פסק דין תקדימי של אלשיך: "ישראלים הפועלים באמצעות חברות זרות - אינם חסינים"

בפסק דין תקדימי החליטה אתמול שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, להעניק צו פירוק קבוע לחברת סיביל יורופ, חברה הרשומה בקפריסין. סיביל יורופ, הפועלת בתחום הנדל"ן במזרח אירופה, הנפיקה איגרות חוב בבורסה בתל אביב אך לא פרעה את התחייבויותיה בהיקף של כ־100 מיליון שקל לבעלי האג"ח.

יש לציין כי מדובר בהחלטה תקדימית, שכן לא מדובר בפירוק של חברה זרה בישראל שיש לה נכסים מוחשיים בישראל (מקרה חברת התעופה TWA), אלא בחברה ללא נכסים מוחשיים בישראל אשר ביהמ"ש התרשם כי מרכז הכובד שלה בישראל - החברה גייסה הון בישראל, יש לה מנהלים ישראלים, אבל היא בעלת אחזקות בנכסים ברחבי העולם ורשומה באופן פורמלי בקפריסין. אלשיך השתמשה במושג "מרכז הכובד היחסי" - שהוא לדעתה "מבחן גמיש ומהותי, הנוטל בחשבון הן את זהות בעלי השליטה והן את מרכז הכובד של חייהם ועסקיהם (לא מבחינה פורמלית אלא הלכה למעשה)".

פסק הדין ניתן בעקבות בקשה שהגיש נאמן בעלי האג"ח באמצעות עו"ד גיא גיסין. בבקשת הפירוק טען גיסין כי סיביל יורופ שבשליטת פיני צרפתי אמנם נרשמה בקפריסין משיקולי מס, ואולם ייתכן שהרישום נועד גם כדי להקשות על פירוק החברה ביום מן הימים.

השופטת אלשיך קבעה כי לבית משפט בישראל ישנה סמכות לפרק את החברה, "וזאת לנוכח העובדה כי עסקינן בחברת אחזקות שלא רק מנוהלת בידי ישראלים אלא שקמה באורח חד־משמעי כדי לנהל עסקים בישראל, ולא הוכח כי קיימת לה פעילות משמעותית בקפריסין - מעבר למילוי הדרישות הפורמליות של הדין הקפריסאי.

אלשיך ניצלה את ההזדמנות כדי להרחיב על התופעה הנפוצה שלפיה גופים ישראליים בוחרים, משיקולים שונים, לבצע את פעילותם באמצעות חברות הרשומות מחוץ לישראל, תוך שהדבר מקשה על נושי החברה להיפרע ממנה. "אל לה, למערכת המשפט, לעצום את עיניה לנוכח העובדה כי יכול אזרח שמרכז חייו בישראל להקים עסק שתכליתו לסחור עם ישראלים אחרים; אולם באורח פורמלי 'לשרשר' אותו בעזרת סיוע משפטי ובעלויות הולכות ופוחתות, דרך שורת חברות היוצרות קו דמיוני העובר לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. אין ספק כי במצב דברים אידיאלי, ראוי היה כי עניינן של חברות המפזרות אחזקות או רישומים במדינות שונות היה נדון בערכאה בינלאומית של חדלות פירעון, שסמכותה גורפת וחובקת את כל הגלובוס, ובכך היה ניטל עוקצה של היכולת להקשות על אכיפה בעזרת מערכת אחזקות או רישום מסובכת. אלא שאין צורך להכביר מילים כי ערכאה שכזו אינה קיימת, והסיכוי כי תוקם בשנים (או שמא בעשרות השנים) הקרובות הנו קלוש ביותר".

"אי לכך", ממשיכה אלשיך, "הרי שמערכת האכיפה המדינתית, ובמקרה הנוכחי מערכת האכיפה הישראלית, אינה יכולה לעצום את עיניה או לגלגלן השמימה לנוכח אתגר הולך וגובר זה, אשר עשוי לייצר — והדבר ילך ויגבר בעתיד — גופים שתחכומם הופך אותם הלכה למעשה ל'חסיני דין'; גופים אשר אינם מהססים לנהל עסקים בישראל, אולם ברגע שבו הם אינם עומדים בהתחייבויותיהם הם כופרים בסמכותה של המדינה, ומשלחים את התובעים למדינה אחרת אשר בה התבצע הרישום הפורמלי. זאת, כאשר קיים פער עצום בין הקלות היחסית של ביצוע אותם רישומי חוץ לבין הסיבוך והעלויות שיידרשו מן הנושים כדי לפעול באותן מדינות".

אלשיך מינתה את עו"ד גיא גיסין למנהל מיוחד לחברה עד שאסיפת הנושים תחליט על זהות המפרק הקבוע לסיביל יורופ. כמו כן הורתה אלשיך למנהלי החברה להתייצב לחקירות ולשתף פעולה עם המפרק הקבוע.