אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פאנל "כלכליסט": "אם פישר היה מגיע מכוכב אחר, הוא היה אומר: הריבית צריכה להיות כפולה"

בפאנל מיוחד עונים מנהלי ההשקעות הבכירים במשק על השאלות הכי בוערות היום: מה המשמעות של נתוני הצמיחה החיוביים שהציג המשק, איך ועדת חודק תשפיע על השוק והאם זה הזמן להגדיל את היקף החשיפה לחו"ל

27.02.2011, 07:06 | רחלי בינדמן

החודשיים הראשונים של 2011 היו מפתיעים בכל קנה מידה. גם טובי האנליסטים לא יכלו לצפות את שינויי השלטון במצרים, שגררו התלהטות ברוב מדינות העולם הערבי המאיימת היום על שלוות המזרח התיכון כולו. בתוך כך התפרסמו בישראל נתוני צמיחה מפתיעים, שעוררו את האינפלציה מתרדמתה. בראיון מיוחד מנסים בכירי מנהלי ההשקעות לענות על השאלה הבוערת: האם יש מקום לשנות את תחזיות 2011?

מה המשמעות של נתוני הצמיחה המפתיעים?

 

קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים, מציין כי הנתונים הפתיעו לטובה את כל המעריכים, מבית ומחוץ. "אני מאמין כי לנתונים הללו תהיה השפעה חיובית על שוק המניות ועל החברות לעומת השפעה שלילית שתהיה להם על שוק איגרות החוב, במיוחד על האפיק השקלי. בכל מקרה, לדעתי הנתונים מצביעים על כך שפרמיית הסיכון של ישראל צריכה לרדת".

יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, חולק על הדברים. "הנתונים הפתיעו אולי את החזאים, אבל אני תמיד טוען שאין משמעות לחיזוי של נתוני מאקרו. עם זאת, כל מי שעיניו פקוחות ומסתובב בארץ ודאי לא התפלא לראות את הנתונים: יש פריחה בשוק הנדל"ן, וקניות אינסופיות בקניונים. מי שלא מכר את תיק ההשקעות שלו במפולת, מצבו היום לא יכול להיות טוב יותר. עם זאת, אני לא יכול לקרוא לזה תקופה של שגשוש כלכלי. בניגוד לארצות הברית ולמערב אירופה, שם 70% מהתוצר המקומי משמשים לצריכה, בישראל העלייה בצריכה נובעת כתוצאה מעלייה ביבוא מכוניות, מכשירים אלקטרוניים וכדומה, בעוד שהיצוא לא גדל.

קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים., צילום: דן לב קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים. | צילום: דן לב קובי פלר, מנהל ההשקעות הראשי של כלל פיננסים., צילום: דן לב

"ברור לי לגמרי שאם הנגיד סטנלי פישר היה מגיע היום לראשונה לישראל מכוכב אחר, הוא היה אומר שהריבית צריכה להיות כפולה מזו של היום, ומלכתחילה לא היה צריך להוריד אותה לרמות שהיא נמצאת. לצד זאת, אני לא מסכים עם כך שאמורה להיות ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. היו לנו שנים נפלאות, בלי חששות ובלי מחבלים מתאבדים, אבל מה שקורה היום במדינות ערב הוא עלייה חד־משמעית של פרמיית הסיכון. לדעתי הפרמיה החיובית העודפת שהשיג שוק המניות הישראלי תלך ותיעלם לעומת שאר העולם המערבי. במקרה הטוב, השוק המקומי ישיג תוצאות כמו ארה"ב, ואפילו פחות".

וינשטיין גם מודאג מהזרים. "לפני כמה שבועות, בדיון על העלאת מחירי הדלק, ממשלת ישראל זגזגה. זו היתה הפעם הראשונה מאז 2003 שהממשלה מאבדת דרך ונכנעת. המשקיעים הזרים באו לכאן בגלל מדיניות כלכלית ברורה, שלא נתנה לגירעון לעלות מעבר לרמות הסבירות. עכשיו יש הידרדרות, וזאת בנוסף לעובדה שאנחנו הולכים לראות כאן בעתיד הקרוב דרישות להעלאות שכר שלא ראינו כמותן. לא פלא שהרופאים רוצים העלאה של 100% בשכרם".

גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, מאמין כי השאלה הבוערת היום היא מתי הריבית תעלה, מהלך שיהיה בעל השפעה מכרעת על השוק. "כשהריבית תעלה, יכול להיות שהצריכה תתמתן, ועודפי הכספים ילכו לטובת תשלום ריביות גבוהות יותר על המשכנתה. חלק מהחברות במשק שנהנות מתשלום ריבית נמוכה על הלוואות ישלמו עכשיו יותר, והן ייפגעו מכך, לעומת הבנקים שרק ייהנו מעליית הריבית כי הם ירוויחו יותר".

גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם., צילום: עמית שעל גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם. | צילום: עמית שעל גלעד אלטשולר, מנכ"ל אלטשולר שחם., צילום: עמית שעל

אלטשולר מאמין גם שאף על פי שברור שהריבית תעלה, אין צורך לקצר מח"מים. "יש סוד? מידע פנים, שאף אחד לא יודע שהולכים להעלות את הריבית?! נו באמת, העלאת הריבית מגולמת כבר במחירים בשוק. כולם בפאניקה ואומרים לקצר, אבל כשיגיע הזמן להאריך, אני לא חושב שלמישהו יהיה אומץ. אנחנו בספטמבר־אוקטובר 2010, קיצרנו קצת מח"מים, אבל עכשיו חושבים שיש מקום להאריך אותם, גם באג"ח צמודות המדד".

האם זה הזמן להשקיע יותר בחו"ל?

 

וינשטיין מאמין שמנהלי ההשקעות המקומיים מרגישים הכי בנוח להשקיע במניות ישראליות, לעומת המשקיעים הזרים שיותר פתוחים לפיזור. "עם זאת, הביטחון להשקיע בחו"ל הולך וגדל, והמשקיעים היום פחות חוששים מהפסדי הון. במקביל, יש היום הכרה שתנועת הכסף העולמית יוצאת מהשווקים המתעוררים לעבר השווקים המפותחים".

יאיר לפידות, מנכ"ל משותף בילין לפידות, מציין כי 35% מפוזיציית המניות של בית ההשקעות נמצאת על חו"ל. "ההעדפה שלנו בהשקעה בחו"ל היא לקבל חשיפה באמצעות מדדים בלבד. למרות עידן האינטרנט, להערכתי אין עדיין אפשרות לנתח לעומק חברות לא מקומיות".

יאיר לפידות, מנכ"ח ילין לפידות. יאיר לפידות, מנכ"ח ילין לפידות. יאיר לפידות, מנכ"ח ילין לפידות.

פלר מבחינתו מעריך כי הסטת הכספים למדינות המפותחות נובעת מעליית האינפלציה בחודשים האחרונים, מה שהביא לעליית פרמיית הסיכון בשווקים הללו. "המשקיעים מעדיפים להשקיע במדינות שבהן האינפלציה מתונה, כמו ארה"ב ומדינות אירופה, כאשר הריבית שם עדיין לא מסכנת את שוקי ההון", הוא אומר, אלא שלדבריו, דווקא בשווקים הללו קיימות היום הזדמנויות. "מדובר בהזדמנות השקעה ארוכת טווח כי ברגע שלחצי האינפלציה יירגעו, השווקים הללו - בדגש על סין - ירשמו צמיחה גבוהה יותר".

אלטשולר מאמין שאין צורך להיחשף ישירות לסין, אלא כדאי להעדיף חשיפה עקיפה. "שוק המניות האמריקאי מורכב מהרבה חברות יצוא, שנהנות מהצמיחה של סין. אנחנו עדיין מגלים חשדנות לגבי החברות הסיניות, שבהן הממשל התאגידי מאוד בעייתי, וסומכים יותר על השקיפות ועל הדו"חות של החברות המערביות".

איך תשפיע ועדת חודק על השוק?

 

מתחילת השנה מיושמות בשוק תקנות ועדת חודק המגבילות את מנהלי התיקים בהשקעות באג"ח. וינשטיין הוא ראשון המקטרגים.

"אני לא אתפלא אם תקום עוד כמה שנים ועדת חקירה על ועדת חודק. הנזק שהיא יצרה והעיוות שהיא גרמה משוועים. אם אתה מנהל קופת גמל, מותר לך בעיקרון להגיע לחשיפה של 50% למניות. אם אתה רוצה לקנות 25% מניות, וב־25% נוספים לקנות אג"ח של אותן חברות שאת מניותיהן קנית בבורסה, אך הן אינן מדורגות, אסור לך - לפי חודק. מצד שני, לקנות אופציות על מניות, אפיק שמסוכן הרבה יותר, כן נותנים לי.

קידוח תמר. "התחום מתאים רק למשקיעים מסוימים", צילום: אלבטרוס קידוח תמר. "התחום מתאים רק למשקיעים מסוימים" | צילום: אלבטרוס קידוח תמר. "התחום מתאים רק למשקיעים מסוימים", צילום: אלבטרוס

"מה שנגרם כתוצאה מהלחצים של ועדת חודק הוא שוועדות ההשקעה הולכות ומקטינות את החשיפה שלהן לאג"ח לא מדורגות, מה שמשאיר במשחק רק את קרנות הנאמנות. הכסף נכנס לקרנות, אבל מה יהיה אם יצטרך לצאת ממנו? תמיד בנו על זה שקופות הגמל יקנו את הסחורה, ועכשיו אין מי שיקנה. נוצר כאן בדיוק אותו מצב כמו בסוף 2008, כשוועדות ההשקעה הורו להקטין את מרכיב האג"ח הקונצרניות כדי להיראות טוב יותר בהודעות ששלחו ללקחותיהן, וזאת במקום לעשות את המהלך החכם והאמיתי של לרוץ ולקנות אג"ח שכאלו".

