הגביע הקדוש של ירושלים: 10 מיליון תיירים בשנה
"ירושלים היא מותג, מיליארדים רוצים להגיע לכאן לפחות פעם בחיים, אבל לקחנו את זה כמובן מאליו", מסביר ראש העירייה ניר ברקת. כעת, אחרי שנים שבהן הבעיות הרבות של הבירה חיבלו במימוש הפוטנציאל התיירותי שלה, מנסה העיר לשנות כיוון
אנשי התיירות בישראל נוהגים לומר שלתיירים בינלאומיים ביקור בירושלים הוא טיול של "Once in a life time", דבר שרבים חשים שהם חייבים לעשות. אבל פנטזיה לחוד ומציאות לחוד. מחסור בתקציבים ובתוכניות, המשבר הכלכלי ואי־היציבות הביטחונית, הוכיחו שלא מספיק קלף חזק אם לא משקיעים בו. טיול בירושלים הוא אולי פעם בחיים, אבל כך גם טיול בפריז, רומא, ניו יורק ועשרות יעדים נוספים.
"ירושלים לא עסקה בשיווק ובפיתוח תיירותי, לקחנו הכל כמובן מאליו", מודה ראש העירייה ניר ברקת. "ירושלים היא מותג, מיליארדים רוצים להגיע לכאן לפחות פעם בחיים. לניו יורק הגיעו בשנה שעברה למעלה מ־45 מיליון תיירים (כולל תיירות פנים - י"ג) ולרומא הגיעו מ־40 מיליון". בירושלים המספרים הרבה פחות מרשימים, וב־2010 ביקרו בה 2.6 מיליון תיירים מחו"ל. היעד של ברקת הוא להביא לעיר 10 מיליון תיירים בשנה בתוך עשור, ועד אז להצליח לייצר צמיחה של 15% במספר המבקרים מדי שנה.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נרשמו בשנה שעברה 3.45 מיליון כניסות מבקרים לישראל, 2.8 מיליון מהם מוגדרים תיירים ושהו בארץ למעלה מיממה, והשאר מבקרי יום - כאלה שמגיעים דרך מעבר הגבול באילת או בעגינת אוניית שיט לטיול של כמה שעות בארץ, לרוב בירושלים. לפי נתוני משרד התיירות, כ־76% מכלל המבקרים שהגיעו בשנה שעברה לישראל ביקרו בירושלים, ול־48% מהם היה זה היעד המרכזי של הביקור. לשם השוואה, רק 54% מהמבקרים שהגיעו ב־2010 לישראל ביקרו בתל אביב. "אין ספק שבעבודה נכונה ניתן להגיע ל־10 מיליון", אומר ברקת, תוך שהוא מתייחס לוועידת ירושלים הבינלאומית לתיירות, שעתידה להתקיים בעיר בסוף חודש מרץ. "לחזון הזה שותפים הממשלה ושר התיירות, שמבינים את הפוטנציאל של העיר. הוועידה באה לממש ביקושים ולהניע גם את המגזר הפרטי להשקיע בירושלים".תקציב התיירות זינק פי שבעה בתוך שנה
ירושלים היא ככל הנראה המותג התיירותי הגדול ביותר שיש למדינת ישראל, אך לצד אתרים כמו הכותל המערבי, כנסיית הקבר, ויה דולורוזה ומסגד אל־אקצא, הנמצאים בתחומה, היא גם מאכלסת כ־780 אלף תושבים (לפי נתוני הלמ"ס ל־2009) ומהווה מוקד למחלוקות פוליטיות. תושבי ירושלים מרכיבים שעטנז של אוכלוסיות רבות, חלקן עניות, "נדוניה" שהסיטה לא פעם את תשומת הלב מההכרח להשקיע בתיירות.
