דו"ח טכנולוגי: תשכחו מסרטי קולג'ים - הרשת מחזירה סטודנטים לבתים

מה אתה, סטודנט חופשי?

פעם, מזמן, אוניברסיטאות היו מיועדות בעיקר ללימודים ושימשו פחות ככלי לקידום חברתי. זה היה בתקופה שבה האליטה היתה כל כך מצומצמת, שממילא כולם הכירו את כולם. אני מדבר, כמובן, על המאה ה-12.

החוויה שנקראת "חיי סטודנט" נהפכה לחלק מרכזי, לעיתים עיקרי, מהסיבות להגעה לאוניברסיטה. מישהו אפילו כתב המנון סטודנטים, בלטינית כמובן, ששמו Gaudemus ("הבה נעלוץ"). אבל יכולת העברת המידע של העידן הדיגיטלי, כמו שאנחנו יודעים, מחסלת כמעט כל תירוץ למפגש פיזי בין אנשים. ראו מה קרה לעסקים, ואיך הרבה מאוד אנשים עברו לעבוד מהבית. גם האוניברסיטה עוברת שינוי: חזרה לשורשים.

סטודנטים, נשמעות קינות, כבר לא מגיעים לשיעורים. הם מגיעים לשיעור הראשון, כדי להירשם. אחר כך הם מורידים את חומר הלימוד - לעיתים בפורמט וידיאו - ושוקדים עליו בזמנם הפרטי, דרך המחשב. הם לא טורחים להגיע לשיעורים יותר, או להשתתף בחיי האוניברסיטה. כשליש מהם, על פי סקר שנערך לאחרונה באוסטרליה, רואים בעבודה מהבית תחליף הולם.

מרצים שהתראיינו ל-The Age האוסטרלי טוענים שמספר הנעדרים מהשיעורים גדול עוד יותר, ומגיע לכמחצית מכלל הסטודנטים. המרצים מציינים עוד שכעת הם משקיעים את מיטב זמנם בהכנת חומר מקוון, ומתלוננים על כך שאי אפשר להעביר בצורה מקוונת את היופי של הרצאה. יכול להיות שזה נכון, באותה מידה שיש אנשים הנשבעים שהופעות חיות עדיפות על הקלטות אולפן.

אבל נראה שיש נקודה שהפרופסורים מפספסים: רוב הסטודנטים לתואר ראשון, ככל הנראה, לא מתכוונים להמשיך בקריירה אקדמית. הם רק רוצים את הדיפלומה. מהבחינה הזו, פורמט מקוון הוא פתרון מצוין. אלה שרוצים להמשיך בקריירה אקדמית ממילא מגיעים להרצאות. אלה החיים העתידיים שלהם, אחרי הכל, לא רק מטרד בדרך לקריירה אחרת. רובם, כמובן, יאולצו בשלב מסוים לבחור קריירה אחרת, אבל זה כבר סיפור אחר.

צוקרברג, מלך סעודיה, והפאדיחה הגדולה

אחת הבעיות של הרבה מאד אנשים היא התפיסה שאם משהו כתוב, הוא כנראה נכון. ימי התפיסה הזאת כנראה מגיעים עד לתקופת הבבלים, שסברו שכתיבה היא סוג של כישוף. כשמתווכחים עם אנשים דתיים, לא משנה מאיזו דת, הם מנופפים במקרים רבים בטקסטים הקדושים להם.  

הבעיה היא שעם הופעת הכתיבה, הופיע גם הזיוף. וכמה אלפי שנים אחר כך הופיעה גם הסאטירה. ידיעות עיתונאיות מזויפות, מסיבה זו או אחרת, מלוות את העיתונות עצמה. לחץ הזמן, והדרישה להתחרות בו זמנית בהרבה כלי תקשורת אחרים, הפילה כבר לא מעט עיתונאים. בימינו, מדובר לעתים קרובות על זיופים בפייסבוק. מי שלא מסוגל לקריאה ביקורתית - נופל.

כל ההקדמה הזו מיועדת לבקש רחמים על העיתונאים שנפלו בפח הזה. ידיעה, שבעליל אין בה גרם של אמת ושתויגה תחת LoL News, דיווחה על כך שהמלך עבדאללה מסעודיה עומד לרכוש את פייסבוק תמורת 150 מיליארד דולר, בתיווכה של גולדמן סאקס, כדי להפסיק את גל המהפכות בעולם הערבי. על פי הידיעה, עבדאללה קיבל הבטחה מצוקרברג שהוא לא יאפשר מהפכות כאלה. אבל מאחר שהמלך לא ראה את "הרשת החברתית", הוא לא ידע שאי אפשר לסמוך על המילה של צוקרברג.

