אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשנות: מבחן קינן, הדילמה של הפרקליטות צילום: אוראל כהן

פרשנות: מבחן קינן, הדילמה של הפרקליטות

גם אם יתברר שהפגמים קלים יותר, מותר לתהות על עמוד השדרה שהפגין ציון קינן. ואולי בכלל מופעל עליו לחץ כדי לחזק את התיק נגד דנקנר?

20.02.2011, 08:26 | משה גורלי

1. בגלל רגישות התפקיד

העבירה שבה חשוד ציון קינן היא הפרת אמונים בתאגיד. הסעיף בחוק החברות דומה לבן דודו - מרמה והפרת אמונים שבחוק העונשין. זו העבירה הקלאסית הנפוצה של פוליטיקאים ועובדי ציבור, שנועדה ללכוד בכף הפלילית התנהגות פסולה שאינה מעוגנת בסעיפים מפורשים כמו שוחד, זיוף, קבלת דבר במרמה וכיו"ב. העבירה מאפשרת לפרקליטות למתוח את הסנקציה הפלילית על קלקלות שהמחוקק לא חזה.

המבחן הפלילי להפרת אמונים בודק אם החשוד פעל מתוך כוונה להטעות, אם היה מודע לפסול במעשיו ואם הנזק שגרם מהותי. בגלל רגישות התפקיד מקנה החוק לנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים סמכות לכפות העברת מנכ"ל בנק מתפקידו. החלטה כזו תהיה סבירה אם אכן יוגש כתב אישום.

אבל ניתן לחשוב על מקרים שבהם הסמכות תופעל גם קודם. בכפוף להבדלים המתבקשים, בדומה לפרשת גלנט, מנכ"ל הוא הרמטכ"ל של הבנק. חיי ילדינו אמנם לא מופקדים בידיו, אבל פיקדונותיהם ועתידם הכלכלי כן. לכן, פגמים באמינות יכולים בנסיבות מסוימות להיות עילה להדחת בכירים בבנק. בגלל ההשלכות והרגישות, לעתים די לדבר ברמזים מבלי לפרט, כפי שקרה בסיבוב הקודם בפועלים. אגב, בעניין זה דומה הפועלים לרשות המסים - בשניהם צפוי סיבוב שני.

2. המלכוד של קינן

סיפור דנקנר־קינן הוא יותר דני דנקנר ופחות קינן. החטא הבסיסי, לפי המשטרה, הוא ההלוואה שביקש יו"ר הדירקטוריון לקחת מהבנק שלו. בכך העמיד מכשול בפני עובדיו. קינן היה הסמכות המקצועית המכרעת להמלצה בפני ועדת האשראי. יש אומרים כי אם לדנקנר היו התנאים והביטחונות לקבלת ההלוואה, היה עליו לבקש אותה בבנק אחר ולא מהכפופים לו. אחד הכפופים היה קינן, שנקלע לדילמה. מי שנמצא במירוץ לתפקיד מנכ"ל הבנק לא בדיוק שש להסתכסך עם היו"ר. קינן לא המליץ לדנקנר לפנות לבנק אחר, אלא המליץ לתת לו את ההלוואה. עכשיו בודקים אם בדרך נתן לו גם הנחות בקריטריונים הדרושים. אכן, לא פשוט לבדוק ולחקור את הבוס ובמיוחד בוס שגם היה חבר טוב. הפרקליטות תכריע אם זה היה פלילי.

הבנק לא ניזוק כספית מהסיפור וגם לקינן לא צמח רווח כספי, אבל יש מי שחושד שקידומו לתפקיד המנכ"ל רופד בהלוואה ההיא. השאלות הן אם קינן שיקר לוועדת האשראי, התרשל בבדיקת הלווה או לא עשה די כדי לאמת את הנתונים. המלצה לכתב אישום מצביעה לכיוון ההתנהגותי החמור יותר. אבל, גם אם יתברר שהפגמים קלים יותר, מותר לתהות על עמוד השדרה שהפגין. ואולי בכלל מופעל על קינן לחץ כדי לחזק את התיק נגד דנקנר?

3. להיפרד מ"ההמלצה המשטרתית"

שוב מתברר שמוסד "ההמלצה המשטרתית" הוא מגונה ומיותר. מגונה כי הוא מושח את המומלץ בזפת שלא יורדת, אפילו אם אין כתב אישום בסוף הדרך. מיותר, כי ממילא ההחלטה הסופית בידי הפרקליטות. התוצאה היא יצירת דימוי תקשורתי־ציבורי מושחת לחשוד עוד לפני שימוע והחלטה להעמידו לדין.

לפני שנתיים הוגשה עתירה לביטול פרק המלצות בחקירת משטרה. היועמ"ש הודיע לבג"ץ שלא תיכלל יותר המלצה בתיק החקירה, אבל מותר "לפרט בקצרה... נגד מי מהחשודים יש ראיות מספיקות להוכחת אשמה". השופט אליעזר ריבלין התקשה להבחין בהבדל: "לא ניתן להתעלם מן הגבול הדק שעשוי להיות במקרים מסוימים בין חוות דעת לגבי תשתית הראיות לבין המלצה ממש". ההבדל הזה מאפשר לעו"ד צבי אגמון, פרקליטו של ציון קינן, לזעוק שאין המלצות משטרה. והוא גם מאפשר לתקשורת לבשר על המלצת המשטרה להעמיד את קינן לדין. שניהם צודקים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות