אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי צילום: אוראל כהן

חקר ביצועים: גיליון הערכה שבועי

כדורגלן-העל פורש, רשימה מפתיעה של עשירי רוסיה, הכלכלה השנייה בעולם, סערה עקב התאבדות השופט, השיפוט של פרקליט המדינה, החשמל יתייקר, נשיא לשכת רו"ח לשעבר נעצר וטור חריף נגד ישראל

17.02.2011, 10:21 | כתבי כלכליסט

רונלדו, צילום: איי אף פי רונלדו | צילום: איי אף פי רונלדו, צילום: איי אף פי

רונלדו - המותג עוד חי

אחרי קריירה של 18 שנה ו־350 שערים, רונלדו פרש השבוע. עולם הכדורגל נפרד בשבחים לשחקן ולתופעה. נייקי מיהרה להוציא קליפים ופוסטרים עם הכיתוב "פנומן לנצח" ולהציע את הנעליים שעוצבו ברוחו לכדורגלנים צעירים ומעריצים. אין ספק שהוא היה שחקן מוכשר בצורה בלתי רגילה - שילוב של כוח, מהירות וטכניקה שהעולם לא ראה לפניו. אבל הוא גם היה פוטנציאל אבוד. שחקן שהבקיע, אבל שפציעות וחוסר המקצוענות שלו פגעו בקבוצות שבהן שיחק ובקריירה שלו. לא במקרה הוא זכה רק באליפות אחת בכל הקריירה הזו. כי יותר משהיה כדורגלן מזהיר, רונלדו היה מותג רווחי. נייקי בנתה אותו כגדול יותר ממה שהוא, וגם אחרי שהוא יירד מהמגרש היא תמשיך לגזור קופון מ"הפנומן" שבנתה במו ידיה.

אוריאל דסקל

רומן אברמוביץ רומן אברמוביץ' | צילום: בלומברג רומן אברמוביץ

אברמוביץ' מפסיד לאינטרנט

רשימת עשירי רוסיה שהתפרסמה השבוע מבשרת על שינוי מגמה משמעותי. המתכות הן עדיין מקור ההכנסה העיקרי של המיליארדרים שם, אבל הנפט עף מהצמרת, ועמו רומן אברמוביץ', דוגמה מובהקת למי שנתקע בכלכלה הישנה, זו שמעריצה יאכטות וקבוצות כדורגל. את המקום השלישי, שבו אחז אברמוביץ' בשנה שעברה, תפס הרוסי המחובר ביותר בעולם, אלישר אוסמנוב, שחברת האינטרנט שלו מחזיקה בנתח קטן מפייסבוק. בהמשך הרשימה מככבים שותפיו של אוסמנוב ובעלי השליטה ב־vkontakte ("בקשר"), הרשת החברתית שנותנת תשובה רוסית עיקשת לפייסבוק. גם ממציא האנטי־וירוס קספרסקי ברשימה. כי באיחור מסוים גם הרוסים מבינים שמשאבי טבע הם אמנם עסק רווחי, אבל אינטרנט הוא המשאב הבלתי מוגבל היחיד. בעמק הסיליקון צריכים להתחיל להתכונן: חיבוק הדוב הרוסי של הרשת קרוב מאי פעם.

סופי שולמן

סין - גדולה קטנה

גבירותיי ורבותיי, מהפך. אחרי 42 שנים שבהן החזיקה יפן בתואר הכוח הכלכלי השני בגודלו בעולם (אחרי ארצות הברית), סין הדיחה אותה השבוע. כבר זמן רב שבעולם מחכים לחותמת הרשמית הזו של שינוי במדרג התוצר הלאומי כהוכחה נחרצת להתחזקותם של סין ושל שווקים מתעוררים אחרים, ובראשם הודו וברזיל. אבל ההתחזקות הזו מבלבלת - צמיחתן של המעצמות הכלכליות החדשות מבוססת בעיקר על גודלן העצום. בחישוב התוצר לנפש הן משתרכות עדיין הרחק מאחור ונחשבות למדינות עניות. כך, ביפן התוצר לנפש גבוה עדיין פי עשרה מזה שבסין. להיות הכלכלה השנייה בגודלה בעולם זה נחמד, רק שאי אפשר ללכת עם זה למכולת.

