אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגזר מחפש הכוונה

מגזר מחפש הכוונה

שלוש עמותות שתפקידן לתמוך במנהלי המגזר השלישי מסבירות למה תפקידו של המנהל החברתי סבוך הרבה יותר ממה שנראה. ככה זה כשבמקום בעלי מניות הוא מדווח לפילנתרופ, כשאין לו דרך להעריך את עובדיו כיוון שהם מתנדבים, וכשבעיני הציבור הוא נתפס כמושחת

15.02.2011, 21:39 | שגית פסטמן

רוח של התרגשות וציפייה נושבת לאחרונה מכיוון פעילים במגזר השלישי. ב־1 במרץ יתקיים בלשכת ראש הממשלה אירוע "השולחן העגול" בנוכחותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

האפקטיביות של החברתיות לפני כשנתיים הוקם ארגון מידות, שמדרג את ביצועי העמותות לפי ההתנהלות שלהן והתוצאות בשטח שגית פסטמןלכתבה המלאה

למעשה, מדובר בישיבת הצוות האולטימטיבית של המגזר, שכוללת את נציגי המדינה, קבוצת אנשי עסקים ממגוון תחומים ופעילי עמותות בכירים. המעמד המכובד מאפשר לקיים שיח חשוב ובלתי אמצעי עם השלטון שמטרתו לכונן יחסי שותפות, מסבירים גורמים חברתיים, המתכוונים לנצל את המעמד כדי לשטוח בפניהם של המשתתפים את הקשיים הפיננסיים, ובפרט קשיי המיסוי, המכבידים על ניהול כספי העמותות. מי שתייצג את העמותות בנושא זה היא מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המלכ"רים והעמותות בישראל. בשנה האחרונה הוקפאה פעילות הארגון בגלל שינויים בהנהלה, ועתה עומד בראשה יו"ר טרי, ד"ר יגאל בן שלום.

גלי סמבירא, שיתופים, צילום: אריאל בשור גלי סמבירא, שיתופים | צילום: אריאל בשור גלי סמבירא, שיתופים, צילום: אריאל בשור

נושא כאוב נוסף שיעלה על השולחן יהיה הניהול הבעייתי בקרב העמותות בארץ. בן שלום אומר שנושא ניהול העמותות דורש עבודה. "בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לשים דגש על הנושא. עכשיו יש מצב של חוסר ידע - עמותות רבות אינן מכירות חוקים ונהלים. למעשה אין להן אפילו כסף לקבל ייעוץ בנושא כדי לתקן את עצמן". התחושה היא שהתחום פרוץ, ומי שמנסות לשנות את המצב הן בין היתר שלוש עמותות שתומכות בהתמקצעות הניהול במגזר השלישי: שתי"ל, הוותיקה שבהן, עמותה הנותנת שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי; עמותת שיתופים, המקדמת את רעיון ההתמקצעות של ניהול העמותות ומבקשת לשמש המטה המרכזי לחשיבה מנהלתית במגזר השלישי; ועמותת נובה, שמפעילה מודל ייחודי שבמסגרתו היא מעניקה ייעוץ אסטרטגי, תפעולי וארגוני לעמותות בעזרת צוות תומך של שישה אנשים.

במובן מסוים, המודל החדש ביותר שמיושם בתחום הוא זה של נובה. מנכ"לית העמותה הדס גבאי אומרת שהמטרה שלו היא לאפשר זליגה של מידע וידע בזמן אמת מעולם העסקים למגזר השלישי. בשתי"ל מחזיקים בתפיסה אחרת. "אין ספק שלמנכ"לים מהמגזר השלישי יש מה ללמוד מהמגזר הפרטי, אבל אני לא חושב שצריך ואפשר להעתיק מהמגזר הזה אחד לאחד", אומר קרלוס שטיגליץ, סמנכ"ל שתי"ל. "לעמותות יש צרכים ייחודיים ויש להן השפעה עצומה על החברה הישראלית, ולכן צריך לפתח שפה ייחודית למנהלי הארגונים החברתיים".

