בדיקת "כלכליסט" - שיאני הבונוסים בין משרדי הממשלה: מפקחי רשות המסים

ברשות המסים מקבלים בממוצע את שכר העידוד הגבוה ביותר לעובד מבין כל משרדי הממשלה, כ־15,969 שקל. כך עולה מבדיקת "כלכליסט" לתקציב שכר העידוד בשנת 2011. שכר עידוד הנו תוספת שכר המשולמת למי שתפוקתו גבוהה מעבר למסות שנקבעו. בנוסף, ל"כלכליסט" נודע כי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס החל לאחרונה לבדוק את נושא שכר העידוד, ואף ביקש נתונים בנושא מהממונה על השכר במשרד האוצר.

לפני כעשרה חודשים נוצרה סערה ציבורית בנוגע לשכר העידוד של מפקחים במס הכנסה. הסערה התעוררה בעקבות מחקר שערך הכלכלן יהודה תמר ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת. אז דווח כי המפקחים מתוגמלים על פי היקף השומות שהם קובעים לנישומים, וכי בין סניפי מס הכנסה קיימת תחרות שהיא מעין "ליגה" של המפקחים והסניפים.

"כלכליסט" ערך בדיקה מקיפה של גובה מענקי שכר העידוד שאותם מחלקים המשרדים הממשלתיים לעובדיהם, על פי נתונים שנלקחו מסעיפי תקציב 2011 ונתוני המשרדים עצמם. הבדיקה מגלה כי תקציב שכר העידוד הגדול ביותר הנו של משרד הבריאות: כ־122 מיליון שקל בשנה. תקציב זה מתחלק על מספר העובדים הגדול ביותר, כ־30 אלף, ומתוכם זכאים כ־11,600 עובדי המשרד לשכר עידוד. בית החולים שיבא מקבל את שכר העידוד הגבוה ביותר במשרד זה: 27.7 מיליון שקל.

משפטנים לא מקבלים

שיטת שכר עידוד נקבעה במגזר הציבורי במטרה לתמרץ עובדים עם קביעות להגדיל את התפוקה. הפרמיות מופיעות כיום בשכרם של כמעט מחצית מעובדי המדינה. עובדי אחת המחלקות במס הכנסה, למשל, זוכים לשכר עידוד כשהם מזינים ביעילות דו"חות שממלאים נישומים למחשב. בחלק מהרשויות המקומיות מחולק שכר העידוד למפני זבל. במקרים אלו מתקיים זיהוי אינטרסים בין הציבור לנושא המשרה: ככל שיעבוד יעיל יותר, הוא ירוויח יותר. המדינה גם השכילה למנוע שכר עידוד מעובדים בעלי תפקידים שיפוטיים, רפואיים, ועובדים בחוזים אישיים.

במקום השני בטבלה ממוקמת רשות המסים עם תקציב שכר עידוד של 84 מיליון שקל, המתחלק בין נציבות מס הכנסה (54 מיליון שקל) למכס ומע"מ (30 מיליון שקל). הנתונים מראים כי העובדים מקבלים בממוצע כ־15,969 שקל שכר עידוד, הגבוה ביותר מבין כל עובדי הממשלה. ברשות המסים מסבירים כי מתוך 5,360 עובדים ברשות המסים, רק כ־100 משפטנים אינם מקבלים שכר עידוד, וזאת לפי החלטת נציבות שירות המדינה.

אחרי הרשות, בהפרש משמעותי, נמצא משרד התחבורה עם 14.5 אלף שקל בממוצע לעובד - הפרש של 1,469 שקל לעובד. משרדים נוספים שבהם ממוצע שכר העידוד פר עובד גבוה יחסית הם משרדי החינוך והמשפטים, עם ממוצע של יותר מ־13.5 אלף שקל לעובד. המשרדים המעניקים את שכר העידוד הנמוך ביותר הם משרד התמ"ת, המעניק 2,614 שקל בממוצע לעובד, ומשרד המדע, המעניק 2,140 שקל בממוצע לעובד.

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס | צילום: אלכס קולומויסקי

הבעיה האתית מתעוררת, לדברי גורמים במערכת הממשלתית, כאשר נושאי משרה עם היבט פיקוחי זוכים לשכר עידוד. במקרים אלו, מרכיבי שכר העידוד - שמשתנים ממחלקה למחלקה - עלולים להביא את העובד לניגוד עניינים. העובד, חוששים אותם גורמים, נקרע בין רצונו להגדיל את שכרו האישי לבין התנהלות אובייקטיבית.

למפקחי המס, לדוגמה, נקבע גובה שכר העידוד על פי מספר התיקים שהוא מסיים. שכר העידוד דוחף אותו לבדוק כמה שיותר תיקים. ככל הנראה, גם מפקחים על עבירות בנייה, מבקרי מע"מ, אלו הקובעים את זכאי משרד הבינוי והשיכון, ותפקידים מסוימים בביטוח לאומי, זוכים לשכר עידוד.

רשות המסים סירבה בינתיים לשנות את הנוסחאות. המבקר כנראה יבדוק שהנוסחה להרכבת שכר העידוד עבור התפקידים הפיקוחיים לא כוללת פרמטרים שעשויים לפגוע בשיקול הדעת השיפוטי של בעל התפקיד. לדברי אותם גורמים, בעיה נוספת נוצרת לאחר מספר שנים בתפקיד, כאשר העובדים המיומנים לומדים עם הזמן כיצד להערים על השיטה, והיא כבר לא מעודדת יעילות.

במשרד האוצר מסבירים כי שכר העידוד מחושב על פי נוסחה קבועה, כאשר שכר העידוד המקסימלי שניתן להעניק לעובד הוא 25% מגובה השכר החודשי. נושא הטיפול בשכר העידוד עבר לפני כשנה למחלקת הממונה על השכר במשרד האוצר, ושם הודיעו כי בכוונתם לעדכן את השיטה.

גורם בכיר במשרד האוצר הסביר ל"כלכליסט": "התקרה של שכר העידוד היא 25% לעובד, ויש נוסחה שעל פיה עובדים. אין ספק שחייבים לעדכן את השיטה שהופכת ללא רלבנטית. אם התקרה היא מענק של 25% ואנחנו רואים משרד שמעניק לעובדיו כל שנה 23%, זה אומר שהשיטה אינה טובה. המדד הטוב ביותר הוא לבדוק שהפרמיה במשרד משתנה משנה לשנה - אם היעילות עולה, שכר העידוד יעלה - ואם יירד השכר, העידוד יירד בהתאם".

באוצר לא מופתעים

העובדה כי רשות המסים מעניקה את שכר העידוד הממוצע הגבוה ביותר אינה מפתיעה את משרד האוצר. עם זאת, הגורם הבכיר באוצר יוצא להגנת הרשות: "ניתן לראות כי בחלק מהמקומות מקבלים תקציב גבוה יותר כמו: משרד הבריאות, הביטחון או רשות המסים. זאת משום שמדובר במשרדים גדולים. מעבר לכך, בכל משרד בודקים את יעילות העובדים על פי קריטריונים של אפקטיביות למדינה. אדם שעוסק באיכות הסביבה נמדד על פי יעילות במדד זיהום מפעלים. ברשות המסים נמדדים על פי השומות שהם מבצעים, כי זאת העבודה שלהם. כל נושא סערת השומות היה מיותר. חשוב למדוד דברים רלבנטיים וצריך שתהיה הלימה בין הדברים".

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "משרד המבקר נמצא בשלבים הראשונים של בדיקת שכר העידוד במגזר הציבורי".