מובן שמדובר בבולשיט מוחלט מתחילתו ועד סופו, אבל זה בולשיט שהשתמש בכל המושגים הנכונים. הערכת יתר פסיכית של פייסבוק, מעורבות של גולדמן סאקס במכירתה, החשש של הרודנים הערבים מנפילת שלטונם.

העיתונות המצרית אכולת הקונספירציות בלעה את הבדיחה, מדווח ואיל גוהנים - אולי המצרי הידוע ביותר כיום - בלי לחשוב על זה יותר מדי. למרבה הפאדיחה, כך עשה גם אתר כלכלי בארץ, שהפך את הידיעה לידיעה הראשית שלו. אם אי פעם אנחנו ניפול למלכודת כזאת, סביר להניח שכלי תקשורת אחרים יפשטו את עורנו בשמחה, ויגיע לנו. כך עיתונאים שומרים אלה על הגינותם של אלה.

ולידיעה שהתקבלה זה עתה: פייסבוק זוממת משהו!

רק שלא ברור מה.

לאורך ההיסטוריה של פייסבוק, היא ניהלה מחול נסוג: היא היתה פולשת לתחומי הפרטיות של המשתמשים ברגל גסה, היתה קמה צעקה, ואז היא היתה עושה חצי צעד לאחור – כשבסופו של דבר, הפרטיות של המשתמשים כורסמה עוד קצת.

כך, למשל, היא טיפלה בזעקה שקמה כאשר התברר שהיא מעבירה למפתחים את הכתובות ומספרי הטלפון של המשתמשים שהיו טמבלים מספיק כדי לציין אותם: היא הודיעה שהיא מקפיאה את התכנית זמנית, ושהיא תפעיל אותה בעתיד הקרוב. ההשעיה הזמנית הספיקה לרוב המוחים.

בסוף השבוע הודיעה פייסבוק על צעד מעניין: היא מבקשת את סיוע הגולשים בעיצוב האופן שבו היא מציגה את תנאי הפרטיות שלה. לא את התנאים עצמם - רק את העיצוב שלהם, כדי שלא יופיעו כטקסט קטן, שחור ומשעמם.

במקביל, היא החביאה ידיעה על כך שהיא עשתה שינויים מינוריים - היא מגדירה זאת כ"הפכנו כמה רעיונות לברורים יותר" - שמטרתם להפוך את מדיניות הפרטיות שלה (כרגע היא ארוכה יותר מחוקת ארה"ב) לפשוטה ומובנת יותר. כשפייסבוק אומרת שהיא רוצה לתת למשתמשים יותר מידע ויותר השפעה על הפרטיות שלהם, ההנחה הסבירה, בהתחשב בנסיון העבר, היא שהפרטיות דווקא עלולה להיפגע.

ובינתיים, ממשיכה הטרשת החברתית במהלכיה להשתלט על הרשת: מעתה, כפתורי ה-Like שלה, שנפוצים כפטריות רעל אחרי גשם חומצי, ישמשו גם ככפתורי Share, הכפתורים הנפוצים הרבה פחות שפייסבוק מסלקת בהדרגה מאתרים. המשמעות היא יותר חשיבות לקישורים חיצוניים בזרם הידיעות של המשתמש. במילים אחרות, הקוראים לא יצטרכו לחפש לינקים מחוץ לפייסבוק.

אחרי הכנסייה: אנונימוס נגד המיליארדרים

 

ארגון הטרור אנונימוס, הזרוע הצבאית של פורום פורצ'אן, יוצא למלחמה בנבלים חדשים. או, במילים אחרות, החברים שלו נורא משועממים והם צריכים לעשות משהו עם עצמם. עם זאת, גם הפעם - כמו במקרה של כנסיית ווסטבורו - הם היטיבו לבחור את הנבלים.

המטרה הפעם היא האחים קוך, זוג מיליארדרים אפל שסימן ההיכר שלו הוא סיוע לכל מטרה שמרנית, מלווה ביללות על כך שמאשימים אותם בקידום מטרות שמרניות ובהשפעה על הציבור האמריקאי באמצעות הכסף הרב מדי שהם מחזיקים. על היחס שלהם לסאטירה ברשת אפשר לקרוא כאן.

