יפתח רון-טל: "ישראל צריכה להגיע למצב של עצמאות מבחינת מקורות הגז"

"הכתובת נמצאת על הקיר: מצרים תפסיק בעתיד לספק גז טבעי לישראל. אולי הזרמת הגז תתחדש בימים הקרובים, כפי שמבטיחה חברת EMG, אבל זו לא הנקודה. הרבה יותר חשוב מה יקרה בעוד שנה, שנתיים או שלוש. למצרים יש את כל האינטרסים להפסיק לספק גז לישראל, כך שאסור לנו להסתמך על הספק הזה – במיוחד כשהגענו לנקודה שישראל יכולה להבטיח לעצמה עצמאות אנרגטית", כך אמר היום (ד') אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה, במסגרת פאנל בנושא "ניהול משאבי טבע בישראל" בוועידת האנרגיה הלאומית ה-III של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה שנערכה בתל אביב בשיתוף "כלכליסט".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, אמר בהקשר לאספקת הגז ממצרים: "אנחנו משתדלים להמעיט בהערכות לגבי מה יעשה השלטון החדש במצרים, מה גם שאנחנו לא יודעים בדיוק מהו הכיוון שבו הולך השלטון הזה. דבר אחד היה ברור לפני ואחרי המהפכה במצרים: בגלל חוסר היכולת לאגור גז, בעייתי מאוד לסמוך רק על ספק כזה או אחר. קיימת חשיבות אסטרטגית לפיתוח מאגרי גז נוספים, והמאגרים הרלוונטיים הם אלו שנמצאו מול חופי ישראל".

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, הוסיף כי "מצד אחד ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכת גז, ומצד שני אנחנו רואים את כל ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות במזרח התיכון. לפי מיטב שיפוטי, ישראל תעשה נכון אם תשאף להגיע למצב של עצמאות כמה שיותר מלאה מבחינת מקורות הגז שלנו". כשנשאל האם חברת החשמל תוכל להמשיך לספק את ביקושי החשמל גם אם הגז המצרי לא יחזור לזרום, השיב רון-טל: "להערכתי לא נסבול מבעיה באספקה של חשמל במקרה כזה. ואולם, אם לא יהיה גז ממצרים - החשמל שנספק יהיה יותר יקר ופחות נקי".

רון-טל חזר בפאנל על חזונו ולפיו כ-70%-80% מייצור החשמל בישראל ייעשה באמצעות גז טבעי. לדבריו, "חלקו של הגז הטבעי בייצור החשמל עומד כבר היום על 40%. גם אם לא נעשה דבר, החלק היחסי של הגז הטבעי בייצור החשמל רק יילך ויגדל. נקודת התורפה העיקרית בתחום הגז היא יכולת ההולכה, ואם מדינת ישראל לא תפעל נכון ותדאג שיהיו שניים-שלושה צינורות הולכה לחוף, המצב לא יהיה טוב. צריך גם להבין שבטווח הארוך, מחירי החשמל יהיו יותר יקרים מכפי שהורגלנו אליהם – בעיקר בעידן של אנרגיה ירוקה".

לדברי מראני, "בדיוק לפני שנה, מעל אותה במה, אמרתי שהממשלה צריכה להחליט על יעד של מעבר מהיר תוך שלוש שנים ל-80% ייצור חשמל מגז טבעי. האמירה הזו נתקלה בהתנגדות מאוד אגרסיבית של חברת חשמל. אני מאוד שמח שרון-טל מאמין באותו חזון. זה טוב לאיכות הסביבה, טוב לשורה התחתונה של חברת חשמל וטוב לאזרחים". גבאי היה מעט יותר סקפטי וציין כי "כרגע קצת מרחיק לכת להגיע ליעד הזה. יש לנו תחנות כוח פחמיות מאוד משמעותיות".

לדברי יו"ר דלק אנרגיה, יורם טורבוביץ', "אף אחד לא אומר שבכל תנאי ובכל יום תהיה אספקה של 80%, אבל זה יעד בהחלט מקובל. כיום יש אפשרות לספק גז למדינת ישראל ל-140 שנה, והיד עוד נטויה. הדבר היחידי שצריך לדאוג לו הוא שהתחנות תהיינה דו-דלקיות, ואם תהיה תקלה הן יהיו ערוכות לכך. ניתן להבטיח שתהיה זמינות של פחם ומזוט, אלה שני חומרים שהם יותר יקרים והרבה יותר מזהמים וצריך להשתמש בהם רק בשעת לחץ. היום אנחנו בנקודה שיש מצוקה ומשתמשים יותר בחומרים האלה. הדברים האלה צריכים להיפתר".

