כסף ירוק

מפעל רוצה להרוויח כסף. הרי השאת רווחים לבעלים היא מטרתו העיקרית אם לא היחידה. אבל בדרך להשגת מטרה זו, ניתן לשרת עוד כמה מטרות חברתיות כמו העסקת עובדים, הצעת מוצרים מועילים לציבור וקידום הצמיחה באופן כללי. כל אלו כמובן אינם מטשטשים את העובדה שהדבר היחיד שמעניין את מנהלי המפעל הוא השורה  התחתונה. לכן, אל לנו לצפות שגוף מסחרי ייתן משקל רב לשיקולים חברתיים, שיקולים ערכיים וודאי שיקולים של הגנה על הסביבה.

אבל מה לעשות כאשר מפעל אגב דהירתו להשאת רווחים גורם לכולנו נזק סביבתי קשה, פולט מזהמים לסביבה ופוגע בבריאותנו? איך לדבר אתו על חשיבות הבריאות ואיכות הסביבה, אם אלה עבורו רק תחנה בדרך לעמידה ביעדי הרווח של החברה? התשובה פשוטה: לדאוג שהשורה התחתונה, זו שכל כך מעניינת אותו, תהיה מותנית בהתנהגות הסביבתית של המפעל. מה זה אומר? שמפעל שפוגע בבריאותנו, לא יהיה זכאי להקלות כלשהן (להיפך), ולעומתו - מפעל שמוכן לעצור, לחשוב ולהשתנות כשיש צורך כדי לא לפגוע באיכות הסביבה, יזכה לתגמול נאה בהתאמה.

זה ההיגיון שעמד בבסיס "חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה" שהתקבל בכנסת בסוף שנת 2005. החוק קבע כי מפעל שרוצה לקבל מענק מהמדינה (בעצם תרומה כספית מכולנו) כדי לקדם את פעילותו העסקית, יצטרך לעמוד בכמה דרישות בתחום הגנת הסביבה וגם בדרישות חוק שכר מינימום. נשמע פשוט והגיוני – מי שרוצה כסף מהציבור, יצטרך להוכיח שאינו פוגע בציבור. החוק קבע עיקרון חשוב וראוי, והסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, לקבוע מה יהיו אותן דרישות מינימום סביבתיות שהמפעל יצטרך לעמוד בהן.

אלא שמאז עברו יותר מחמש שנים ולא פחות משלושה שרים במשרד, ודבר לא נעשה. אף אחד מהשרים לא מימש את התקנת התקנות לביצוע החוק. כעת הגיע למשרד השר הרביעי במניין מאז חוקק החוק, ויש לקוות שהוא סוף סוף ימומש.

כשמסתכלים על הנעשה בעולם המודרני בתחום האחריות הסביבתית, אפשר רק לקנא. ראו למשל את "הבנק הירוק הראשון" (firstgreenbank.com), בנק מקומי קטן שהוקם לפני כשנה בפלורידה. הבנק חרט על דגלו לקדם מפעלים ירוקים בדגש על פרויקטי בנייה ירוקה. הוא מיישם, הלכה למעשה, העדפה ברורה ומובהקת לקידום עסקים עם מטרות סביבתיות, לדוגמה על ידי מתן הלוואות בריבית נמוכה לפרויקטים מסחריים שעומדים באופן מלא בתקני הבנייה הירוקה. הטיפול בקידום המיזמים הירוקים מתחיל משלב המימון המועדף, דרך חניכה וליווי עסקי של הפרויקטים. כך למשל, הבנק מציע שירותים של מומחים בבנייה ירוקה, ספקים של מוצרי בנייה ירוקים ומערך שלם של שירותים תומכים ליזם כדי לעזור לו להוציא לפועל פרויקט בנייה ירוקה מוצלח.

הציבור הרחב הורגל לחשוב שכל מה שבנק יודע לעשות זה לגבות עמלות ולחייב בריבית. אבל גם מאחורי בנקים וחברות גדולות אחרות עומדים בני אדם שנפגעים כמו כולנו מזיהום הסביבה, ואין סיבה שהם לא יצטרפו למאבק על איכות הסביבה.

אם בארצות הברית המגזר הפרטי לוקח יוזמה, גם אצלנו ראוי שהממשלה או הרשויות הפועלות מטעם השלטון ייטלו יוזמה בנושא. חוק בנקאות ירוקה למשל, שיתנה מתן אשראי בעמידה בדרישות איכות הסביבה, עשוי לתת לשר החדש שלום שמחון נקודות זכות רבות עם כניסתו לתפקיד. רק אכיפה אפקטיבית של תקני איכות על מכלול הגופים הרלוונטיים בארץ, תמנע או תמזער אסון אקולוגי אפשרי בישראל כדוגמת זה שחוו האמריקנים מדליפת הגז במפרץ מקסיקו.

האבסורד בנושא זה הוא, שלהבדיל מהרבה הצעות פופוליסטיות המוצעות בכנסת שמימושן כרוך בתקציב משמעותי, הרי שבמקרה זה מדובר בחקיקה שאינה אמורה ליפול כנטל נוסף על כתפי הממשלה וציבור אזרחיה, אלא רק מטיבה איתם.

הכותב הוא משנה למנכ"ל "הלפרין יועצים (HMS)"