למה שיער בלונדיני ומתולתל של תינוקות הופך עם השנים לחום וחלק?

השיער משתנה כי הראש משתנה. התלתלים נעלמים כי הנקבים שדרכם השיער צומח גדלים ומתעגלים, והבלונד הופך לחום כי תאים בקרקפת מתחילים לייצר יותר מלנין, אותו חומר שמשחים את העור כשמשתזפים. אנחנו לא יודעים למה זה קורה, אבל יש לנו ניחוש די טוב, והוא נטוע עמוק באבולוציה של הפרווה האנושית.

מתישהו, בעבר האבולוציוני שלנו, איבדנו את פרוותנו הגאה לטובת הכסות הפלומתית שעוטפת אותנו עד עצם היום הזה. התדמית של הקוף העירום שגויה מיסודה: גופנו עטוי פרווה צפופה, ממש כמו שימפנזה, אלא שהפרווה שלנו מורכבת משערות קצרות, דקות ובהירות. כמעט שקופות. ברגע שהפרווה שלנו נעלמה מן העין, שיער הפך למשהו מיוחד ובולט. וכך התחלנו לפתח סוגים חדשים של פרוות, כדי להשוויץ.

בגיל ההתבגרות, לדוגמה, אנו מתחילים להצמיח סביב הערווה ובית השחי פרווה ארוכה ומקורזלת שמכריזה, במראה ובריח, על בגרות מינית. פרטים בוגרים יותר, בעיקר זכרים, מצמיחים פרווה דומה על הפרצוף, וכמה מהם ממשיכים להצמיח שיער נראה על כל הגוף בניסיון לשחזר את תהילת העבר הקופית. אבל את העבודה הכי רצינית אנחנו עושים על הראש.

הקרקפת האנושית מצמיחה את הפרווה הארוכה ביותר בעולם החי, ואחוז ניכר ממשאבי האנושות מוקדש לטיפוחה, סלסולה, החלקתה וגזימתה של הפרווה הזו. אורכה האבסורדי מעיד על היותה אלמנט קישוטי, כמו זנב הטווס, אבל זה לא אומר שהיא לגמרי לא שימושית. משעה שהתחלנו ללכת זקופים, הפדחת שלנו הפכה לחלק הגוף שאנו מפנים לשמש. זו יכולה להיות בעיה, כי מתחת לפדחת שוכן המח, שעלול להתלהט יתר על המידה. בגלל זה מומלץ כל כך להצטייד בכובע כשיוצאים לטייל. שיער הראש שלנו הוא סוג של כובע, והיעילות שלו תלויה בצבע.

גלים גלים | צילום: shutterstock

המלנין, שנותן לשיער את צבעו, מצטיין ביכולתו לספוג את קרני השמש. ככל שיש בשיער יותר מלנין כך הוא כהה יותר וכך הוא מגן טוב יותר מהשמש. ומתברר שקצב ייצור המלנין בשיער משתנה עם הגיל. עד גיל ההתבגרות הוא הולך ומתגבר והשיער נהיה כהה יותר, ומגיל ההתבגרות והלאה הוא הולך ונקלש והשיער מאבד את צבעו. קצב השינוי ומידתו משתנים מאדם לאדם, ונראה שהם תלויים בעיקר בגנים. צבע השיער של תאומים זהים בדרך כלל זהה. הוא מתכהה ומבהיר עם השנים, אך עושה זאת באותו קצב אצל שני התאומים.

אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה קורה, אבל זה די הגיוני. השיער שלנו התפתח בתקופה שבה אנשים בוגרים נאלצו לבלות חלק גדול מזמנם תחת השמש הקופחת כדי להאכיל את הילדים והקשישים שנשארו בצל. לא הבאנו בחשבון שיום אחד המצב יתהפך, ואנשים בוגרים יבלו את זמנם תחת מנורת פלואורסנט כדי להאכיל מטפלות ועוזרות סיעודיות שמוציאות את הילדים והקשישים לטיול בשמש.

התלתלים לא קשורים למלנין. הם קשורים לצורת זקיק השיער, וליתר דיוק לצורת הנקב שממנו בוקעת השערה. אם הנקב עגול, ישר וסימטרי, השערות שבוקעות ממנו ישרות וחלקות. אם הוא פחוס, לעומת זאת, בוקעות ממנו שערות מתפתלות שנאספות לתלתלים. אצל ילדים קטנים הזקיקים עדיין קטנים וגמישים, והם מפיקים שערות דקיקות וגמישות. שערות אלו אינן יוצרות בדרך כלל תלתלים של ממש, אלא מין תסרוקת גלית עם לולאות גדולות ורפויות. כשהזקיק מתבגר ומתקבע נקבעת גם צורת השיער, אם ישרה ואם מתולתלת, ומעט מאד אנשים מצליחים לשמור על תלתלי הילדות שלהם אחרי גיל ההתבגרות.

השיער שלנו עובר הרבה שינויים עם הגיל. בתחילת חיינו, ברחם, אנו מכוסים בשיער עדין שנקרא "לַנוּגוֹ". לעובר אין צורך בפרווה הזו, והיא משמשת רק כמעין מחזיק מקום לשיער העתידי. רוב הלנוגו נושר בתוך הרחם, והעובר, שלוגם ממי השפיר במשך רוב ההיריון, בולע אותו בתאווה רבה. לעתים קרובות חלק ממנו נושר רק אחרי הלידה, אז אל תדאג אם יוצא לך ילד בלונדיני עם גב קצת שעיר. זה לא אומר כלום. באמת.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il