אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראיון "כלכליסט" - דורון מולקנדוב: "יש בשר במיינסטרים, לא צריך ללכת למניות הקטנות" צילום: דימיטרי שבצ'נקו

ראיון "כלכליסט" - דורון מולקנדוב: "יש בשר במיינסטרים, לא צריך ללכת למניות הקטנות"

מנהל ההשקעות בקרנות הראל פיא, שגדל בין תשעה אחים ואחיות בדרום תל אביב, מאמין בחיפוש חצי הכוס הריקה לפני כל השקעה, ובשוק האג"ח הולך דווקא נגד הזרם: "אני לא מקצר מח"מים. הציפיות לעליית ריבית מוגזמות"

17.02.2011, 07:26 | רחלי בינדמן

דורון מולקנדוב, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות של הראל פיא, גדל בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במשפחה בוכרית מרובת ילדים, בן אמצעי בין תשעה אחים ואחיות. כבר מגיל צעיר הוא חלם "לעשות שתי לירות מלירה ולהיות עשיר", כדבריו, אך "בשלב מסוים הבנתי שכסף זה לא המתכון לאושר".

"כשאחי הגדולים התחילו לקנות מניות", הוא מספר, "נתתי להם כסף שישקיעו עבורי. הייתי מסתכל בעמוד האחורי של העיתון על שערי המניות וקרנות הנאמנות, אבל לרוב הייתי משקיע רק בדבר אחד, באופציות על אי.די.בי פיתוח".

את הדרך בשוק ההון החל מולקנדוב כעובד במסלקה של בנק כללי, שלימים הפך ליובנק. מאוחר יותר הפך למבצע בבורסה. "בשנת 1996 יצא חוק חדש, שקבע שמנהלי השקעות צריכים לעבור בחינות לקבלת רישיון. נדרשתי לבצע שלוש בחינות ואחרי שהשלמתי אותן, קיבלתי הצעה לנהל השקעות בחברת ניהול התיקים של בנק כללי. אחרי כמה שנים הפכתי למנהל השקעות ראשי".

יצא מהחממה הבנקאית

מולקנדוב המשיך במסלול היציב של המערכת הבנקאית כמעט 18 שנה, עד שיום אחד בשנת 2004 קיבל החלטה אמיצה. "שמעון אלקבץ ודני גונן פנו אליי, והציעו לי לעבור לחברת ניהול התיקים שהקימו, ענבר. בהתחלה לא חשבתי לעבור, אבל כשהבנתי שהקידום שלי בבנק לא סלול, עזבתי".

לימים חבר סמי בבקוב (כיום מנכ"ל הראל פיננסים - ר"ב) לאלקבץ, גונן ומולקנדוב, להקמת פעילות קרנות מצליחה: "גייסנו קרוב ל־600 מיליון שקל וזה היה הישג". אחרי שהראל ביטוח רכשה את ענבר (וגם את קרנות הנאמנות של בנק לאומי, פיא), מצא עצמו מולקנדוב מנהל סכומי עתק.

"לדעתי, מנהל השקעות טוב זה אחד שיודע תמיד להסתכל בחצי כוס הריקה", הוא אומר. "בסופו של דבר אנחנו אנשים, בני אדם שניזונים מתקשורת, מפסיכולוגיה ומלחצים של לקוחות. החובה שלנו, גם ברגעי משבר, היא להימנע מביצוע החלטות פזיזות.

כשניהלתי תיקים, לקוחות פנו אליי הרבה פעמים ושאלו אם כדאי להגדיל את הרכיב המנייתי. לפעמים הכסף שהשקיעו היה כל עולמם, והמבחן שלי היה לשאול אותם, 'אם תפסידו כך וכך, עדיין תישנו טוב בלילה?'. אבל אין כאן כללי ברזל.

"בשנת 2002, למשל, תשואת האג"ח הממשלתית ל־8 שנים, שנחשבה חוף מבטחים, זינקה ל־12.5% בגלל עליית הריבית. אז לא הכל אתה יכול לצפות, אנחנו חיים בתנאי אי־ודאות וצריך להביא את זה בחשבון".

מהם הקריטריונים שלך לכניסה להשקעה בחברה?

"אני מנסה תמיד לראות מיהם האנשים שמאחורי החברה, באיזה תחום הם עוסקים ומה הסיכוי שמדובר במנהלים טובים, שיידעו לעשות שינוי כשדרוש. האמון כאן הוא חשוב מאוד. מטבע הדברים אני סקפטי, ברור שמי שרוצה להציג את הדברים יעדיף תמיד להציג רק את הצד החיובי.