יורם טורבוביץ' | צילום: דמיטרי שבצ'נקו

בתשובה לשאלה מדוע דלק אנרגיה לא מפתחת את שדה נועה הקטן השיב טורבוביץ': "עד היום לא היתה כדאיות כלכלית. בינתיים 'נתברכנו' בדו"ח ששינסקי וככל הנראה פיתוח מאגרים קטנים הפך למאוד לא כלכלי. אם הגז המצרי אכן יחזור לזרום, אין כדאיות לפתח את נועה בלי קשר לדו"ח ששינסקי. ואם הגז לא יחזור לזרום, נצטרך לבחון את זה".

יובל שטייניץ בוועידה. "אסור להפריז בכמויות" | צילום: דמיטרי שבצ'נקו

"לאיש אין זכות לעשות באוצרות הטבע של המדינה כבשלו"

קודם לכן אמר שר האוצר יובל שטייניץ: "עם כל החשיבות הגיאו פוליטית בגילויי הגז, אסור להפריז בכמויות. אנחנו לא מתחרים בקטאר או בסעודיה, ולכן החשיבות היא מקומית: איכות חיים, עצמאות אנרגטית והוזלת עלויות". 

שטייניץ עקץ בדבריו את ראשי קבוצת דלק, שדיברו במהלך הכנס על פוטנציאל הייצוא של מאגרי תמר או לווייתן לחו"ל. לדבריו, "נושא הייצוא חשוב, אבל קודם כל יש להפנות את המאגרים למדינה ממנה קיבל את הרישיון. מי שקיבל אותו, שומה עליו לפתחם מהר לטובת מדינת ישראל ולא על פי שיקוליו הוא. לאיש אין זכות לעשות באוצרות הטבע של המדינה כבשלו".

לגבי נושא גילויי הנפט המיוחלים במאגר "לוויתן", אמר שטייניץ שישראל לא יכול להרשות לעצמה אסון נפט, וציין שאסון מסוג זה יכול לגרום לנזק עצום לישראל מכל הבחינות, בעיקר מהבחינה הכלכלית. "אנחנו בודקים איך ממזערים סיכונים בנושא כדי שמה שקרה במפרץ מקסיקו לא יחזור פה", אמר.

ששינסקי - תעודת כבוד לדמוקרטיה

"השבוע, לפחות עבורי אבל אולי לא עבור כל הנוכחים באולם, היה יום חג. סוף סוף, אחרי 10 חודשים מאז הקמתי את ועדת ששינסקי באפריל 2010, היה יום חג והמאבק הוכתר בהצלחה זאת לאור אישור מסקנות ועדת ששינסקי בקריאה ראשונה. היכולת שלנו לקיים דיון ענייני התקיימה. התהליך כולו הוא תעודת כבוד' לדמוקרטיה הישראלית". 

לדבריו, אחת הבדיקות הראשונות שעשה כאשר נכנס לתפקיד, היה לקבל חוות דעת של שלושה פרופסורים לכלכלה.  "הם גילו לי, לתדהמתי", אמר שטייניץ, "שרמת המיסוי בישראל היא הנמוכה בעולם. מעבר למס חברות אזרחי ישראל לא נהנו עד היום מאוצרות הטבע שלהם בשל הטבות מס שניתנו ליזמים קיזזו את חבות המס שלהם".

שטייניץ הזכיר שהצעת החוק עוברת לדיוני הוועדה ועוד ארוכה הדרך. "הוסרה האי ודאות. מאוד שמחתי באחד השימועים שנערכו לאחר הגשת הדו"ח הופיע נציג נובל אנרג'י, היא השותפה הבכירה בפרויקט העצום והחלוצי הזה של "תמר" ו"לוויתן", ואמר שעם כל ההשגות הוא לא זוכר תהליך כל כך מקצועי ומהיר" .

תמלוגי הגז לא ישנו את הכלכלה

שטייניץ הזכיר ששיעור ההכנסות העודף למדינה יגיע לעד חמישה מיליארד שקל לשנה וזה רק החל מ-2020. "התקציב השנתי הוא כ-370 מיליארד שקל לשנה, אז תוספת ההכנסות היא יפה אבל זה לא ישנה את המציאות המאקרו כלכלית של ישראל".

לדבריו, ההתרחשויות במזרח התיכון מעידות עד כמה תחום האנרגיה נשאר תחום קריטי לכלכלה העולמית. "שוב אנחנו רואים שכמה מדינות מידבריות משתנות, ואנחנו שומעים את ברננקי מדבר על השפעה קשה על כלכלת ארה"ב, אירופה, סין ואפילו על הכלכלה הקטנה שלנו. התלות בגז אינה אבסולוטית כמו בשנות ה70- אבל החשיבות נשארה עצומה ומרכזית לכל כלכלת העולם". לטענתו, עם כל גילויי הגז והנפט ישראל תצטרך להמשיך ולהשקיע דווקא בפיתוח ההון האנושי שלה.