וינשטיין גם תוקף את המודל הצ'יליאני שמקדם משרד האוצר, שבמסגרתו ככל שגיל החוסך יעלה, רמת הסיכון בתיק שלו תרד. "אני לא מבין איך האוצר מעלה על דעתו שטות כזו. ככל שאתה עולה בגיל, צריך לרדת במניות ולעלות באג"ח ממשלתיות. היום המצב הפוך - לקנות אג"ח לא צמודות זו סכנת נפשות".

לפידות, מבחינתו, לא ממהר לפסול את ועדת חודק. "בגדול, הרעיון של חודק חיובי, אבל צריך ליישם אותו בזהירות ולא במהירות. השוק אצלנו היסטרי, ולא מחונך. זה בא לידי ביטוי בהיסטריה שאפפה את המשקיעים במהלך המשבר, כשרצו להקים ועדת חקירה ממלכתית על זה שאנחנו, מנהלי ההשקעות, שרפנו השקעות באג"ח קונצרניות. בחלוף שלוש שנים אבק ההיסטריה שקע, והתוצאות מראות שהכסף של הציבור רשם תוצאות טובות יותר, והושקע בצורה רגועה יותר מחו"ל. ברגע שמיישמים רגולציה מהר, בלי לשמוע את השוק, הדברים יוצאים משליטה".

האם כדאי להיכנס היום לפוזיציה בסקטור האנרגיה?

 

פלר טוען כי סקטור מניות הגז והנפט מגלם היום רמת סיכון גבוהה, שמתאימה רק למשקיעים מסוימים. "להערכתי, הלקוח הממוצע צריך להחזיק חשיפה קטנה יחסית למגזר המניות הזה, כי ברגע שתהיה ירידה הוא יברח משם מהר מאוד. באופן עקרוני, צריך להבין ששוק האנרגיה עתיד ללוות אותנו בשנים הקרובות, אז נכון שיש בו מניות שנסחרות במחירים מופקעים, אך לצד זאת יש עדיין כמה חברות שבהחלט מגלמות תרחיש ריאלי וסביר לרווחים".

גם אלטשולר מצדו מטיף לזהירות. "עושים מסקטור הגז היום הרבה רעש כי זה סקסי. אולם, אם רוב התיק של המשקיעים יהיה בסקטור הזה יכול לקרות אסון גדול, ולכן צריך לנהוג בו בזהירות".

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
טבלאות השכר אינן מעודכנות, בשנת 2011 צריכה להיות עלייה של 100% בשכר
בכל המגזרים וזה כולל את המיגזר הציבורי, הפרטי (היי-טק, תעשיה, שירות ועוד..) מרוויחי שכר המינימום בישראל 2011 נשארו מאחור עם שכר שמתאים לרמות המחירים של שנות ה-80 המוקדמות חבל שקובעי המדיניות אינם ערים לתופעה ההולכת ומתגברת של אנשי עבודה חרוצים שחיים בעוני מחפיר בכל קנה מידה גם בקנה מידה של העולם השלישי. המדד אינו משקף את העלאת המחירים בדיור (שכירות, קניית דירה) אינו משקף את העלאות המיסים הדרמתיות שגם מעמד הביניים העליון אינו יכול לשאת בנטל וקורס. ביבי ביטל כל סוג של עזרה בדיור לצעירים מצב שגורם לצעירים לשלם שכירויות גבוהות במיוחד או להמשיך לגור אצל ההורים גם אחרי חתונה וילדים המדינה לוקחת מאיתנו מסים סופר סוציאליים גבוהים במיוחד ומצד שני נותנת לנו שירותי בריאות וחינוך ברמה נמוכה ביותר אינה תומכת בצעירים בתחילת דרכם וגם לא בזקנים המצב הנ"ל יביא להאטה בצריכה לנפש ובסופו של יום למיתון עמוק שכולם יסבלו ממנו וזה כולל גם את המאיון העליון שירגיש מאוים כמו כל מאיון עליון בכל מדינת עולם שלישי העשירים, ביבי ונערי האוצר יוצרים פה מציאות שהם בעצמם לא יוכלו לסבול ורוב הסיכויים שיהגרו למדינות אחרות וישאירו את עמך ישראל עם השאריות !
רמי  |  27.02.11