טרנדים בפילנתרופיה

 

הדימוי שיש לניהול עמותות הוא בדרך כלל של עבודה פשוטה. לעמותה, בניגוד לעסק, אין מתחרים ואין עליה לחץ לסיים את השנה ברווח, אין תשתית של עובדים אלא של מתנדבים, ומעל הכל מדובר בעבודה למען מטרה טובה. אבל שיחה עם אנשי העמותות המטפלות בהתמקצעות מנפצת את הדימוי הזה. גלי סמבירא, המנהלת המקצועית של עמותת שיתופים, נאנחת: "יש שוני עצום בין להיות מנהל במגזר הפרטי ללהיות מנהל במגזר השלישי. בשנים האחרונות יש טרנד כזה שמנהלים מהמגזר הפרטי מתפתים להפוך למנהלי עמותה מתוך מניעים אלטרואיסטיים, וכשהם עושים את המהפך הם נדהמים לגלות שלמנכ"ל החברתי יש שק של שתי טונות על הגב, ולפעמים אין לו דברים בסיסיים שיעזרו לנהל את העמותה, כמו טופס הערכת עובד".

גבאי מסכימה: "מי שעושה את המעבר מבין פתאום שזה עולם שמבוסס על תרומות ולא על רווח כספי. במקום מחזיקי מניות יש לך תורמים. ההתנהלות מולם חייבת להיות שונה לגמרי, וזה רק חלק מההבדל, על קצה המזלג. דווקא כשאת באה ממקום של ניהול מקצועי את רואה כמה בעייתית ההתנהלות בעמותות. לדוגמה, בכל חברה פרטית יש בסיס נתונים, היסטוריה של מידע. כשאת מגיעה לעמותה אין את זה. את לא מבינה מי נגד מי. הקרנות שמממנות את העמותות לא רוצות לתרום כסף לתחום התשתיות כי זה לא סקסי. הן מעדיפות לממן צרכים מיידיים - חלוקת אוכל, טיפול בילדים. הן מעדיפות פרויקטים בשטח".

קרלוס שטיגליץ, שתיל, צילום: גיא אסיאג קרלוס שטיגליץ, שתיל | צילום: גיא אסיאג קרלוס שטיגליץ, שתיל, צילום: גיא אסיאג

"המנכ"ל החברתי לא יוצא לאסוף המחאות בנשפים מפוארים. ההון הפילנתרופי מלא תשוקות בנות חלוף", מתפייט שטיגליץ, "ואני מנסה להגיד שהפילנתרופ הממוצע הוא קריזיונר. פעם אחת הוא רוצה לתרום כסף כדי לטפל בילדים ומחר יתחשק לו לממן איזו אג'נדה אקולוגית. פילנתרופים אוהבים טרנדים, אבל עמותות לא יכולות להרשות לעצמן להיות אופנתיות ואף אחד לא יודע לאיזה כיוון תישוב הרוח בפעם הבאה שהארנקים ייפתחו".

"חוק העמותות הוא ג'ונגל"

 

לדברי שטיגליץ, יש שני סוגים עיקריים של מנהלי עמותות. הטיפוס הראשון מגיע מתחום הניהול הגבוה במגזר העסקי וחוטף הלם: "אחרי שהוא ניהל מערכות מורכבות בהייטק הוא מגיע לאדמה החרוכה של ניהול עמותות ולא יודע איך לתפקד". הטיפוס השני הוא של המנהיג הערכי, זה שהחל לנהל את העמותה דרך החיבור לאג'נדה שלה, ולא מפני שרצה לפתח קריירה ניהולית. "אלה אנשים שלמדו לנהל מתוך כך שמצאו את עצמם בתפקיד, וגם זה בעייתי".

איפה הבעיה? במנהלים או במגזר?

גבאי: "בהרבה מובנים עמותה היא סוג של סטארט־אפ. בתחילת הדרך יש חזון והמון אנרגיות חיוביות, אבל ככל שהעסק בונה את עצמו הוא חייב להישען יותר ויותר על ניהול מקצועי, וכשזה לא קורה מתחילות להיווצר בעיות".

שטיגליץ: "האמת היא שזה לא היה עוזר, גם אם כל אחד ואחד ממנהלי העמותות היה דוקטור לניהול. ברגע שאין להם תשתית טובה לנהל זה מחליש את כל העסק. כל עוד אין הכרה בחשיבות המגזר הזה יש השפעה שלילית כללית על יכולת הניהול".

סמבירא מאשרת: "מניסיוננו, דווקא המנכ"לים הם בעלי יכולות טובות. הבעיה היא באמת במחסור בתשתיות ניהוליות - אין מטה, אין מערכת, אין נתונים".

יש דרך שבה מנהל יכול להתכונן לתפקיד?

סמבירא: "בוודאי. ראשית צריך ללמוד את המגזר השלישי ואת סוגי תפקידי הניהול. צריך להתנסות בהתנדבות בארגון שמתאים לך. לגבש חזון, לברר כמה מוטיבציה יש לך - זו הרעת תנאים במידה מסוימת לעומת המגזר הפרטי. לעתים זו התחלה מלמטה, וצריך להכין את המשפחה לעבודה שיש בה מורכבות ומעורבות רגשית. אחר כך מגיעה הבחירה באסטרטגיית ניהול".

הדס גבאי, נובה, צילום: אריאל בשור הדס גבאי, נובה | צילום: אריאל בשור הדס גבאי, נובה, צילום: אריאל בשור

לא רק קשיים ניהוליים אובייקטיביים מחכים למנכ"לים החברתיים, אלא גם תדמית ציבורית שלילית למדי. פעמים רבות הציבור מתאר אותם כאנשים נהנתנים שאת המשכורות המנופחות שלהם מממנים כספי התרומות, ושאינם עובדים קשה למען קידום מטרות העמותות. במקרים אחרים נוצר הרושם שמדובר במנהלים חובבנים אך בעלי מזל שפשוט רכבו על גבם של מקורבים עשירים או בעלי השפעה ותפסו ג'וב חלומי. "יש המון פופוליזם בעניין הזה", מוחה סמבירא. "תמיד נותנים כדוגמה איזה מנכ"ל חברתי שמרוויח סכום אסטרונומי, בעוד שהרוב מרוויחים סכומים צנועים ביותר".

גבאי: "כשאני אומרת לאנשים שאני עוזרת לעמותות, הם אומרים לי: 'למה את עוזרת להם? הם מושחתים'. זה חלק מהדימוי הקשה שהמגזר סובל ממנו. שואלים אותי: 'איך יכול להיות שיש 40 אלף עמותות בארץ?', ואני מנסה להסביר שחוק העמותות מעוות. יש עמותות שאינן פעילות ולוקח המון זמן לסגור אותן, יש עמותות שהן בתי כנסת. בסך הכל, יש רק כמה אלפי ארגונים שהם פעילים חברתית, הם הלב של המגזר השלישי וצריך להוקיר אותן".

שטיגליץ חותם: "חוק העמותות הוא ג'ונגל. עכשיו יש טרנד חדש - עמותות של קבוצות רכישה. בין כל זה יש עמותות של גני ילדים, בתי כנסת. זה מגוחך. המגזר השלישי אמור לייצג ארגונים חברתיים ואנחנו שוברים את הראש איך לשמור עליהם בג'ונגל הזה שנוצר ואפילו לגרום להם לשגשג בתנאים כל כך קשים. תוך כדי זה צריך לנהל, ואי אפשר להסביר כמה זה מורכב".

תנו שלוש עצות שאתם נותנים למנהלים שמגיעים אליכם.

שטיגליץ: "לנהל את הארגון מבפנים על פי אותם ערכים המהווים בסיס לקביעת החזון לשינוי חברתי, כמו חתירה לצמצום פערים, שיתוף עובדים וכיבוד מלא של זכויות העסקה. לדעת להכיר ולמנף את המגוון האנושי שמרכיב את הארגון, ולהיות עסוק כל הזמן בלאתגר תבניות של מחשבה ניהולית, פעולה וארגון תוך הכרה במאפיינים הייחודיים של ארגונים לשינוי חברתי".

