אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הישראלי הכי מאושר בעמק הסיליקון MHKUOף Christophe Test

הישראלי הכי מאושר בעמק הסיליקון

דרור אורן בסך הכל נסע ללמוד בסטנפורד. שנתיים אחר כך, בגיל 34, הוא מונה למנהל בכיר בחממת הסטארט־אפים המובילה בעולם. בראיון למוסף "כלכליסט" הוא מספר איך נראים החיים בתפקיד שבו אפשר לממש כל רעיון, לגייס הון מכל קרן, למכור פטנטים לכל ענקית טכנולוגיה ולחיות את עמק הסיליקון עד הקצה

24.02.2011, 10:03 | אסף גלעד

לפני כשלוש שנים, כסטודנט ל־MBA בסטנפורד, דרור אורן שמע על חברה קטנה שמפתחת משחקי אינטרנט ונקראת זינגה. הוא סימן אותה, עקב אחריה, ראה את הספקות של המנהלים לגבי הצלחתה. כששאר העולם נכבש בידי פארמוויל וסיטיוויל, המשחקים של זינגה, מבחינת אורן החברה כבר היתה סיפור ישן.

שנה אחרי זינגה, זה קרה לו שוב. חברת גרופון משיקגו הציעה לאנשי עמק הסיליקון קופון שמעניק הנחה של 50% לטיול סגוויי בגבעות סן פרנסיסקו. אורן לא חשב בכלל על סגוויי, ולא היה לו צורך לצאת אל הגבעות. אבל המודל הזה, של חברה שמציעה הנחות קופונים, עניין אותו. אז יאללה, שיהיה סגוויי על הגבעות. "אמרתי לעצמי: אם זה יצליח, העסק הזה של הקופונים, זה יהיה גדול", הוא אומר, "מאז עברו שנתיים, אבל רק עכשיו העולם מגלה את הקופונים".

הסקרנות הזו, חוש הריח החד, היכולת לקלוט דברים גדולים ברגע שהם נולדים נהפכו השנה למקצוע של אורן. בגיל 34, אחרי שנתיים בלבד בארצות הברית, הוא זכה לאחד הג'ובים הנחשקים בענף - מנהל תחום התוכנה בחממה של SRI. רשמית, זהו מכון המחקר של סטנפורד. בפועל, SRI הוא אחד ממעבדות החדשנות המובילות בעולם, מוקד עלייה לרגל של ענקיות ההייטק שמחפשות הבזקים של חדשנות. רשימת הפיתוחים שנולדו במכון כוללת בין השאר את העכבר למחשב, מסך ה־LCD, טכנולוגיית השידורים ב־HD, הפקס הדיגיטלי הראשון, מכונת סליקת הצ'קים הראשונה, אפילו תשדורת האינטרנט הראשונה. בכניסה למעבדה של אורן מתנוסס שלט תזכורת: "כאן עברה תקשורת האינטרנט הראשונה, בין אוניברסיטת קליפורניה בברקלי למעבדת SRI".

דרור אורן. "כשכולם קונים גאדג דרור אורן. "כשכולם קונים גאדג'טים ביום שהם יוצאים אתה לא מרגיש לבד, וכשאתה רואה איך בכל בית קפה יושב יזם ומצי מצגת לאיש הון סיכון, זה משנה לך את כל הפרספקטיבה" | MHKUOף Christophe Test דרור אורן. "כשכולם קונים גאדג

זו מסורת כבדה לשאת, נעליים גדולות למלא. ואיכשהו, מפתיע לגלות ששמה של SRI לא מוכר כמעט מחוץ לעמק הסיליקון. "זה הסוד השמור ביותר בעמק", מודה אורן בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", "היא לא נסחרת, אין לה שיווק, אבל היא אחד ממקדמי החדשנות החשובים שהניעו את כל התעשייה". עכשיו אורן עצמו מניע את העמק קדימה. בחממה של המכון, SRI Ventures, יש שלוש מחלקות - תרופות, מכשור ותוכנה. מתוקף תפקידו כמנהל המחלקה האחרונה, אורן מחובר לכל מה שמתרחש בעמק הסיליקון, מקושר היטב לענקיות הטכנלוגיה שפועלות בה ומוביל את כמה מיוזמות התוכנה והאינטרנט החדישות ביותר בעמק. כך, תחת אחריותו פועלות היוזמות של SRI הנוגעות לניסויים ופיתוחים בתחומי המציאות המדומה והאוגמנטד ריאליטי, התרגום האוטומטי וזיהוי הקול, עיבוד הווידיאו ובעיקר האינטליגנציה המלאכותית, מנועי ההמלצה המותאמים אישית והלמידה האדפטיבית. כל אלו, הוא אומר, הם הדבר הגדול הבא. כי עוד מעט "מנוע מסוים כבר יוכל להזמין לך מקום במסעדה האהובה עליך, אפילו בלי לשאול אותך".

ואז, משום מקום, הגיע אימייל

ההתגלגלות של אורן אל תפקיד המפתח הזה היא סיפור סינדרלה סיליקוני. הוא גדל בראשון לציון, שירת ב־8200, למד מדעי המחשב וביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עבד בנייס וחי בתל אביב. מסלול הייטקיסטי ישראלי סטנדרטי. וכמו רבים אחרים באותו מסלול, הגיע הרגע שבו החליט ללמוד לתואר שני במינהל עסקים. "הייתי יכול ללמוד בתל אביב ולהמשיך לעבוד בנייס, והכל היה נגמר באופן יפה וצפוי", הוא אומר, "אבל עמק הסיליקון משך אותי - יש בו חשיפה לענף ההייטק העולמי כמו שאין בשום מקום אחר. כשאתה רואה איך בכל בית קפה יושב יזם ומציג מצגת לאיש הון סיכון, ואתה כבר יודע שזה המראה הכי טבעי בעולם, זה משנה לך את כל הפרספקטיבה. כשאתה קונה את המוצר החדש יום אחרי שהוא הושק, אתה לא לבד. גם ה־MBA בסטנפורד מתמקד ביזמות ורצוף בקורסים על הקמת חברות וניהול חברות קטנות, זה בדנ"א שלו. לכן הגעתי לכאן".

בסוף הלימודים הוא החל לעבוד ב־VMware, חברת תוכנה מובילה, מחלוצות טכנולוגיית הווירטואליזציה והשחקנית הבולטת בתחום כיום. "אבל אז, משום מקום, הגיע אימייל מפתיע: 'אנחנו מהחממה של SRI, מצאנו את קורות החיים שלך במאגר של סטנפורד, תרצה לשמוע הצעה?', והציעו לי לנהל חלק מהחממה".

זה נשמע חלומי. שנתיים באוניברסיטה, ופתאום אתה מנהל באחת החממות היוקרתיות בעולם.

"אני בהחלט בר מזל. עבדתי קשה והצלחתי, ההחלטה הקשה מאוד לעזוב את החיים בתל אביב ולעבור לכאן, כזוג, השתלמה. ולא הייתי מגיע לזה משום מקום אחר חוץ מסטנפורד. התחלתי את ה־MBA בגיל 31, מבוגר יחסית - ממוצע הגילים בכיתה עמד על 28. כש־SRI מחפשים אנשים סטנפורד היא הבחירה הראשונה שלהם, והם אהבו את העובדה שעשיתי מחזור מלא של תפקידים בהייטק: תואר ראשון במדעי המחשב, מתכנת, מנהל של מתכנתים, מנהל מוצר ואיש מכירות. אבל יש כאן גם הרבה מזל, הם פשוט שלפו את קורות החיים שלי, ויש כאן גם נטוורקינג: ביררו עליי עם בן כיתה שלי והוא המליץ עליי. חלק גדול מהעניין בעמק הוא הנטוורק".

דרור אורן, צילום: SRI International דרור אורן | צילום: SRI International דרור אורן, צילום: SRI International

מן הסתם היה קשה להגיד לא להצעה הזו.

"הייתי יכול ללכת למותג כמו eBay או גוגל ולחוות את עמק הסיליקון משם, כמנהל מוצר, או ללכת לסטארט־אפ קטן. אבל SRI מאפשר לי לראות את עולם הסטארט־אפים מזווית שונה. הג'וב הזה מאפשר לי גישה לכל האנשים הכי חכמים בעמק הסיליקון, ומאפשר לי לבנות חברות חדשות - אני בונה אחת־שתיים בשנה מתוך שלוש־ארבע בחממה, ומנהל עוד כמה. אז כשההצעה הגיעה אמרתי, 'אוקיי, אני אבדוק במה מדובר'. איכשהו זה הסתדר".

דברים שרואים משם נזק מצטבר להייטק הישראלי דרור אורן: "החולשה בתשתיות מזיקה לתעשייה: אין מספיק כסף שהולך לאוניברסיטאות ולחינוך טכנולוגי, וזה מתחיל להשפיע" אסף גלעד, 2 תגובותלכתבה המלאה

לפני שמונה חודשים, כשזה הסתדר, אורן נחת במרכזה של אימפריה. SRI הוא אחד ממוסדות המחקר המצליחים בארצות הברית, עם 50 מעבדות, מאות מחקרים ו־2,100 עובדים; אורן הוא אחד משני הישראלים היחידים שם. ב־2009 היו הכנסות המכון, שכבר נפרד מסטנפורד, 470 מיליון דולר, בשנה שעברה טיפסו ל־495 מיליון, והשנה הן עתידות לחצות את רף ה־500. אלו הכנסות שלא היו מביישות חברה בינונית בעמק הסיליקון, אבל הן מגיעות ממחקר בלבד. ללא שיווק, ללא אנשי מכירות, ללא מערך תמיכה משומן. והן משמעותיות במיוחד שכן SRI הוא ארגון ללא כוונות רווח, והכסף מתגלגל חזרה לעובדים המעורבים בפרויקט ולמחקרים חדשים.

לא כל המחקרים רווחיים - המנעד נע בין כל היבט של טכנולוגיה מתקדמת, דרך הנדסת חומרים ופרמצבטיקה ועד חינוך וספורט. מחקר מפורסם אחד ושנוי במחלוקת עד היום נעשה בשנות השבעים, בסדרה של בדיקות שניסו להוכיח או לשלול את קיומם של כוחות על־טבעיים אצל בני אדם; אורי גלר היה אחד הנבדקים, והחוקרים אישרו שהוא מכופף כפיות אך לא הצליחו לשחזר את הדבר בתנאי מעבדה.

את המחקר הזה, אגב, מימנה נאס"א, שעד היום עובדת עם המכון, כמו גם צבא ארצות הברית, משרד הביטחון, משרד הבריאות ותעשיית הבידור. אנשי SRI הם שהמליצו לדיסני, אחרי מחקר מקיף, היכן בדיוק כדאי למקם את דיסנילנד בקליפורניה, והמכון כבר זכה בעשרה פרסי אוסקר ואמי על פיתוחים קולנועיים חדשניים. המודל העסקי, בכל הפעילויות, הוא אחד: SRI היא הבעלים של הקניין הרוחני שמפותח בפרויקטים שלה, והיא נהנית מכל ההכנסות והרווחים שהוא מניב. ויש עוד ערוצים עסקיים - זה שבו המכון מייצא עובדים לחברות אחרות (למעבדת הקול של מיקרוסופט, למשל), וזה שבו הסטארט־אפים שגדלים בחממה עושים אקזיט. כך קרה עם Siri, חברה שצמחה ב־SRI ופיתחה אלגוריתם שלומד את הטעם של המשתמש במוזיקה, בידור או מסעדות, ובוחר לו תכנים מתאימים; בשנה שעברה היא נמכרה לאפל תמורת 200 מיליון דולר.

מארק צוקרברג, צילום: בלומברג מארק צוקרברג | צילום: בלומברג מארק צוקרברג, צילום: בלומברג

החיפוש מת. יחי ה־serendipty

חודשיים אחרי האקזיט הזה, אורן החל לנהל את המחלקה שבה צמחה Siri. זו היתה מקפצה מצוינת, וסמן ברור לכיוון שאליו תלך המחלקה בניהולו. "הפרסונליזציה של ה־כל", הוא קורא לזה. "תוכנת מחשב יודעת כיום להכיר את המשתמש ואת צרכיו ומסוגלת לבנות פרופיל שעשוי להביא לו ערך בעתיד", אורן מסביר. "המחשב שלך יכול לדעת, באמצעות תצפית, מתי אתה נוהג לאכול את ארוחת הצהריים שלך, באיזה סוג של תוכן אתה נוהג לצפות בטלוויזיה ומתי, מהו היעד התיירותי המועדף עליך וכן הלאה, ולאחר מכן המחשב יכול לדעת מהן הפעילויות שתרצה לעשות ולהוביל אותן בעצמו".

וזה, מבחינתו, העתיד של עולם הטכנולוגיה וההווה של עמק הסיליקון - זה שדחק את הרשתות החברתיות, מנועי החיפוש והתוכנות הארגוניות. "מכירת Siri עוררה את כל העמק סביב הפרסונליזציה. כל ההתנהלות סביב החברה היתה היסטריה: היא השיקה את המוצר בפברואר 2010, וחודשיים לאחר מכן אפל קנתה אותה, בין השאר כדי שלא תפתח מערכות שמתאימות לגוגל. היום המוצר הוא חלק חשוב באסטרטגיה של אפל, והוביל גם לכניסה של גוגל לתחום באמצעות תוכנת זיהוי הקול Voice Actions.

"מבחינתנו, המכירה יצרה סביבנו הייפ מטורף. עד היום מגיעות אלינו הרבה חברות גדולות ואומרות: 'תנו לנו משהו כמו Siri', או ששואלים אם נשאר לנו משהו מהפטנט שלה". עד ה־Siri הבאה, השמועות בעמק הסיליקון טוענות שלחוקרי SRI תהיה השפעה גדולה על הגרסה הבאה של האייפון, בדגש על יכולות זיהוי קול משופרות. אורן נמנע מלהתייחס לעניין, אבל שמח לפרט כמה הבטחות אחרות בקנה. "בנינו כמה חברות בתחום. הבולטת שבהן היא Trapit, שפיתחה כלי שלומד את הטעם שלך ודואג שכל הפידים באינטרנט יותאמו לטעם שלך — מין מלכודת שמבוססת על הטעם שלך ולוכדת תכנים מכל מיני מקורות מידע שמתאימים בדיוק לך. וככל שאתה משתמש בה יותר היא לומדת אותך טוב יותר: אם אתה מתעכב יותר זמן על מאמר מסוים, היא תדע להביא לך עוד כאלה. אם אתה מתמקד בחלק מסוים, היא תשתמש בהבנה הזאת בהמשך.

"חברות כאלה משתלבות בטרנד הכללי בוואלי — מפסיקים לדבר על חיפוש, מדברים על חקירה ועל serendipity (גילויים מקריים, לא מכוונים). החיפוש אמור להיות גילוי, לא רק רשימה של דברים. השאיפה היא לא להגיע פשוט לרשימה, אלא למצוא דרך להגיע בדיוק לדבר שחיפשתי, לדבר האחד והנכון. לא מזמן הייתי כאן בפאנל שעסק בחיפוש, ונדהמתי לגלות שלא היה בו אף נציג של גוגל. המודל של גוגל נחשב היום קצת מיושן, וחברה כמו Trapit שלנו היא סנונית ראשונה במגמה החדשה. מגמה שבה החיפוש הוא אמצעי, לא מטרה. אפשר לקחת את זה לכל מיני מקומות; יש לנו למשל טכנולוגיה בעבודה שהולכת עם זה לעולם התיירות, כדי לבנות מסייע לטיולים וחופשות, כולל אפשרויות של תרגום והתאמות אישיות אחרות".

סטיב ג סטיב ג'ובס | צילום: בלומברג סטיב ג

החיים הנוחים בלב הוואלי

את כל זה אורן עושה עם צוות קטן וחופש גדול. החממה של SRI כוללת רק עשרה אנשים, והצוות של אורן כולל שלושה. אלא שמדובר למעשה בעבודה רוחבית של ניהול עשרות עובדים ועבודה מול מאות אחרים. "אנחנו השכבה שמעל מהנדסי SRI, שבונה את הערך המסחרי להמצאות שלהם. קבוצת התוכנה של SRI מונה 800-600 מהנדסים, כולם דוקטורים מהרווארד וייל, שפשוט באים בבוקר וממציאים. נוסף על כך יש לי כיום חמש חברות ברמות שונות של בשלות, ובכל אחת מהן יש עד עשרה אנשים".

אין הרבה ג'ובים כאלה.

"בהחלט. בעמק הסיליקון יש שלושה סוגים של אנשים: אלה שעובדים בעבודות רגילות, כמו בגוגל או בפייסבוק, אלה שמקימים חברות ואלה שמחליטים על השקעות. התמזל מזלי שהתפקיד הראשון שלי בעמק הוא מהסוג השלישי. אני יכול להחליט לאן להפנות את המשאבים, מי יהיה המנכ"ל של החברה הבאה. אני קם בבוקר עם תחושה טובה, אבל גם מתגעגע קצת לעמדת היזם הרעב שרודף אחרי הכסף".

מצד שני, אתה בעמדה שמתוגמלת היטב.

"אני מרוויח סבבה, והחיים האלה בלב העמק באמת נוחים. ויש גם בונוסים והכנסות מאקזיטים, שעדיין לא היו לי".

במקום הנוח הזה, בעוד החברים של אורן בהייטק הישראלי מכתתים את רגליהם בין הקרנות והמשקיעים, מנסים לגייס את מעט הכסף שמסתובב בתקופה הזו, הוא יושב במשרד, עם אפשרות להשתמש בהון הגדול של SRI שהניבו הרווחים בשנים האחרונות ועם אפשרות כמעט בלתי מוגבלת פשוט לבחור מאיזו קרן הוא רוצה כסף. הוא בעצם מנהל מפעל לסטארט־אפים: מאתר יזם, לרוב ותיק ומנוסה עם רעיון מעניין, ומתחיל בעבודה מולו עד להקמת חברה. הוא פטור מעול ההכוונה של הרעיון והחברה לאקזיט או לקהל יעד מסוים, ויכול פשוט לבחור רעיון מוצלח עם פוטנציאל מסחרי אמורפי יחסית.

אחרי שהוא מוביל את גיוס ההון הראשוני והחברה עומדת על הרגליים, אורן יכול לבחור קרן חיצונית ולאפשר לחברה להתנתק מהחממה ולצאת לדרך עצמאית. אם הפרידה היא תוצאה של אקזיט, אנשי SRI ואורן עצמו מקבלים נתחים נאים מהמכירה, כמו בכל סטארט־אפ. במקרים רבים בוחר המכון למכור טכנולוגיה לאחת מענקיות העמק, וכך לא להיפרד מחברה שלמה או מהעובדים שצמחו בחממה. "אנחנו כל הזמן מתחרים בפייסבוק, בגוגל ובאפל, ולא שונים מהם באיכות החדשנות והמוצרים שאנו מציעים", הוא אומר. "ספציפית לא אוכל לציין שמות, אבל אנחנו עושים לא מעט עסקאות שבהן אנחנו מוכרים טכנולוגיות שמופיעות אחר כך במוצרים שמאות מיליוני אנשים משתמשים בהם. זה לא משהו נדיר".

ביל גייטס, צילום: בלומברג ביל גייטס | צילום: בלומברג ביל גייטס, צילום: בלומברג

על הכסף אורן לא צריך להילחם, אבל על העובדים כן. "קרב בלימה יומיומי", הוא מגדיר את המאבק לשימור אנשי התוכנה והאינטרנט של SRI במכון מול החיזורים הנמרצים של חברות הענק. הכוח של SRI נעוץ בשכר גבוה יחסית לעובדים, אווירה אוניברסיטאית נינוחה וחופש מחקרי, שמשאירים בחברה עובדים במשך 15, 25 ואפילו 55 שנה. "יש לנו הרבה כסף כדי לאפשר לעובדים לעשות מה שהם רוצים, ויש לנו זמן שמאפשר להם לעבוד על הפרויקטים שמעניינים אותם. העובדים מתחלקים גם בהוצאות המסחריות, כך שהרווחים חוזרים אליהם. זה מצער כשאנשים עוזבים, אבל אני דוגל בדלת הפתוחה: אני נותן להם ללכת - ומשאיר אפשרות לחזור. כסף לא יכול להשאיר אותם או להחזיר, יותר חשוב שיעסקו במה שהם רוצים לעשות".

פייסבוק עוד תדהים את העולם

מהפוזיציה הזו, אורן הוא משקיף נאמן על קרב העובדים בין גוגל לפייסבוק. בסיבוב האחרון ניצחה פייסבוק עם גיוס של 200 עובדים, שדחק את גוגל להעלות לכל אנשיה את השכר ב־10% ולהעניק להם בונוס מיוחד. "אין ספק שפייסבוק תפסה את מקומה של גוגל כמקום העבודה הנחשק יותר", אומר אורן. "ישנה בשלות מסוימת בגוגל, ומיטב המוחות כבר אינם נוהרים כדי להצטרף לפעילות החיפוש או המודעות שלה. המהנדסים עדיין שואפים לעבוד על האנדרואיד, וגוגל היא עדיין מעסיק מצוין, אבל את העובדים היזמים והיצירתיים יותר פייסבוק מושכת".

מצד שני, פייסבוק כבר מתקרבת למעמדה של גוגל כחברת ענק.

"נכון, היא מתחילה לגרד את התדמית של החברה הגדולה. לכן אנשים יצירתיים בכל זאת יחשבו היום פעמיים אם ללכת לפייסבוק. את מקומן של החברות הללו תופסות חברות שגדלות בהדרגה ונהיות מעניינות יותר - רשתות חברתיות אקסקלוסיביות כגון Small World או Path, שמגבילות את מספר החברים בניסיון ליצור אינטימיות, או Quora, מהחברות הצומחות בעמק, שמפתחת רשת חברתית מבוססת שאלות ותשובות. שכבה נוספת של חברות אטרקטיביות לעובדים הן ה'פרו־סיומר' (Professional Consumer), שמפתחות תוכנות לעובדי ארגונים שנשארו מחוץ ל־IT. אלו אפליקציות רשת מתוחכמות אך ידידותיות, כמו אלה של Evernote ,Dropbox ו־Box.net. כך שמי שמחפש מקום עבודה קבוע ויציב שרק יגדל הולך לפייסבוק, אבל החברות שמשלבות פנייה לצרכן המקצועי עם טכנולוגיית ענן מתוחכמת הן האטרקטיביות ביותר".

ומעבר למישור של העובדים, איך נראית לאנשי עמק הסיליקון מלחמת העולם בין פייסבוק לגוגל?

"פייסבוק נחשבת לחברה מדהימה שהצליחה לבודד את האלמנטים המרכזיים שגורמים לנו לחזור שוב ושוב לאתר שלה, וברור שהיא כאן כדי להישאר. עד לפני שנתיים אנשים עוד דיברו על מייספייס, היום מבינים שפייסבוק היא כנראה הדבר האחרון בתחום הרשתות החברתיות, לא תהיה עוד פייסבוק. אבל ברור שיש רוויה במספר המשתמשים שלה והיא נמצאת קרוב לגבול הצמיחה מבחינת היקף המשתמשים, ובעיקר - למרות הצמיחה האדירה שלה בשנים האחרונות, היא עוד לא מצאה את הנקודה שתמנף בצורה מהותית את ההכנסות שלה.

"גוגל, למשל, היתה חברה מדהימה כבר מיסודה, אך ההכנסות המשמעותיות הגיעו רק עם גוגל אדוורדס. עיקר ההכנסות של פייסבוק הן מפרסומות, והיא מנצלת עדיין רק מעט מפוטנציאל הפרסום שלה, אבל בכל מקרה הפרסום שם יעיל פחות מבגוגל - אנשים לא נכנסים לפייסבוק כדי לחפש מוצרים, הם מחפשים בגוגל. אולי פייסבוק תעשה את הכסף בשירות אשראי (פייסבוק קרדיט), או בשירות תשלומים דמוי פייפאל. היא גם רוצה להיכנס לתחום התקשורת, מה שמעורר חשש אצל גוגל. מה שזה לא יהיה, ברור שפייסבוק עוד תמצא את הנקודה שממנה הכל ישתנה, וכשזה יקרה, זה יהיה מדהים".

ומה יקרה עם גוגל?

"היא תמשיך לנסות לחדור לתחום החברתי, אף שהיא יודעת שהניסיון של 'גוגל באז' היה ביזיון. היא לא תבנה עוד פייסבוק, אבל נמשיך לראות אותה בונה אלמנטים חברתיים סביב השירותים שלה, כמו מפות. כבר היום היא מחדירה אלמנט של רשת חברתית כמעט לכל דבר שהיא עושה, כגון שירות Hot Spots שמאפשר לחלוק המלצות על מקומות רק עם החברים שלך ברשת. במקביל היא תמשיך לבנות שירותי מסחר אלקטרוני. בכירה לשעבר ב־eBay היא היום מנהלת הפיילוט החדש של גוגל בתחום הקמעונאי, boutiques.com, שירות הפונה בעיקר לנשים ומאפשר לבצע השוואות בין פריטי ביגוד, ויש להם גם Google Offer, שירות קופונים שעשוי להתחרות בגרופון. העובדה שמנכ"ל גוגל אריק שמידט נתפס כאבן על צווארה של גוגל והשינוי בהנהגה שם הוא מעניין - היזם לארי פייג' הוא זה שמוביל את החברה, בניסיון לשפר את התדמית שלה".

ומה מעמדן של הוותיקות והגדולות - EMC, HP, אורקל או מיקרוסופט?

"מיקרוסופט לא במשחק שפשוט כואב הלב. אזרחי עמק הסיליקון לא שמעו עליה: זה מתחיל בכך שהם משתמשים במחשבי מק, באייפון או באייפד, בכפילי האנדרואיד והגוגל. יש פער עמוק בין עמק הסיליקון לבין העולם בהיבט הזה - רוב העולם משתמש ב־PC, הבלקברי פופולרי מאוד, שלא לדבר על נוקיה. בעמק הסיליקון המכשירים האלה לא קיימים. ומכיוון שהעמק הוא מיקרוקוסמוס, הוא מראה מה יקרה בעולם בעוד שנתיים, ומיקרוסופט מודאגת מאוד".