"מצד שני, יש חברות שאתה יודע שהבעלים יעמדו מאחוריהן ויעשו הכל כדי להחזיר את הכסף, כמו אליעזר פישמן ויצחק תשובה. אתה רואה כמה הכבוד חשוב להם, הם לא יוכלו להסתובב ברחוב אם לא יוכלו להחזיר את הכסף".

אתה מנהל קרנות נאמנות. האם לא עדיף לקנות תעודות סל? מנהלי קרנות רבים הרי נצמדים לבנצ'מארק (מדד הייחוס).

"יש מנהלי השקעות שיודעים לזהות מהלך שעומד לקרות באפיק מסוים, ואז יש להם הכלים לבצע פוזיציות. כשאתה צודק - זה כיף לא נורמלי, אבל תמיד כדאי להסתכל גם על חצי הכוס הריקה, ולדעת שאם טעית והאפיק יורד, אתה תאבד אחוז מסויים לעומת המתחרים.

"אני מאמין שיש הרבה בשר במיינסטרים, ולא צריך 'לקחת פינות' דווקא במניות קטנות. אם ידעת לאיזה אפיק לתת משקל גדול יותר או משקל חסר, עשית את רוב העבודה".

מולקנדוב. "יש הרבה בשר במיינסטרים", צילום: דימיטרי שבצ מולקנדוב. "יש הרבה בשר במיינסטרים" | צילום: דימיטרי שבצ'נקו מולקנדוב. "יש הרבה בשר במיינסטרים", צילום: דימיטרי שבצ

 

מאמין במודל האמריקאי

מוזי ורטהיים, בעל השליטה במזרחי טפחות, הגדיל באופן דרמטי את אחזקותיו בבנק. מה דעתך על סקטור הבנקאות בתקופה זו?

"נכון לעכשיו, הבנקים בארץ נסחרים ברמות של 1:1 על ההון העצמי - דיסקונט הוא היוצא מהכלל. המשק צומח, ובשלב מסוים הבנקים יחזרו לחלק דיבידנדים. מדובר במגזר בהחלט מעניין להשקעה".

היית אומר זאת גם לפני הירידה החדה במניות הבנקים מתחילת השנה?

"בהחלט כן. ברמות הריבית הנוכחיות זו השקעה מעניינת".

כיצד אתה משקיע באופן פרטי?

"קרן ההשתלמות שלי היא מנייתית. אני מאמין במודל האמריקאי: תיק המניות הממוצע שלהם עומד על כ־70%. מנהל ההשקעות שם שואל בן כמה אתה, מוריד את הגיל מ־120, וכך קובע את אחוז החשיפה למניות.

"האמריקאים הם חולי סטטיסטיקה, וראו שלאורך זמן שוק המניות עולה - ואם הם הגיעו למסקנה הזו, אולי צריך לאמץ את זה גם כאן. ב־20 השנים האחרונות האפיק האג"חי עלה אמנם יותר מהמנייתי והתיאוריה לא עבדה, אבל הסיבה היא שהריביות היו גבוהות.

"כיום, כשסביבת הריבית נמוכה, מי שישקיע לטווח ארוך במניות יקבל תשואה עודפת. כללית, אני ממליץ על השקעה דרך מדדים או קרנות נאמנות, כי הסיכוי לפגוע במניה ספציפית הוא מאוד קטן".

לדעתך, יש בועה בשוק האג"ח?

"אני לא חושב. כמו בכל האפיקים, גם כאן יש איגרות חוב שמחירן גבוה, ויש כאלה שלא. אי אפשר לעשות הכללות".

גם אתה, כמו אחרים, מקצר מח"מים?

"לא. לדעתי הציפיות המגולמות בשוק לגבי קצב העלאת הריבית חזקות מדי. לפי התשואות על האג"ח הממשלתיות, הריבית צריכה לטוס. ברור שהריבית במגמת עלייה, אבל לא ברור באיזה קצב. אני שומר על מח"מ בינוני של 4 שנים, אלא אם כן מדד המחירים יעלה בצורה כזו שתחייב את בנק ישראל לנקוט בצעדים דרך הריבית".

דורון מולקנדוב (44)

תפקיד: מנהל השקעות בהראל פיננסים

השכלה: לימודי כלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: שהם

עוד משהו: חובב כדורגל ומוזיקה. בין הפייבוריטיות שלו "כנסיית השכל" ו"אלג'יר"

השורה התחתונה של דורון: "בסופו של דבר אנחנו בני אדם שניזונים מתקשורת, מפסיכולוגיה ומלחצים של לקוחות. החובה שלנו, גם ברגעי משבר, היא להימנע מביצוע החלטות פזיזות"

תגיות