שריג: "סוכני הביטוח יהפכו ל'סוכני נסיעות' - יתנו ייעוץ חד פעמי ובבנקים יתנו ייעוץ שוטף"

"רוב הלקוחות של החיסכון הפנסיוני נמצאים היום במסלולי ברירת המחדל. מסלולים אלה משקיעים לפי כללי אצבע שמנסים להתחקות אחר מה החוסך הממוצע היה רוצה, אבל זה לא מתאים לכל אחד" אמר פרופ' עודד שריג, המפקח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר בפאנל בכנס לשכת רואי החשבון בים המלח בהתייחסו למודל הצ'יליאני.

"ככל שהחוסך יותר צעיר יש לו יותר הזדמנויות לתקן דברים שקורים וטעויות שקורות. כל מה שאפשר לעשות בגיל צעיר ככל שתבגר יותר קשה לעשות. העיקרון שלנו לא רוצה להורות לועדות השקעה איך להשקיע את הכספים ב'רחל ביתך הקטנה', אלא להתוות להם דרך שבה ככל שגילו של החוסך עולה רמת הסיכון קטנה", הסביר שריג.

"אנחנו חושבים אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות ממניות ולכן שיעור המניות צריך להיות נמוך יותר מהאג"ח, כך היינו מצפים יהיה גבוה בגיל צעיר ונמוך לאדם מבוגר. אבל יכול להיות שיהיה מצב שהריבית אפסית ואז באג"ח ממשלתי הרווח אפסי, לכן רמת הסיכון של מניות ואג"ח גם תלוי מצב ולא רק תלוי אדם. לכן הכללים שלנו במודל הם העברת מלוא האחריות לוועדות ההשקעה של הגופים הפנסיונים שיחליטו מה מסוכן ומה לא. אנחנו כן רוצים שתהיה התאמה בין המאפיינים של החוסכים לאפיקי ההשקעה", הסביר שריג.

שריג מציע לקבוע את מסלולי ההשקעה לפי הגיל

"קבענו משכך מסגרות: מי שיצא לפנסיה - כמעט שאין לו הזדמנות לשנות את ההכנסה שלו. ולכן מסלול השקעה אחד יהיה למקבלי קצבה; מסלול שני יהיה לבני 60 ומעלה שקרובים לקצבה; ומסלול שלישי של 55-60. מתחת לזה כל גוף יבחר איך לחלק את המסלולים כשהדרישה היא לפחות לשניים".

אדם בן 30 ואדם בן 40 - שניהם צריכים לחסוך להרבה מאד שנים, הפער לא גדול. עדיין העיקרון ישמר שככל שאדם נהיה יותר מבוגר פרופיל הסיכון שלו צריך להיות יותר נמוך" הבהיר שריג.

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון התייחס לבעיה של יישום המודל הצ'יליאני בהיבט של הסטת כספים משמעותית שתידרש להתבצע על ידי גופי הפנסיה: "אנחנו לא חושבים שצפוי זעזוע קשה מידי בגלל יישום המודל הצ'יליאני (המודל החכ"מ לשון משרד האוצר).

יישום מדורג של המודל הצ'יליאני

"פרסנו את היישום שלו על פני מספר שנים, כך שב-2020 אנחנו מקווים למצוא את הצרכן הסופי שיגידו שרוצים להיות במסלול ברירת מחדל כי מתקשים לבחור בעצמנו אך מסלולי ברירת המחדל יהיה מותאם לגיל", הוסיף שריג.

"שוק הקצבאות במדינת ישראל אינו מפותח. זו תולדה לכך שרוב האנשים חסכו עד כה בחיסכון פנסיוני באופן הוני, בין אם ביטוח מנהלים או קופת גמל. הרוב המוחלט של הכסף נפדה אחרי שאנשים פרשו והוציאו אותו במכה אחת, בצורה הונית".

"מדינת ישראל באה לפני כשלוש שנים ואמרה: 'זה לא הולך'. אנשים לא יודעים לנהל את הכסף שלהם בצורה מיטבית ולכן המדינה הורתה על קצבה מינימאלית של 4000 שקלים לחודש. זו רמה מינימאלית לקיום וכל הכספים שהיום נצברים הם במסלול קצבתי למעט עודפים מעל אותו רף שניתן יהיה למשוך כהון" התייחס שריג לשוק הקצבאות החדש", מוסיף שריג.