צילום: אריאל בשור
זקן: "להגביר את יכולת הפיקוח על בנק לאומי לפני השלמת הפרטתו"
המפקח על הבנקים הופיע בפני ועדת הכספים שדנה בתיקון לחוק הבנקאות, שיסדיר התנהלות בנק ללא גרעין שליטה. החשב הכללי שוקי אורן: "תומכים בחוק, אך לא צריך להתנות את המכירה בקבלתו"
15.02.2011, 13:13 | תומר זלצר
"קיימת חשיבות רבה בהגברת יכולת הפיקוח של המדינה על בנק לאומי,
לפני מכירת יתרת אחזקות המדינה
בבנק (6.5%)" - כך אמר הבוקר (ג') המפקח על הבנקים דודו זקן בוועדת הכספים של הכנסת.
זקן הופיע בפני ועדת הכספים במסגרת דיון בהצעה לתיקון חוקי הבנקאות, שמטרתו חיזוק מסגרת הפיקוח והממשל בתאגידים בנקאיים. המפקח הדגיש, כי הצעת החוק כוללת תיקונים חיוניים ביחס לבנק ללא גרעין שליטה - כפי שיהיה לאומי לאחר מכירת אחזקות המדינה - שתכליתם למנוע שליטה בפועל על ידי מי שאין בידו היתר מנגיד בנק ישראל. התיקון נועד גם להגביר את השקיפות ו"משמעת השוק" בהליך בחירת הדירקטורים, הן בבנק ללא גרעין שליטה והן בבנק עם גרעין שליטה.
המפקח הדגיש כי התיקונים המוצעים גובשו יחד עם משרד האוצר, ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך. זקן הבהיר כי יש חשיבות רבה להכללתם בחוק בטרם תשלים המדינה את מכירת יתרת מניותיה בבנק לאומי שבעקבותיה הבנק יהפוך לבנק הראשון המוחזק בהחזקה מפוזרת.
התיקונים המוצעים בחוק כוללים מנגנונים למניעת השפעה מהותית של בעלי מניות בבנק ללא גרעין שליטה. בין היתר, נקבע כי מחזיק שבידיו 2.5% מאמצעי השליטה בבנק יהיה רשאי להציע מועמד אחד בלבד לכהונה בדירקטוריון הבנק, וכל עוד מועמד שהוצע על ידו מכהן, לא יוכל להציע מועמד נוסף.
כמו כן, על מנת למזער את החשש מניגודי עניינים בין מועמדים לכהונת דירקטור לבין הגורמים שהציעו את מועמדותם או בין נושאי משרה בבנק, נקבעו דרישות מחמירות ביחס לזיקתם של המועמדים לכהונה כדירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, בדומה לדרישות החלות על דירקטור חיצוני על פי חוק החברות.
זקן ציין כי חבילת התיקונים המוצעת כוללת גם הנחיות שיש להם השלכות על תאגידים בנקאיים המוחזקים על ידי גרעיני שליטה - ובהם הרחבת מספר נושאי המשרה לגביהם נדרש אישור מפקח במסגרת הליך בדיקת נאותות נושא המשרה (Fit & Proper) וכן, הנחיות ביחס להליכי מינוי והפסקת כהונה של דירקטורים, שנועדו להגביר את השקיפות בהליכים אלה ולאפשר את השפעתם של בעלי המניות שאינם בעלי שליטה.
תגובה אחת לכתיבת תגובה