גבי קסלר

מוריס בן-עטר, צילום: אתר הנהלת בתי המשפט מוריס בן-עטר | צילום: אתר הנהלת בתי המשפט מוריס בן-עטר, צילום: אתר הנהלת בתי המשפט

בן-עטר והשינוי שלא יבוא

התאבדותו של השופט מוריס בן־עטר הצליחה לקבץ השבוע את ראשי מערכת המשפט לדיון חירום בוועדת חוקה. כל אחד הגיע חמוש בצדקתו הקרובה ללבו: נשיאת העליון דורית ביניש אמרה שהבעיה היא העומס. ראש נציגות השופטים ורדה אלשיך דיברה על תנאי העבודה של השופטים. שר המשפטים יעקב נאמן על הצורך בבוררות חובה. ראש לשכת עורכי הדין יורי גיא־רון ביקש שימנו עורכי דין כשופטים בתביעות קטנות. יו"ר ועדת חוקה דוד רותם איים על האוצר שאם לא יוסיף תקציב לשופטים - הוא יעכב בוועדה חוקים שדחופים לממשלה. סגן הממונה על התקציבים רותם פלג סיפר כמה האוצר משקיע במערכת. ורק נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר גולדברג הזכיר לכולם שהעומס ומזג האוויר חד הם - נושא שמדברים עליו בלבד.

משה גורלי

משה לדור, צילום: עמית שאבי משה לדור | צילום: עמית שאבי משה לדור, צילום: עמית שאבי

לדור מביך את הפרקליטות

מעולם לא הייתי שייך לעדת מעריציו של אהוד אולמרט. במשך שנים, יותר מעשור, הוא לא דיבר איתי בגלל כתבה או שתיים. מלחך פנכתו ניסה לשכנע אותי באותה תקופה איזה איש נפלא הוא. אולי. גם היום אנחנו לא מתרועעים. ולאחרונה גם אולמרט והמלחך לא מחוברים. את כל הזוטות האלה אני מזכיר כדי לומר שאולמרט צודק לפחות בעניין אחד: קובלנתו על פרקליט המדינה משה לדור. הפרקליט העניק ראיון רחב ל"הארץ" שבו דיבר בגילוי לב מופרז ומופרך על משפטו של אולמרט ועל עוד אנשים ועניינים התלויים ועומדים בבית המשפט. לדור הוא בוק ירושלמי. השבוע לא הסכים להודות בטעות הקשה שעשה בדברנותו על אנשים שהוא מעמיד לדין. חבל. אנשים כמוני, המבקשים להאמין ביושרתה של הפרקליטות, נותרו השבוע נבוכים מול השיפוט הלקוי של הפרקליט המלומד.

יואל אסתרון

יובל שטייניץ, צילום: גיא אסיאג יובל שטייניץ | צילום: גיא אסיאג יובל שטייניץ, צילום: גיא אסיאג

שטייניץ גובה מאיתנו מראש

השבוע, אחרי שחוסני מובארק ירד סופית מבימת ההיסטוריה, התברר שהחלום החברתי ששיווק לנו שר האוצר בדמות דו"ח ששינסקי עשוי להיהפך לסיוט. המשמעות של הודעת השותפות במאגר תמר על כוונתה לייקר את מחירי הגז לחברת החשמל היא אחת: נשלם יותר על החשמל שלנו כבר בקרוב, בעוד שאת התמלוגים המוגדלים א־לה־ששינסקי־שטייניץ נזכה לראות רק בעוד 16 שנה. במילים פשוטות: אנחנו נשלם מראש את מה שהממשלה תקבל, אולי, ב־2027.

הנה לכם עוד העלאת מסים מבית מדרשה של ממשלת נתניהו.

גלית חמי

שיף מזכיר מי אנחנו

בכל שבוע נדמה שאנחנו שוברים את השיא של עצמנו, לפחות בכל הנוגע לשחיתות ואיבוד האמון בגופי הממשל. סאגת הרמטכ"ל מאחורינו, אבל השבוע התבשרנו על פרשת שוחד חדשה ועסיסית שבמסגרתה נחקרו לא פחות מאשר ראובן שיף, לשעבר נשיא לשכת רואי חשבון, ומשה שחורי, מנכ"ל קדימה. דבר עוד לא הוכח וכבר ראינו איך חקירות גדולות ומסעירות נגמרות בלא כלום, אבל אם החשדות יימצאו נכונים, הם יצטרפו למשפט המתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר, להרשעת הנשיא לשעבר באונס, לשר חוץ הנחשד בהלבנת הון ולראש רשות המסים לשעבר שעומד לשבת בכלא. וזו רק הצמרת. העיקר שכאשר המשטרים במדינות ערב רועדים אנחנו מתעקשים להודיע לעולם שאנחנו המשטר המתוקן היחיד במזרח התיכון. באמת שאין לנו מה להתנשא.

