אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך משנים סטריאוטיפ? צילום: אלכס קולומויסקי

איך משנים סטריאוטיפ?

דרך טובה לשנות סטריאוטיפ היא לקחת את האדם שמחזיק בו ולגרום לו להשתייך לקבוצה שעליה השקיף מבחוץ

24.02.2011, 10:07 | דן אריאלי

פרופ' דן אריאלי השלום והברכה,

ברצוני להבין, למה אנשים שמאמינים בסטריאוטיפ חברתי מסוים ממשיכים להאמין בו גם כאשר מוכיחים להם שההפך הוא הנכון, ומתייחסים להפרכה כ"יוצא מן הכלל"? ואיך בכל זאת אפשר לשנות את דעתם? נביל חמודה

נביל היקר,

האמת העצובה היא שהכללות וחשיבה לפי סטריאוטיפים היא חלק מהטבע שלנו. אנחנו חיים בעולם מורכב ומנסים בזמן קצר ללמוד הרבה ולקבל החלטות, וסטריאוטיפים הם דרך שלנו לקטלג מידע במהירות וביעילות. יחסית. הבעיה, כמובן, היא שסטריאוטיפים חברתיים הם כלליים, ומושפעים מדברים שאחרים מספרים לנו ומדעות קדומות, לא מדויקים ולעתים קרובות שגויים.

מה שמעניין הוא שאנשים נוטים להדביק סטריאוטיפים לאנשים מקבוצות אחרות, אבל חושבים בצורה אחרת לגמרי על אנשים מהקבוצה שאליה הם משתייכים. כשאנחנו חושבים על בני קבוצתנו, אנחנו רואים מיד את מה שמבדיל אותנו זה מזה. כשאנחנו חושבים על אנשים מקבוצות אחרות אנחנו מתרכזים במה שעושה אותם דומים זה לזה. ולכן, כשאתה מציג דוגמה ששוללת את הסטריאוטיפ מתייחסים אליה כאל יוצא מן הכלל. סטריאוטיפים אינם מושפעים מתכונות של אנשים יחידים, אלא מקווים משותפים שמייחסים לקבוצה. כך הם עובדים, וקשה לשנותם.

סטריאוטיפים אינם מושפעים מתכונות של אנשים יחידים, אלא מקווים משותפים שמייחסים לקבוצה, צילום: אלכס קולומויסקי סטריאוטיפים אינם מושפעים מתכונות של אנשים יחידים, אלא מקווים משותפים שמייחסים לקבוצה | צילום: אלכס קולומויסקי סטריאוטיפים אינם מושפעים מתכונות של אנשים יחידים, אלא מקווים משותפים שמייחסים לקבוצה, צילום: אלכס קולומויסקי

איך בכל זאת עושים את זה? הדרך הטובה ביותר היא לקחת את האדם שמחזיק בסטריאוטיפ ואיכשהו לגרום לו להשתייך לקבוצה שעליה השקיף מבחוץ. תל־אביבי שיחיה בירושלים, אוהד מכבי שיסתובב עם אוהדי הפועל, איש שמאל שיחיה בהתנחלות - מצבים כאלה יגרמו לאדם להבחין גם בהבדלים בין חברי הקבוצה השנייה, במקום רק בנקודות הדמיון.

ארגון בשם MEET לוקח זה כמה שנים תלמידי כיתה ט' מהרשות הפלסטינית ומישראל ומפגיש אותם למחנה קיץ בן חמישה שבועות שבו ילמדו מדעי המחשב. המחנה בנוי כך שלבני הנוער אין ברירה אלא להיהפך לקבוצה חברתית אחת. התהליך שם לא תמיד קל, לשני הצדדים, אבל פעם אחר פעם הוא משיג את התוצאה. גם המשנית - הילדים לומדים ג'אווה - וגם הראשית: הרבה מהם מצליחים להיפטר מסטריאוטיפים.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

21 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

18.
לא כל סטראוטיפ הוא מופרך. במקרים רבים הוא אפילו מוצדק.
הנערה שחזרה "ימנית" מהמפגש עם בני הנוער הפלסטינים קיבלה הוכחה לעמדותיה שלפני כן נתפסו כסטראוטיפיות. אני לא מסכימה עם פרופ' אריאלי שסטריאוטיפים "הם כלליים, מושפעים מדברים שאחרים מספרים ומדעות קדומות, לא מדויקים ולעתים קרובות שגויים". לדעתי ברוב המקרים קבוצות 'מרוויחות ביושר' את השם הרע או השם הטוב שלהן. לחלק גדול מהסטראוטיפים יש בסיס במציאות, ו"הכרת האוייב" לפעמים משנה את התדמית ולפעמים מקבעת אותה ביתר תוקף. לכן, במטותא, העצה שנתן פרופ' אריאלי - 'לישון עם האוייב' - היא עצת אחיתופל. הדרך שנראית לי מעשית היא לא להילחם בסטראוטיפ 'הקבוצתי' אלא להדגים שוֹנוּת אישית. חובת ההוכחה היא על הפרט המבקש להתנער מהתדמית הקבוצתית. וחובת הקבוצה היא להתנער מהמאפיינים שלה. קחו למשל את יפן. היפנים נחשבו ללוחמים עזי נפש ורצחנים. יכול להיות שהיו גם כמה יפנים רגישים שרק אהבו להריח את פריחת הדובדבן. התדמית שלהם הייתה כאילו כולם לוחמים קשוחים. אבל כבר כך וכך שנים שהיפנים לא לוחמים ולא עושים קמיקאזה, והסטראוטיפ הזה גווע מאליו. לעומת זאת, כשאומרים 'אני מתערב איתך שזאת נהגת מטומטמת' - ברוב המקרים הסטראוטיפ מוצדק. וכל נהגת באופן פרטני צריכה להוכיח את ההפך, ואת הקרדיט היא תקבל רק לעצמה.
26.02.11
לכל התגובות