המירוץ אחר הטרנדים מעייף

אורן, שחי כיום במאונטן וויו בעמק הסיליקון, הגיע לשם בספטמבר 2008, בעיצומו של המשבר הכלכלי. להבדיל ממצב הרוח ברחבי אמריקה ובחלקים גדולים מהעולם, בעמק הטלטלה כמעט לא הורגשה. "צריך לזכור שזה מקום שבו השמים כחולים, הדשא ירוק, כולם נחמדים ואתה אף פעם לא חושב שמשהו רע יכול לקרות. את העובדים שאורזים ארגזים ראינו רק בטלוויזיה, בוול סטריט. הוואלי הוא מקום נחמד, שבע. כשאתה מסתובב במדשאות של סטנפורד או בבתי הקפה של פאלו אלטו קשה להרגיש את המשבר.

"ובכל זאת, היו כמה מקומות שבהם הוא הורגש. בקרב תלמידי ה־MBA בסטנפורד רמות הלחץ היו מטורפות. לפני כן אנשים היו מסיימים את הלימודים והיו להם חמש הצעות לבחור מתוכן; בכיתה שלי רוב התלמידים קיבלו הצעה אחת או שתיים, והיו כאלה שלא קיבלו שום הצעה ונאלצו לחזור למולדתם, סין או הודו. מי שהלך להייטק נפגע פחות, אבל אלה שרצו להגיע לבנקים או לוול סטריט פשוט לא מצאו עבודה".

כך שגם לעמק לקח קצת זמן להתחיל לצאת מהמשבר, ובחצי השנה האחרונה, הוא אומר, השיפור בהחלט מורגש. "יש זינוק משמעותי בגיוסים, ולאחרונה התברר כי לגוגל יש 6,000 משרות פנויות. מנכ"לים שעד עכשיו מילאו פיהם מים - פתאום כולם מתראיינים ויוצאים לבנות חברות חדשות. מי שלא חזרה לעצמה היא תעשיית קרנות ההון סיכון, שייקח לה שנים ארוכות עד שתגיע לגודלה ב־2007.

"ומה שיפה בעמק הסיליקון", הוא מוסיף, "זה שמייצרים כאן מודלים עסקיים חדשים גם בזמנים קשים, או בגללם. המשבר של תחילת העשור היטיב עם אמזון, כי פתאום כולם הבינו שקניות באינטרנט הן עניין כלכלי יותר, והמשבר האחרון הוליד חברות כמו גרופון".

ההיכרות של אורן עם עמק הסיליקון היא הכרחית לתפקיד. "אני מוקף בחבורה של בכירים, אני הכי צעיר והכי חדש, אמור להביא רוח נעורים, ואני חייב להיות מחובר לעמק כדי להביא את הרוח החיה שלו ל־SRI. יש כאן אנשים גדולים שאני מתחכך איתם יומיום, ועם כל מה שמצופה מהתפקיד זה בהחלט מלחיץ".

חלק מדרישות התפקיד מתיישבות היטב על אופיו, בעיקר החיבור החזק לגאדג'טים והמרדף אחריהם. אורן לא לבד בעניין - לחיות בעמק הסיליקון זו משרה מלאה. "התושבים כאן מונעים משני פחדים", הוא אומר, "הפחד להישאר בחוץ והפחד מאופציה טובה יותר. אתה ניצב בפני חשש שתמיד אתה מפספס משהו. בשנתיים וחצי שאני כאן אני עסוק בלהחליט לאן אני לא הולך: לפאנל על מודל פרימיום בסן פרנסיסקו, לפאנל על טלוויזיה מקוונת בסטנפורד או לפתיחת מוזיאון מדעי המחשב במאונטיין וויו? מתוקף תפקידי אני חייב להיות כל הזמן מחובר לכל מה שקורה: קונה מוצרים ברגע שהם יוצאים, ובעצם כולם כאן ככה. כמו שאני נהגתי לעשות, הרבה אנשים מזמינים מראש, באים לחנות, אוספים שקית לבנה עם לוגו של תפוח בלי לדעתי אפילו מה הדבר הזה בדיוק עושה, אבל הם יודעים שזה יהיה כיף. כשהאייפד החדש יצא כל תושב עמק הסיליקון החזיק אחד כזה, גם כי הם כולם פריקים של טכנולוגיה - גם מי שלא עוסקים בטכנולוגיה מחוברים אליה בווריד - וגם כי המעמד מחייב".