גולן פרידנפלד

פרידמן הוא מראת הבידוד

הידיעות באתרי האינטרנט דיווחו על "עוד טור שטנה נגד ישראל", וגררו טוקבקים זועמים נגד בעל הטור, העיתונאי המוערך תומס פרידמן מ"הניו יורק טיימס". פרידמן, בדיווח מקהיר, תקף את התנהלות ממשלת ישראל לנוכח ההפגנות במצרים, ובין השאר כתב: "אני מודאג מאוד מעתידה של ישראל", "הצעירים במצרים יודעים היטב שישראל וסעודיה היו נגדם" ו"הבית הלבן נגעל מהתנהלות ממשלת ישראל שהפצירה בו לא לנטוש את פרעה". אפשר להתווכח על הסגנון האדנותי, היומרני והמלא בעצמו של פרידמן. אי אפשר להתווכח על כך שהכתיבה של פרידמן, שפעם היתה מאוזנת יחסית ובאחרונה מקצינה בעמדותיה נגד ישראל, רק מסמלת את הבידוד חסר התקדים שאליו נקלעה המדינה תחת שלטונם של החברים מסיירת מטכ"ל. בעצם, ביבי וברק לא לבד. תמיד יהיה להם את המלך עבדאללה. מסעודיה.

תומר זלצר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
מר פרידמן מביא את דעת הבית הלב.
מי שאוהב היסטוריה, יודע שאם מנסים ללמוד מהעבר, יש יסוד סביר להטיל ספק בסיכויי הדמוקרטיזציה של העולם הערבי אשר סביבנו. אדרבא, יש ויגידו שבידנו רק דוגמאות הפוכות. לכן, אפשר להבין אולי את ממשלתנו הרופסת ואת שיקוליה (הפעם). לעומת זאת, אותו אוהב היסטוריה יכול לספר על אין ספור מקרים בהם ההנהגה של אמריקה ראתה את העולם דרך משקפיים מאד מיוחדים, וראיה זו הביא עליהם ועלינו אסונות לא מעטים. רק נזכיר את סוף מלחמת העולם הראשונה, איראן, ועזה, עיראק, אבל יש עוד הרבה הרבה יותר... לכן, לא היה קורה דבר למר פרידמן אילו נהג מעט צניעות, לפחות עד שכולנו נדע מה ייצא מכל ההפגנות האלה, שהלהיבו את דמיונו. מי יודע? ייתכן שיצדק, ואז, ביקורתו תהיה מוצדק גם כן. אבך מה אם זה לא יקרה? פרספקטיבה היסטורית לא הרגה שום עיתונאי, גם לא את המוערכים שבהם...
אבי זהבי , כפר סבא  |  18.02.11
5.
אתה טועה, כבר שני עשורים שכתיבתו של פרידמן לא כל כך מאוזנת
מדי פעם, אחרי פיגועים קשים במיוחד, הוא יוצא עם מאמר תמיכה בישראל ומציין עד כמה היא בודדה כאן. אבל על פי רוב הוא משמש כשופרם של מנהיגים דמוקרטים בארה"ב. היום זה בעיקר אובמה. פרידמן איננו משקיף הוגן על הנעשה ויש לו אג'נדה מאוד ברורה והיא לא האינטרס הישראלי, אלא זה של הבית הלבן. אבל התקשורת הישראלית, כהרגלה בקודש, מסרבת להתייחס אליו באופן ביקורתי ורק אומרת אמן על כל אמירה שלו. ישראל אכן הופכת להיות מבודדת, אבל זה נובע מהחלטתו של אובמה לנהות אחר העולם המוסלמי ולזנוח את ישראל (המצב היה חמור הרבה יותר לו לא היה צריך לשמור על מראית עין למען בוחריו ותורמיו היהודים). אירופה מאז ומתמיד לא אהדה את הרעיון הציוני, למעט תקופות חסד קצרות של התחברות אינטרסים ואין צורך להכביר מילים על מדינות ערב
אלון  |  18.02.11
לכל התגובות