אנדרה דהן הולך, הבעיות נשארות

מי שעבר ליד משרדי קומברס ברמת החי"ל היום (ב'), דקות ספורות אחרי ההודעה הדרמטית לכאורה על עזיבתו של המנכ"ל אנדרה דהן, לא היה מבחין בהבדל כלשהו מיום רגיל. יוצאים לארוחת צהריים, מעשנים, מרכלים, הכל על מי מנוחות.

לא כך אמורה להיראות חברת ענק שהעומד בראשה עוזב בבהילות מעוררת סימני שאלה. בחברות מסוגה של קומברס, ולמעשה בכל חברה ציבורית, לא פורשים בתוך שלושה ימים. לרוב מדובר בתהליך של חודשים, במהלכו גם מאתרים את המחליף. בקומברס הכל היה מוכן מדי, הניסוחים מוקפדים ומכתב הדירקטוריון לא מותיר מקום רק לספק בנוגע למי יזם את הפרישה.

אבל עובדי קומברס לא מתרגשים. הם כבר רגילים. הם לא התרגשו במיוחד גם בסבבי הפיטורים האחרונים וקיבלו את הגזירות במידה רבה של השלמה. תשכחו מהאמבולנסים והפסיכולוגים שהובאו לחברה בסבבים הראשונים בתחילת שנות ה-2000, היום עובדי קומברס צריכים בעיקר חדשות טובות כדי להתרגש, חדשות רעות זה כבר לא באמת חדשות.

למעשה, קומברס במתכונתה כ"ספינת הדגל הישראלית" דועכת לא רק בשנות כהונתו של אנדרה "המפטר" דהן. מאז התפוצצות פרשת הבקדייטינג ועזיבת השדרה הניהולית בראשותו של קובי אלכסנדר, החזון והרוח החיה מאחורי קומברס, החברה בעיקר נאבקת על מקומה בתעשיית הטלקום ועל השוק שברח לה.

חמש שנים חלפו מאז שקומברס הייתה מה שאוהבים לכנות בוול סטריט "חברת צמיחה", חברה שמגדילה את הכנסותיה מדי רבעון ודואגת להכות את התחזיות, גם אם זה בסנט אחד, כדי לשמור על התדמית הזוהרת. כל מה שקרה לה מאז 2006 הוא סרט מלחמה ודהן, שגויס כדי להוביל את הקרב, לא הבין עד כמה הוא יהיה מורכב.

יחד עם חברות ישראליות נוספות כגון מרקורי ואם-סיסטמס נקלעה קומברס למערבולת של פרשת בקדייטינג אך במקרה שלה העיתוי היה גרוע במיוחד, משום שבדיוק אז שוק התאים הקוליים, בו היא שלטה ביד רמה, כבר היה במגמת ירידה והיא הייתה צריכה להמציא את עצמה מחדש בכל מקרה. בעוד שמרקורי ואם-סיסטמס "פתרו" את הבעיה באמצעות מכירה מזורזת של החברה, מרקורי ל-HP ואם-סיסטמס לסאנדיסק. לקומברס לא היה קונה.

התמודדות עם חולשה בשוק, הצורך לפתח שוק חדש ובמקביל פגיעה קשה במוניטין והיעדר יכולת לגייס הון, קשה מאוד גם עבור מנכ"ל מנוסה שמכיר את החברה. בקומברס בחרו משום מה ללכת דווקא על מנכ"ל חיצוני שהיה זר לפעילותה ולתרבותה של החברה. הבחירה של דהן להתמקד בצד רווחיות באמצעות פיטורים מסיביים ולאו דווקא בכניסה חזקה לתחום הבילינג שסומן כיורש לתאים הקוליים, ככל הנראה לא משמחים את הדירקטוריון.

כיום נותרו לקומברס שתי אופציות. האחת, פשוטה יותר, היא "להיכנע" ולהימכר כפי שעשו מרבית אחיותיה לבקדייטינג. השניה, והיא אמורה להיות המשימה המרכזית של המנכ"ל החדש, היא להתאמץ ולמצוא בתוכה את הוורינט הבאה, שתייצר הכנסות, צמיחה ועימן גם מוטיבציה אצל העובדים.