המירוץ הזה וכל הפעילות מסביב - אירועים, מפגשים בערב - לא מחייבים מדי, מעייפים מדי?

"אין ספק שזה מחייב מאוד. בארץ בחיים לא היו לי כל כך הרבה פעילויות ערב, כאלו שהן השכלה והכרת התעשייה נטו. אבל זה חלק מהעבודה, והכל תלוי באופי; תמיד הייתי חובב חידושים, הייתי מחכה בתורים מחוץ לאפל, ועכשיו אני מקבל את כל הדברים ישירות למשרד. אין ספק שזה מעייף, ויש חבר'ה מסביבי שמפסיקים את זה, אבל אני, מכורח תפקידי, חייב להקדים את הטרנדים, ואני לא יכול להפריד בין החיים המקצועיים לאישיים".

אז איך נראה הבית שלך?

"אייפון, אייפד, אייפוד, אפל TV, פלייסטיישן 3 ו־Wii Fit, טלוויזיות, טאבלט של אנדרואיד, גיטר הירו, רוק בנד, טלפון VoIP - קופסה שמאפשרת לי שיחות טלפון בעזרת מספר ישראלי. בלפטופים אני מדלג בין המקבוק פרו ללפטופ של דל, ונהנה הרבה יותר מהמק. גאדג'ט שהייתי רוצה הוא טלוויזיית תלת־ממד, זה מגניב. למשרד כבר קנינו את הקינקט, שה־Wii מחוויר לעומתו. הוא התחלה של מהפכה גדולה מאוד. אפליקציות על בסיס זיהוי תנועה ייכנסו בעתיד לתחומים של אימון אישי, קניית בגדים ואקססוריז. הצ'יפ שמאפשר את זה עוד ייכנס לכל מכשיר דיגיטלי בבית".

גם גן העדן ימצה את עצמו

 

אפילו בתוך החיבור החזק שלו לצנטרום של עמק הסיליקון, אורן מרגיש כל הזמן ישראלי מאוד. "הסתובבתי המון בעולם עוד לפני שהגעתי לכאן, והעמק הוא אחד המקומות שבהם הכי נחמד להיות ישראלי. יש לנו כאן מוניטין של חדשנות, חיבה לגאדג'טים, אנשי עסקים שובבים, מהירים ועם תושייה. יודעים להעריך כאן את מי שצמח בתעשיית ההייטק הישראלית, כולם קראו את הספר על ישראל בהקשר הזה, 'אומת הסטארט־אפ', ויודעים שישראל היא המנפיקה השלישית בנאסד"ק אחרי קנדה וארצות הברית. וגם הנטוורקינג שאני יכול לעשות כאן כישראלי הוא מדהים - אני חלק מארגון האנג'לים טקאביב, ופוגש הרבה סטארטאפיסטים מישראל.

"אבל יש עוד הרבה דברים שאני צריך להתרגל אליהם כאן: מהעובדה שכולם נחמדים אליך ועד לעובדה שאף אחד לא צופר לך גם אם אתה חוסם את הכביש. הם בנו כאן איזה גן עדן כזה, זה תענוג וזה מוריד את כל אלמנטי הלחץ שיש בארץ".

נשמע נפלא.

"כן, אבל אני מוצא את עצמי לעתים קרובות, באמצע היום, מתגעגע לנייס. להתנהלות מהירה יותר, לסגירת מעגלי פיתוח מהירים, לעבודת צוות זריזה. מה שמפצה על זה זה המשאבים, העובדה שכולם כאן עוסקים בדיוק במה שאתה עוסק בו, והאיזון בין עבודה לחיים אישיים - אני נחשב משקיען כי אני יוצא ב־18:30 כשכולם הולכים ב־17:00. אין מה להשוות את זה לעבודה בנייס. בארצות הברית הייטק נחשב ענף שבו עובדים פחות מבפיננסים או עריכת דין".

ומה הלאה?

"אני מקווה שבתפקיד הבא פה אוכל לנצל את המבט מלמעלה שקיבלתי ב־SRI כדי לחזור לבנות מוצרים".

ולחזור לישראל?

"היא הבית, אני אחזור. בטווח הקרוב אין תחליף מקצועי למה שיש לי כאן, אבל לא הגעתי כדי להגר אלא כדי לפתוח את האופקים, לזכות בחוויה משנת חיים. כשאמצה את החוויות כאן, אחזור".

תגיות