השורה התחתונה: איך להרוויח ממשבר האנרגיה האזורי

המתיחות במדינות המזרח התיכון, לצד הצהרותיו המיליטנטיות האחרונות של שליט לוב מועמר קדאפי, עוררו חשש בקרב המשקיעים כי אספקתו הסדירה של הנפט מהאזור תשובש, חששות שרק התגברו לאור הודעת כמה חברות נפט זרות הפועלות במזרח התיכון (Total ,OMV ו־ENI) כי יקצצו את היקף פעילותן המקומי. בתגובה לדברים נגע בשבוע שעבר מחירו של הנפט ברף ה־100 דולר לחבית (וחזר לרמתו מאוקטובר 2008), והחוזים העתידיים על הסחורה החמה רשמו זינוק שבועי של 14%.

מי שמבקש היום להצטרף לחגיגה, ולא נרתע מהתנודתיות שכרוכה בהשקעה בסחורה הזו מעצם היותה רגישה לאירועים הגיאו־פוליטיים במזרח התיכון, יכול לעשות זאת באמצעות השקעה בחוזה עתידי על הנפט עצמו, דרך תעודות סל או קרנות סל, או לקנות מניות של חברות בתחום.

זהירות: קונטנגו

מרבית תעודת הסל הקיימות היום בעולם עוקבות אחרי מחירי הסחורות באמצעות רכישת החוזה העתידי הקרוב ביותר, כאשר מיעוטן רוכשות חוזים עתידיים לטווח ארוך יותר. תעודות הסל הרוכשות חוזים קצרים עלולות להציג ביצועי חסר בהשוואה לנכס המקור (הנפט) בשל תופעת ה"קונטנגו".

בשוק הסחורות, בשונה משוקי המניות, המסחר מתבצע דרך חוזים עתידיים, ולא נעשית רכישה פיזית של הנכס, שכן אותו, שלא כמו מניה, קצת יותר קשה לאחסן. כתוצאה מכך נוצרים לעתים פערי מחיר בין הסחורה לחוזה, שאינם ניתנים לסגירה, בשונה משוק המניות שם שחקני הארביטראז' מוכרים את החוזה כשהם מזהים את הפער ומביאים לסגירתו המהירות.

במקרה של תעודות הסל על הסחורות, לקראת פקיעת החוזה הן מוכרות את הנכס, ורוכשות במקומו את החוזה הבא. על פי רוב, החוזים לטווח ארוך יקרים יותר, ולכן, כשתעודת הסל מוכרת חוזים שמועד פקיעתם קרוב, ורוכשת במקומם חוזים לטווח ארוך יותר, היא עלולה להפסיד את העלייה במחיר הסחורה, כפי שהוא משתקף מהמעבר מהחוזה שפקע לחוזה הבא אחריו. לחוששים מתופעה זו, מומלץ להשקיע בתעודות סל העוקבות אחר חוזים עתידיים ל־12 החודשים הקרובים.

בישראל תעודות הסל המעניקות חשיפה לסחורה הן קסם נפט ותכלית נפט, העוקבות אחר מחיר החוזה העתידי הקצר ביותר על נפט מסוג ברנט. בזירה הגלובלית קיימת קרן הסל (ETF) הנקראת USO. קרן הסל נסחרת בוול סטריט ומונפקת ע"י United States Oil fund. החוששים מתופעת הקונטנגו יכולים להשקיע בקרן הסל USL המציעה חשיפה לחוזים עתידיים ארוכי טווח.

כאמור, אופציה נוספת להשיג חשיפה לנפט היא ע"י רכישת מניות של חברות בתעשייה: חברות שאיבה או חיפוש נפט, חברות זיקוק נפט או חברות המעניקות שירותים לתעשייה שמסביב. בתעשיית הנפט מקובל לחלק חברות אלו לשני סוגים: חברות Upstream וחברות Downstream. מהות פעילותן של חברות Upstream מתרכזת "כלפי מעלה", כלומר עוסקות בקידוח ובהפקה של הנפט. חברות Downstream פועלות "כלפי מטה", כלומר עוסקות בעיקר בתחום זיקוק הנפט למרכיביו והפצתו. חשיפה לחברות ה־Upstream ניתן להשיג באמצעות קרן הסל IEO, שעוקבת אחר ביצועי מניות חברות חיפוש, הפקה וקידוח נפט הגדולות הנסחרות בארה"ב.

קרן סל מקבילה שגם נסחרת בארה"ב היא XOP, העוקבת אחר חברות בסקטור חיפוש וקידוח הנפט שנסחרות במדד 500 S&P האמריקאי, כדוגמת הענקיות שברון, אקסון־מובייל וקונוקו־פיליפס. משקיעים המעוניינים להיחשף לחברות ה־Downstream יכולים לעשות זאת באמצעות השקעה בקרן הסל IEZ, העוקבת אחר חברות המספקות שירותים וציוד לתעשיית הנפט העולמית.

מפעל נפט בקטאר | צילום: אי פי אי

ליהנות מכל העולמות

משקיעים המעוניינים לבזר את השקעתם בשני התחומים גם יחד, יכולים לעשות זאת באמצעות השקעה בקרן הסל IYE, העוקבת אחר חברות אנרגיה גדולות משני התחומים, כולל מתחום הגז, או בקרן הסל XLE. אפשרות שלישית היא באמצעות רכישת קרנות נאמנות מקומיות מתמחות, כדוגמת אקסלנס 5E סחורות זהב קרן נאמנות, שמחזיקה גם חוזים עתידיים על הנפט והזהב, גם מניות של חברות הפועלות בתחום, וגם מחזיקה בחשיפה משנית לתחום הסחורות החקלאיות.

ולשליליים שבינינו, משקיעים שלא מאמינים שמגמת העלייה במחיר הנפט תימשך ומחפשים להשקיע נגדה, תכלית מציעה תעודת סל שורט נפט, המאפשרת להרוויח מירידת מחירי החוזה העתידי הקצר ביותר על נפט מסוג ברנט.