גבאי: "להגדיר היטב מי הם 'לקוחות' העמותה ואיך הפעילות מביאה להם ערך. צריך להיצמד למספר קטן של שירותים אבל לעשות אותם הכי טוב. להשקיע בתשתיות ובכוח אדם, ולגייס ועד מנהל חזק שיזדהה עם מטרות הארגון ויקדם אותו כלכלית וציבורית. ואם אין מקורות מימון לאורך זמן - לא להרחיב את פעילות הארגון".

המודלים השונים של העמותות

שתי"ל: תומכת בעיקר בארגונים שמקדמים צדק חברתי, פלורליזם, שיתוף ושמירה על זכויות האדם והאזרח. העמותה מעניקה ייעוץ פרטני למנהלים נוסף על השתלמויות, קורסים והכשרות במגוון נושאים ניהוליים. רוב השירותים ניתנים חינם או בתשלום סמלי.

שיתופים: באתר המקצועי שלהם אפשר למצוא חומרים רבים, חלקם למעשה מרכיבים את יסודות הניהול חברתי, כמו מסמך המסביר כיצד לכתוב תוכנית עבודה, וגם מסמכים מורכבים יותר כמו דוגמאות לחוזי עבודה של מנהלים בתחום. שיתופים עובדת עם עמותות גדולות יותר שדומות במבנה שלהם לארגונים ציבוריים, למשל אוניברסיטאות. בשיתופים אפשר לקחת חלק בתוכנית מנהלים שאורכת כשנה ומאפשרת קבלת הכשרה עסקית, השתתפות בפורומים מקצועיים שונים ואופציה ל"חבר טלפוני" - ייעוץ מיידי וענייני עם שדרת היועצים בעמותה. כל השירותים ניתנים בעלות סמלית.

נובה: המודל שמציעה העמותה כולל צוות של 4 סטודנטים מצטיינים ו־2 אנשי עסקים - כולם פועלים על בסיס התנדבותי. המטרה של נובה היא לקרב בין המגזר העסקי למגזר השלישי באמצעות פונקציות כמו יועץ עסקי ומנטור אישי והפרויקטים שלה נערכים אך ורק במסגרת 4 מוסדות אקדמיים: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן גוריון והמרכז הבינתחומי בהרצליה, וכוללים קורס שנתי מעמיק ומקיף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
עובדת בעמותה
במסגרת עבודתי בעמותה השתתפתי בכנס של שיתופים. דבר ראשון, נהניתי מאוד להפגש עם עמיתות שלנו מארגונים אחרים. 2. למדתי. והמון. סוף סוף המשיגו לי חומרים שידעתי אבל לא ארגנתי אותם. זו כתבה חשובה מאוד. במגזר הזה יש כל כך הרבה דברים טובים, אבל הוא חייב להשקיע יותר בהשקעה בהון האנושי בצורה ממוסדת
חן שחר , רמת גן  |  16.02.11
2.
נובה- מקום מדהים לתרום וללמוד המון
אני התנדבתי כסטודנט לניהול ומימון באוניברסיטת בן גוריון בפרוייקט של נובה בשנה שעברה בו נתנו יעוץ לעמותות המפעילות מפעלי עבודה שיקומיים לבעלי צרכים מיוחדים כגון פיגור ונכות נפשית. אני יכול להעיד שזה היה החלק הכי משמעותי של הלימודים שלי. גם התנסות מעשית בתחום היעוץ, גם עזרה לעמותות שצריכות את זה ועוזרות לקהילה. המתנדבים בעמותת נובה המנטורים מעולם העסקים והסטודנטים לתארים מתקדמים עוזרים, תורמים מזמנם ומרצם ועושים עבודה מדהימה. ממליץ לכל סטודנט באוניברסיטה לנסות ולהתקבל לתוכנית הזו ולהרגיש שהוא תורם לקהילה תוך כדי תהליך לימודי מדהים. אלעד
elad_F , מרכז  |  16.02.11