדי מקים משפחות ודורות של אנשים שחיים בצמצום משווע. אם בדור הקודם ההורים והסבים עוד נשענו על כספים מגרמניה, עבדו ויכלו להחזיק את הילדים, היום אנחנו בנים להורים שהם תלמידי ישיבה, ואין להם יכולת להחזיק את הילדים והנכדים. גם למי שגומר ישיבה ורוצה לצאת לעבוד יש מחסומים רציניים כי אין לו ידע באנגלית, עברית נכונה, מתמטיקה. אי אפשר להמשיך כך".

השינוי בגישת החרדים לשוק העבודה, שמתאר פפנהיים, קורה בשנים האחרונות. "עד לפני עשור החרדים התאפיינו בכך שהם כמעט לא יצאו לעבודות כלליות או חופשיות אלא עסקו בעבודות מסורתיות בתוך הקהילה. הם יכולים לעבוד 10 שעות ובקושי לקבל מספיק כסף לכלכל את המשפחה", הוא מסביר. לדבריו, השינוי החל מתחום ההשכלה, "המועצה להשכלה גבוהה הבינה ודאגה למכללות מותאמות לחרדים. כיום כמעט לכל מכללה יש שלוחה חרדית, כיתות שלמות שלומדות יישומי מחשב, הנדסה, חשמלאות. המדינה גם עוזרת במימון הלימודים, עם מלגה או הלוואה, כדי שאברך לא יוכל להגיד, 'אין לי משאבים ללמוד ולכן אני לא יוצא לעבודה'".

איך מתחילים להכשיר לעבודה אברך בן 19 שמגיע אליך מהכולל?

"אני משוחח איתו, בודק איזו מיומנות מקצועית יש לו מהישיבה או מהבית, מה השאיפות שלו. לאחר מכן אני בודק אם עליו ללמוד את לימודי הליבה - מתמטיקה ואנגלית. אז אני מנתח את הדברים, ומנסה לכוון אותו לקחת את ההחלטה הנכונה עבורו".

פפנהיים מציין כי כיום יש מסלולים רבים לעבודה, ובמרכז ההשמה מנסים להביא אותם לתודעת הציבור החרדי. "בגלל הרגישויות, חלק מהציבור אומר שהתקלקלנו כשנפתחנו לציבור הרחב. אבל זה מחלחל לתוך הקהילה. כולם יודעים שהרבנים נותנים את ברכת הדרך, אבל הם לא יכולים לצאת ולהכריז על זה בקול רם ובאופן ברור, כי אף אחד לא יודע לאן זה יוביל את המגזר החרדי בעתיד".

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
הטוקבקיסטים מוכיחים את צדקת החרדים הקיצוניים
אין לכם כל רצון שנשתלב בחברה, לא בצבא ולא בעבודה. אתם לא רוצים להיות חכמים יותר, אבל אפילו לא רוצים להיות צודקים. אתם רוצים לשנוא את הדוסים המעצבנים, ולכן אתם תחליפו סיבה בסיבה, העיקר שיישאר לכם התירוץ לשנוא. הקימו מסגרות מותאמות בצבא לנוער החרדי, מי הראשון שיפעל נגד? נכון, הארגונים של שחר אילן וחבריו, ששנים מטיפים מעל כל במה לגיוס הנוער החרדי. מה קרה? זה לא מספיק? אז תמתינו, תבדקו מה קורה, למה להתנגד? זה ברור למה, כי אם הם לא יתנגדו, מה תהיה האג'נדה שלהם לשנוא? בשם מה הם ירוצו לכנסת? אם לא נשנא אחד את השני, בשם מה נחלוב תקציבים מהקרן החדשה ומכל מי שרוצה לראות אותנו רבים ומתגוששים האחד עם השני? מנסים לשלב את החרדים בשוק העבודה. כל אדם שמעט שכל לו בראשו יבין שאין כל קשר לצבא ולשוק העבודה. ההתניה הזו ממש לא דמוקרטית. וההזניה הזו של מדינת ישראל כמדינת צבא, לא מוסיפה לה לא כבוד ולא שום דבר אחר. מעניין שגם החלק השמאלני של המדינה מבין את זה היום, שהפיכת הצבא לכור ההיתוך של מדינת ישראל גרמה רק רע. אבל נניח לזה, ונלך לשיטתכם, כמו שאומרים בישיבות, מה אתם רוצים מאדם בן 30 שלא עשה צבא, כי הוא חרדי, כי לא היו בזמנו מסגרות מתאימות, כי הוא חונך על ברכי השקפה חרדית, קיצונית או פחות, שאין לשרת בצה"ל. מה אתם רוצים ממנו, שלא יביא טרף לפי הטף? הוא רוצה לעבוד. בשם איזה אידיאל אתם לא נותנים לו? לא תשיגו בזה כלום. החברה החרדית מחפשת את דרכה כיום, היא גדלה, ומה שהתאים לה פעם, לא מתאים כיום. אפשר להתנהג בשכל, לבודד סיבות, להבין מה אפשר ומה אי אפשר. מה הגיוני ומה לא הגיוני. ולראות מה ניתן לעשות. אבל הדבר האחרון שחסר לכם זה השתלבות של הציבור החרדי במדינה, בצבא, ובשוק העבודה. לכן, ורק לכן, אתם עומדים וצועקים בגרון ניחר מעל כל במה, הם לא עשו צבא, שלא יתנו להם מקומות עבודה. וכשהם עובדים בשחור, כי לא נתתם להם ברירה, אתם חוזרים לצעוק, הם גונבים מהמדינה, הם לא מצהירים. וכשהצעירים כבר רוצים לעשות צבא, אתם שבים לצעוק, איזו אפליה זו שנותנים להם מסגרות מתאימות להם, שישרתו כמונו, עם בנות. וזה לא כי אתם רוצים שויון הזדמנויות, וזה לא כי אתם רוצים שויון בנטל. אלו הכל סיפורים! אתם רוצים לשנוא, לפעמים המרק הוא רק תירוץ! הייתי מסיים שזה לא יעזור לכם, המגזר החרדי ישתלב על אפכם ועל חמתכם. ואתם תאבדו את הצידוק שלכם להשניא כל הזמן. אבל אני חושש שזה כן יעזור. החברה החרדית, כמו צב שהוציא את ראשו מן השריון לבדוק מה קורה בחוץ. וכשראה המוני רגלים שב והתכנס בקליפתו. החברה החרדית תבין היטב שלא את טובתה אתם דורשים. ותתנהג בהתאם. הרבנים לא ישתפו פעולה עם המסגרות המותאמות, אנשים יבינו ששוק העבודה לא מעונין בהם, ועדיף לעבוד בשחור, ולכם תישאר האג'נדה, להמשיך ולקלל את הדוסים השנואים. אני לא מאיים, כלל וכלל לא, אני מעדיף את התסריט הקודם, בו החרדים משתלבים ותורמים. אבל אתם דוחפים בכל הכח שזה לא יקרה, אז מה לכם כי תלינו.
דניאל - חרדי , ירושלים  |  15.02.11
לכל התגובות