צילום: עמית שאבי
פתרון ביניים לבעיית עליית מפלס ים המלח? קציר מלח והרס המלונות גם יחד
שר התיירות מיסז'ניקוב בכנסת: "אפשר למצוא אלטרנטיבה טובה לעשות קציר מלח מהיר וכן ליצור קרן ממשלתית ל'חידוש אזורי'"
"אני מחפש פתרון ביניים לבעיית עליית מפלס ים המלח", כך אמר הערב (ג') שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, במליאת הכנסת, בעת שהשיב לשאלות חברי הכנסת בנושאי תחומי אחריותו. "הסוגיה מאוד כבדה. אני ממשיך בדיונים פרטניים עם הגופים המלונאיים והפיננסיים ומקווה שתוך פרק זמן קצר אודיע על החלטתי. אני לא רוצה למרוח את זה, אקבל החלטה, אבל תנו לי עוד קצת זמן".
הצטברות המלח בקרקעית בריכה 5 בים המלח מאיימת לגרום להצפת חלק מהמלונות הסמוכים אליה בתוך פחות מעשור. החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) המליצה על שלושה פתרונות לבעיה: העתקת שישה מלונות בסכנת הצפה למקום חלופי, ואז הריסת המלונות הקיימים - על פי נתוני חל"י העלות של פרויקט כזה צפויה להסתכם ב-3.5 מיליארד שקל, על פי המלונאים מדובר בעלות כפולה; הגבהת הסוללות הקיימות בים באמצעות לגונה, בעלות של כחמישה מיליארד שקל; וקציר מלח מהקרקעית והעברתו לאגן הצפוני, בעלות של 6.4 מיליארד שקל.
השר מיסז'ניקוב אמור להחליט בקרוב על אחת משלוש האופציות ולהמליץ עליה לממשלה. המלונאים, גופים ירוקים וגם בחברת מפעלי ים המלח - שבשטח הזיכיון שלה נמצאת בריכה 5 - מבקשים לבחור באופציית קציר המלח. מדובר בדוברות שינועו בתוך הבריכה, יאספו את המלח וישלחו אותו לחוף באמצעות צנרת מיוחדת. המים שיצטברו בערימות המלח שעל החוף ינוקזו בחזרה לים, ומצבור המלח היבש שייוותר על החוף יוסע אל האגן הצפוני של ים המלח ויישפך שם. לא ברור מי יממן איזו אופציה כשתיבחר, וכיצד למשל תהיה החלוקה בין משרד האוצר למפעלי ים המלח.
ח"כ יוחנן פלסנר, שאל הערב במליאה את השר מיסז'ניקוב: "האם משרדך גיבש כבר פתרון לבעיית עליית מפלס ים המלח? מדוע פתרון קציר המלח לא נבחן על ידך ברצינות?". על כך ענה לו השר: "חל"י עשתה עבודה רצינית. אני לא מחווה פה שום דעה, כי היא עדיין לא גובשה במאה אחוז, אלא רק חולק אתכם את המחשבות שגיבשתי עם כל הגורמים. אתה צודק, ח"כ פלסנר, יש פה דילמה מאוד קשה. מצד אחד מדובר באזור שנמצא בתחרות שבעת פלאי עולם. אם נהיה בין שבעת האחרונים, בלשון העם - 'שיחקנו אותה'. זה כלי לצמיחת התיירות ולשיפור תדמית מדינת ישראל, שהיא לא מהטובות בעולם".
"מדובר במקום מדהים", המשיך שר התיירות, "אבל איך שהוא נראה היום, החלק הדרומי שלו, זאת בושה וחרפה. זה מביש איך המקום שאנחנו משווקים כאחד מפלאי עולם - נראה. אין מה לעשות בים המלח לתיירות הנכנסת, למעט ספא. מקדונלדס זאת האטרקציה העיקרית בעין בוקק וגם הוא נסגר בעשר בלילה. וגם ארומה. אני צוחק, אבל גם בוכה. בעבר הגענו לאחד המלונות שם עם המפלגה, יצאתי בעשר בלילה ולא היה לאן ללכת".
"יש היום הזדמנות יוצאת דופן לחדש את האזור. הזדמנות בלתי חוזרת", אמר השר, "ניסיתי לעודד יזמים לפתוח שם מסעדות, אף אחד לא הסכים. צריך לפרוץ את המעגל הזה. יש לנו הזדמנות בכסף ציבורי וגם בכסף של מפעלי ים המלח, לחדש את האזור הזה. צריך לתת תקווה לאזור ולהתחיל לפתח אותו".
"נניח שאני עושה מעשה שכולם מצפים ממני ומחליט על קציר", אמר, "אני יוצא גיבור. מפעלי ים המלח יממנו חלק ארי מהקציר ואולי 100% אם האוצר יהיה מספיק אגרסיבי, אבל מי ירוויח מזה? יכול להיות שהמפלס ירד אחרי 9-7 שנים, אבל בינתיים ינועו באזור משאיות שיצטרכו להוציא כמות אדירה של מלח, התיירות תיפגע ולא יהיה שום חידוש - לא בבתי מלון, לא במסחר ולא בתיירות. גם אם הקציר ימומן על ידי מפעלי ים המלח, האוצר יגיד: 'גמרנו, בחרתם ים המלח, אנחנו לא שמים שום גרוש לפיתוח האזור'".
"מצד שני, אני יכול להחליט על התחדשות אזורית", המשיך השר, "יש כאלה שקוראים לזה הרס בתי מלון, אני קורא לזה התחדשות - כי לא יהיה הרס בתי מלון עד שלא ייבנו מלונות חדשים. אני חושב שברגע שאנחנו משחררים את האוצר, ש'יושב' על הכסף, מהחובה לדאוג לפיתוח האזור, נחטא לאמת המקצועית שלנו. לא יהיו סיכוי בדור הזה ולא בדורות הבאים לקחת כסף ציבורי ולעשות שם משהו. לכן אני חושב שאפשר למצוא אלטרנטיבה מספיק טובה לעשות קציר מלח מהיר יותר במימון של מפעלי ים המלח, שאחראים על עליית המפלס, אבל מצד שני, ליצור קרן ממשלתית לחידוש אזורי שנוכל לטפל באזור ולבנות בתי מלון חדשים".
2 תגובות לכתיבת תגובה