אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט" - כמה שווים עורכי הדין למשרדים שלהם? צילום: אוראל כהן

בלעדי ל"כלכליסט" - כמה שווים עורכי הדין למשרדים שלהם?

לפי נתוני GLawBAL, פרקליט במשרד עורכי הדין הרווחי ביותר מכניס 3.3 מיליון שקל; ומהן ההכנסות במשרדים הקטנים?

24.02.2011, 12:14 | ענת רואה

רק שלושה משרדי עורכי דין גדולים בישראל הצליחו להציג ב־2010 רף הכנסות העומד על מיליון שקל בממוצע לעורך דין או יותר, כך עולה מנתונים שנאספו עבור "כלכליסט" על ידי חברת GLawBAL בראשות עו"ד דודי זלמנוביץ. זה שנים נוהגים עורכי הדין להתייחס לכלל אצבע שלפיו הצלחתו העסקית של משרד נמדדת בחציית רף זה, אולם בפועל, בעיקר בשנים האחרונות, פחות ופחות משרדים גדולים מצליחים לעמוד בו - זאת בשונה ממשרדי בוטיק קטנים שרבים מהם מייצרים רף הכנסות גבוה יותר.

מתברר כי למרות העלייה שמציגה D&B בגודלם של המשרדים הגדולים, המשבר הכלכלי פגע מאוד בהכנסות המשרדים ובעקבותיו נגרמה ירידה מתמשכת בשכר הטרחה שמוכנים לקוחות המשרדים לשלם, כך שכיום יותר עורכי דין עובדים בעבור שכר טרחה נמוך יותר.

לפי נתונים שאספה חברת GLawBAL, מחזור ההכנסות של משרדי עורכי הדין עלה בין השנים 2009 ו־2010 בשיעור מזערי של כ־0.5% מ־11.10 מיליארד שקל בשנה לכ־11.16 מיליארד שקל.

לדברי זלמנוביץ, "גודל משרד עורכי הדין אינו מצביע בהכרח על גודל ההכנסה הממוצע לעו"ד, ורבים מהמשרדים הגדולים והבינוניים אינם מצליחים לייצר הכנסות של יותר מ־750 אלף שקל לפרקליט. יש גם משרדים שנמצאים באזור ה־500 אלף שקל".

זלמנוביץ מסביר כי במהלך 2010 רשמו משרדי עורכי הדין התאוששות חלקית בלבד מהמשבר הכלכלי הגדול: "סקטור עורכי הדין בסוף 2010 מציג פערים גדולים ושונות רבה ביחס להתאוששות מהמיתון, אך ביצועיו רחוקים עדיין מאלה של שנת 2007". בין השנים 2008 ו־2009 רשמו חלק מהמשרדים ירידה של עד 24% בהכנסותיהם. "עיקר הירידה באה לידי ביטוי במשרדים שפועלים בתחומי המימון, העסקאות הבינלאומית, שוק ההון והנדל"ן. עם זאת, היו משרדים ותחומים שזכו לעדנה דווקא בתקופת המשבר. למשל תחומי הליטיגציה, חדלות הפירעון ומשרדי הבוטיק שונים, למשל אלה העוסקים בדיני עבודה ובצווארון לבן".

הירידה ברמת ההכנסות של עורכי הדין מלווה גם בהתרחבות של הפערים הקיימים בין עורכי הדין השונים במשרדים עצמם. לדברי זלמנוביץ, כ־16.5% מעורכי הדין הפעילים במשרדים מייצרים 50% מההכנסה המצרפית.

מבחינת מחזור ההכנסה השנתי הממוצע לעורך דין, קיים פער של יותר מפי ממאה בין ביצועיו של המשרד בעל ההכנסות הנמוכות ביותר (הכנסות ממוצעות של 31 אלף שקל לעורך דין - פחות משכר המינימום) לעומת משרד הבוטיק המכניס ביותר (הכנסה שנתית ממוצעת לעורך דין של למעלה מ־3.3 מיליון שקל). בקבוצת המשרדים הנותנים שירות למשקי הבית, מחזור ההכנסה השנתי הממוצע לעורך דין נמוך מאוד ונע בין 107 אלף שקל ל־373 אלף שקל. לדברי זלמנוביץ, "אמנם קבוצה זו לא סבלה כל כך מן המיתון, אך מורגשים בה היטב סימני הצפת המקצוע. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר בסקטור עורכי הדין, ושיעור גבוה של עורכי דין בה בקושי מגיע לשכר המינימום".

תגיות

37 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

35.
רותי - קדימה, תלמדי משפטים, תלכי לעשות התמחות ואז נראה מי עובד קשה יותר..
אני מזמין אותך אלי להיצמד אלי יום אחד מ8 בבוקר עד 9-10 בלילה, ונראה האם את חושבת שהמשכורת מתגמלת... (ד.א - עורכי הדין והשותפים לא עובדים פחות שעות ופחות קשה) תבואי גם לאקדמיה (אוניברסיטת ת"א, העברית או לכל הפחות לבינתחומי) ותראי את כמות העבודות שיש להגיש וכמות החומר שיש לקרוא (יש מקומות שיש בהן דרישות גבוהות מהסטודנטים) ותגידי מה זה כולה 3 (וחצי) שנים באוניברסיטה...
מתמחה במשרד מסחרי גדול  |  26.02.11
34.
משפטים לא מייצר? לכל העילגים תחשבו מה היה קורה ללא משפטים ואז נדבר...
עורכי דין מייצרים - מייצרים וודאות בעסקים - מה שמייצר אפשרויות גבוהות יותר לחברות לגייס כספים, לעובדים לקבל תנאים טובים יותר. עורכי דין מוצאים פתרונות שאנשי עסקים לא חושבים עליהם כשאלו נתקעים במו"מ... ושלא נדבר על עוד 20-30 תחומי התמחות שונים שבלעדיהם אין ייצור.. אז נכון, לא מייצרים קוד או לחם, אבל מייצרים דבר שלא חשוב פחות... עורכי הדין מייצרים וודאות, וודאות ווודאות.. ללא וודאות לא היה את המפעל שייצר את המוצר, כי מי יעשה איתו עסקים? מי ילווה לו כספים? באילו תנאים יעבדו אצלו? ועורכי הדין מייצרים גם כשכל שאר הפועלים לא מצליחים לייצר.. כשחברה מגיעה לחדלות פירעון.. עורך דין יכול להבדיל בין חברה שנכנסת לפירוק או שיקום.. שתכניס למשק מיליון שקל כברזלים, או שתכניס למשק עשרות מיליונים כאשר תישאר עסק חי.....
מתמחה במשרד מסחרי גדול  |  26.02.11
33.
אנשים עדיין לא הפנימו שאולי כולם נקראים עו"ד אבל יש עו"ד ויש עו"ד
פערי הרמות, בין עו"ד שהיו סטודנטים מצטיינים באוניברסיטאות והוכשרו לאחר מכן באחד מ- 10-20 המשרדים המובילים בישרא, לבין מי שלמדו באיזו מכללה או היו מהחלשים במחזורם באוניברסיטה ואח"כ הוכשרו במשרד סוג ג' (או פחות מזה), פשוט אדירים. הכסף במקרה הזה ממש לא משקר.
עו"ד  |  26.02.11
לכל התגובות