ברקת מציע נקודת מבט אחרת: "תיירות היא תחום שמקטין קונפליקטים, ברגע שיש צמיחה כלכלית המשאבים גדלים וההזדמנויות מתפתחות. תחומי התרבות והתיירות הם המעסיק הגדול בירושלים, שליש מתושבי העיר מועסקים בהם. השקעה בתיירות תביא לכך שכל אוכלוסיות העיר ייהנו ממנה. 10 מיליון תיירים הם יותר מ־100 אלף מקומות תעסוקה. לכן אני רואה את קידום התרבות והתיירות כמנוע צמיחה שמקרין על כל המערכות העירוניות, ומאפשר לנו להתמודד גם עם אתגרים עירוניים אחרים". לפי נתוני העירייה, תקציב התיירות בירושלים בשנים 2005–2009 עמד על כ־3.5 מיליון שקל בממוצע בשנה, אך ב־2010 הוא זינק ל־25 מיליון שקל, 7.5 מיליון שקל מתקציב העירייה והשאר מתקציבי משרדי ראש הממשלה והתיירות. לפני כשנה וחצי הופקד הטיפול בנושא התיירות בעיר בידי הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), תאגיד סטטוטורי לקידום מיזמים כלכליים. "במשך שנים התיירות בירושלים כלל לא נתפסה כתעשייה", אומרת מנהלת התיירות בהרל"י אילנית מלכיאור. "לא היה אתר אינטרנט ייעודי לתיירות או חוברות מעודכנות לתיירים שיסבירו מה קורה בעיר. אם בעבר פעילות העירייה היתה תדמיתית, היום היא שיווקית־מכירתית, מסתכלת גם על התייר הבודד, מתאימה לכל אחד את תחומי העניין שלו ולא מתייחסת לתיירים כאל מקשה אחת".תיירות תרבותית כדרך להקטנת הסיכונים
במשך שנים ראו בישראל את התיירים הדתיים - בעיקר נוצרים ויהודים, אך גם בני דתות אחרות - כקהל היעד העיקרי שאותו מנסים למשוך, בגלל ריבוי האתרים הקדושים באזור. בירושלים, מטבע הדברים, המגמה היתה חזקה אף יותר. אך המשבר הכלכלי הגלובלי הוכיח שבהיעדר כסף אפילו הצליינים או החרדים האדוקים ביותר יוותרו על ביקור בירושלים, ואם יגיעו בכל זאת הם יקטינו את מספר ימי השהייה. לפי נתוני הלמ"ס, ב־2009 נרשמה ירידה של 20% בתפוסת חדרי המלון בירושלים לעומת 2008, ל־54% בלבד. ב־2010 נרשמה התאוששות ניכרת והתפוסה היתה 66%. כדי להגדיל את הביקושים ולמזער את הסיכונים מנסים כעת בירושלים לפנות לקהלים חדשים, ולהציע לצד התיירות הדתית - שמתאפיינת בהוצאת כספים מוטעה יחסית - גם תיירות תרבותית, תיירות כנסים ותיירות "City Breaks" - גיחות סוף שבוע לירושלים מיעדים באירופה, בדומה לפעילות שיווקית שנעשית בתל אביב. "הממד הבסיסי של ירושלים הוא ההיסטוריה והדת", אומרת מלכיאור, "אבל זאת טעות תפיסתית לחשוב שאם תייר מגיע לירושלים הוא לא צריך חיי לילה, מסעדות, אטרקציות, תיאטרון, מחול ומוזיקה קלאסית — כל הדברים שמרכיבים חוויה של תייר".כחלק מהתפיסה החדשה מתוכננים בבירה אירועים כמו מרתון ירושלים הראשון ושבוע האופרה. "למרתון מכרנו כ־700 חבילות לינה ולאופרה כ־4,000 חבילות", אומרת מלכיאור. "אנשים יגיעו לירושלים כשהמוטיב הבסיסי הוא תרבותי ולא בהכרח דתי. אופרה את אמנם יכולה לראות בכל מקום, אבל כשאת רואה את זה ומולך חומות העיר העתיקה - זה אחרת".
3 תגובות לכתיבת תגובה