אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכסף של אלרון והידע של אלביט לא הצילו את סטרלינג צילום: בלומברג

הכסף של אלרון והידע של אלביט לא הצילו את סטרלינג

חברת התקשורת הלוויינית סטרלינג, של אלרון, רפאל ואלביט מערכות, מוכרת את הפעילות האזרחית ב־17 מיליון דולר בלבד, אחרי הפסד של 58 מיליון שקל ב־2010 ובור של 102 מיליון שקל בהון העצמי. הערכות בשוק: הרוכשת היא חברת פנסוניק

01.03.2011, 08:15 | נעמה סיקולר

ביוני 2007 הנפיקו אלרון מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, אלביט מערכות ורפאל את סטרלינג - סטארט־אפ בתחום מערכות קליטה ושידור לתקשורת לוויינית. היום, עם הפסד של 58.6 מיליון שקל ב־2010, תזרים מזומנים שלילי של 50.5 מיליון שקל ובור ענק בהון העצמי של 102 מיליון שקל, הודיעה החברה על מכירת פעילותה בתחום האזרחי בתמורה ל־17 מיליון דולר בלבד.

מאז הקמתה ועד לחודשים האחרונים עסקה סטרלינג בעיקר בניסיון אחד: פיתוח פלטפורמת פס רחב מבוססת תקשורת לוויינית לשוק המטוסים המסחריים.

בעלי המניות של סטרלינג קיוו למכור את האנטנה שפיתחו לחברות התעופה הגדולות בעולם, אבל הפיתוח התעכב, הלקוחות לא מיהרו להגיע והבור הפיננסי הלך וגדל. אתמול הודיעה החברה כי היא מנהלת מגעים למכירת כל הפעילות האזרחית, שהיא למעשה מרבית פעילותה.

שלד ביטחוני

הרוכשת היא חברה בינלאומית גדולה שאת שמה סירבו בסטרלינג למסור. על פי הערכות בתחום, קיימת סבירות גבוהה שלפיה הרוכשת היא חברת Panasonic Avionics Corporation, הנחשבת לספקית ציוד התקשורת והבידור המובילה בשוק התעופה לנוסעים. לפנסוניק שירותי גלישה שהיא מציעה באמצעות לוויינים לאורך מרבית נתיבי הטיסה בעולם ולה הסכמים עם כמה חברות תעופה, בהן לופטהנזה וטורקיש איירליינס.

רוכשות פוטנציאליות נוספות הן יצרניות מטוסים כגון בואינג או חברות תעופה שונות.

על פי הדיווחים, ההסכם למכירת הפעילות האזרחית ייפרס על פני 18 חודשים שבמהלכם תמשיך החברה לייצר מערכות שלהן כבר התחייבה.

מה שיישאר למשך אותה התקופה בחברה הוא הפעילות המינורית בתחום הצבאי שבה החלה לאחרונה - פיתוח פלטפורמת תקשורת לשוק הביטחוני. לאחרונה זכתה סטרלינג בהזמנה מצד אחת מבעלות מניות שלה, אלביט מערכות, בהיקף של 4 מיליון שקל. אלא שהפעילות בשוק הביטחוני איננה הפעילות הגדולה של החברה, כך שזו עשויה למצוא את עצמה בהמשך, לאחר השלמת החוזה למכירת הפעילות האזרחית, כחברה ריקה ללא פעילות אמיתית.

כישלון בשלושה ראשים

סטרלינג הוקמה בשנת 2002 במסגרת מיזם משותף של החברות הביטחוניות רפאל ואלביט מערכות. רפאל, שהחליטה בזמנו להתמקד במיזמים אזרחיים במקביל לפעילותה הצבאית, היא זו שהביאה את אלרון להשקעה בסטרלינג. השתיים הקימו חברת אחזקות טכנולוגית משותפת בשם RDC שהפכה לבעלת מניות גם בחברות כמו גליל מדיקל וגיוון אימג'ינג.

עם בעלי מניות מוכרים ומבוססים כמו אלרון, רפאל ואלביט מערכות נחשבה סטרלינג בתחילת הדרך להבטחה גדולה. הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ שהשתחרר באותה העת מצה"ל גויס לתפקיד יו"ר בחמישית משרה. כך, בעזרת אבק הכוכבים של חלוץ ואף שפעלה במודל של חברת סטארט־אפ (ללא הכנסות ועם עלויות פיתוח גבוהות), הצליחו בעלי המניות לגייס לחברה כ־57 מיליון שקל בהנפקת מניות ואג"ח להמרה בבועה של 2007.