בשבועות האחרונים מתחוללת מהומה רבתי במדיסון, בירת ויסקונסין. המושל הרפובליקני של המדינה מנסה לחסל את האיגודים המקצועיים במסווה של קיצוץ כלכלי (נשמע מוכר?), אבל, בניגוד לכל מיני רפובליקות במזרח הים התיכון, בוויסקונסין העובדים יצאו לרחובות. מתיחת רדיו קשרה בין האחים קוך לבין הבלאגן בוויסקונסין: שדרן התחזה לאחד האחים, הצליח להעלות את המושל על הקו תוך שניות, וגרם לו לפלוט שהוא תכנן "תרגילים מלוכלכים" נגד המפגינים.

לטענת אנונימוס, שלא ברור עד כמה היא מבוססת, המושל דחף להצעת החוק שלו סעיף שמאפשר למכור נכסי ציבור לגופים פרטיים (קרי, החברה של האחים קוך) בלי הליך של מכרז ציבורי. האחים קוך מכחישים, שזה הגיוני - גם אני הייתי מכחיש במקומם. זה לא עוצר את אנונימוס, שהודיעו על פתיחה במבצע החבלה הרגיל שלהם נגד החברה.

קצרצרים

מזימת הונאה חדשה בפייסבוק: התחזות לחיילים. שורה ארוכה של מפעילי פרופילים בפייסבוק מתחזים לחיילים כדי לזכות בטובות הנאה, בניסיון לנצל את ההערצה לצבא האמריקאי. למרבה המזל, הרוסים או הניגרים שמאחורי המזימות הללו לא ממש שולטים באנגלית, כך שקל יחסית - אם אתה עירני, ולא מסונוור על ידי מדליות מזויפות ומעשי גבורה שלא היו ולא נבראו - לגלות שמדובר בנוכל. צבא ארה"ב הביע צער.

הסנאטור צ'אק שומר מודאג מהקלות שבה אפשר לגנוב את פרטיהם של משתמשים באמצעות החיבור הבלתי מאובטח שבבתי הקפה. דוגמה לכך ראינו בסיפור של האפליקציה FireSheep. הוא רוצה שחברות כמו גוגל, פייסבוק ושאר ענקי הרשת יעשו משהו בנידון, כמו להעביר את החיבוריות הבסיסית שלהם ל-Https במקום Http. זה, במידה רבה, עניין של הגולשים: לא מעט מהם, שלא מבינים במה מדובר, צפויים להתלונן על האיטיות בגלישה שייצור מהלך כזה.

כיוון שסיפור מלך סעודיה ופייסבוק התגלה כמתיחה, תואר "הידיעה ההזויה של היום" הולך לידיעה הבאה: פול הלייר, לשעבר שר ההגנה של קנדה, מתכוון לנאום השבוע בכנס עב"מולוגים. החדשה החמה היא שהוא צפוי להאשים את ממשלת ארה"ב בהסתרת העובדה שהיו לה מגעים עם חוצנים, שגם - כך משתמע - מסרו לה טכנולוגיה ירוקה שהיא מסרבת לחלוק עם שאר העולם, בכלל זה אזרחיה. כמו כן טוען הלייר שארה"ב נשלטת על ידי ממשלת צללים. עכשיו, כל בנאדם אחר שהיה אומר דבר כזה היה מקוטלג כעב"מ בעצמו וזוכה להתעלמות הנאותה, אבל לעזאזל - האיש היה שר הגנה, שותף בנאט"ו ושותף בנורא"ד (מערכת ההגנה הצפון אמריקאית). או שמדובר בכשל הגדול ביותר במינוי ממשלתי מאז יעקב מרידור ונורת הפלאים שלו, או שיש כאן משהו.

ואגב, בכלל לא בטוח שאנחנו צריכים אנרגיה ירוקה: שורה של מדענים, מטורפים במידה זו או אחרת, אומרים שהפתרון לבעיית ההתחממות הגלובלית בידינו. אנחנו בסך הכל צריכים להגיע לחורף גרעיני מבוקר, או, בלשונם המדויקת פחות, "מלחמה גרעינית קטנה". הבעיה עם מלחמה גרעינית קטנה, מודים שם, היא שיהיו לה השלכות גיאו-פוליטיות בלתי צפויות, וכנראה גם לא כל כך סימפטיות.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"