אלא שהבעיות לא איחרו להגיע. מכיוון שהיה מדובר בחברה ללא הכנסות שהונפקה עם הערת "עסק חי" בדו"חותיה, העניק התשקיף לבעלי החוב אופציה לדרוש פירעון מוקדם בסוף דצמבר 2008 אם החברה לא תודיע עד אז על חוזים בסכום של לפחות 50 מיליון דולר. סטרלינג טענה כי הצליחה להשיג חוזה ענק של 60 מיליון דולר, אך מחזיקי החוב היו בטוחים שמדובר בחוזה "סרק". בוררות משפטית הכריעה אז לטובת סטרלינג ונגד מחזיקי החוב, והחברה יצאה כביכול לדרך חדשה. אבל ההמשך לא היה קל יותר. סטרלינג אמנם התקשרה בחוזה עם חברת הענק האמריקאית EMC לאספקת מערכות בעשרות מיליוני דולרים, אולם בעקבות שורה של עיכובים ואי־עמידה בזמני אספקה לא רשמה בדו"חותיה הכנסות משמעותיות.

עלויות הפיתוח, לעומת זאת, המשיכו להעיק והבור הלך והעמיק. בדו"חות שפורסמו אתמול מציינת החברה כי לא הצליחה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם עם EMC, וכי קיים עיכוב של לא פחות משנה וחצי ביחס ללוחות הזמנים המקוריים. סטרלינג מסרה ל־EMC מספר אבות־טיפוס של המוצרים אולם חלק מהם הוחזרו אליה עקב אי־עמידה בדרישות המפרט הטכני.

בור בלי תחתית

בעלי המניות הגדולים של החברה החלו להזרים לה הלוואות בעלים משמעותיות בעידודו של נשיא דסק"ש מקבוצת אי.די.בי, עמי אראל, שנחשב לאחד המאמינים הגדולים בסטרלינג. עם זאת, גם הזרמות הכספים לא כיסו על ההפסדים וסטרלינג הפכה לבור בלי תחתית.

על פי דו"חותיה האחרונים של סטרלינג, לחברה התחייבויות של כ־135 מיליון שקל לבעלי המניות הגדולים שלה והתחייבויות של 9 מיליון שקל למחזיקי האג"ח שלה, כאשר בקופתה מזומנים בשווי של 7 מיליון שקל בלבד. במצב הזה גם מכירת הפעילות האזרחית ב־17 מיליון דולר לא תכסה את הבור שנפער, והבעלים יידרשו לכנראה לוותר על חלק מההלוואות.

בחודשים האחרונים החלו בעלי השליטה בחברה, במיוחד באלרון, להבין שמשהו לא עובד. דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר שנשכר כדי לפתוח דלתות לחברה בשוק התעופה הבינלאומי, לא סיפק את הסחורה, ספג ביקורת על משכורת של 7,500 דולר בחודש בעבור יום עבודה אחד בשבוע ופרש מהחברה לקראת הליכה לחיים הפוליטיים. במקביל היו גם קולות ברפאל שטענו כי השותפות עם אלרון איננה מספקת תוצאות וקראו לחיסול ההשקעה בסטרלינג.

לנוכח המבוי הסתום שאליו הגיעה, נאלצה סטרלינג להכריז על שינוי ארגוני ועל שינוי במיקוד הפעילות העסקית מפיתוח לייצור ועל פיתוח התחום הצבאי. המבוי הסתום הוביל גם לגל של שינויים פרסונליים: סמנכ"ל הכספים של החברה, סגן המנכ"ל ואחד הדירקטורים בחברה פרשו. גם המנכ"ל הוותיק של החברה מיכה לורנס פרש ממנה ובמקומו מונה יצחק בני, מנכ"ל תדיראן ספקטרא־לינק לשעבר.

במקום דן חלוץ מונה שמעון אקהאוז, לשעבר מנכ"ל חברת אימג'סט ובכיר בתעשייה האווירית. אלא שגם אקהויז לא הצליח להציל את החברה, שמכירת הפעילות האזרחית שלה היא כנראה עוד פעימה אחת בגסיסה ארוכה וכואבת.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות